לפלגות ראובן חלק א ט

פלג י"ד. בישוב קושית התוס' פסחים (דף ע"א) וקושית הצל"ח בענין הא דבוקר ראשון ואם אחר חצות דינו ממש כנותר

פלג ט"ו. מוכיח דע"כ ראב"ע דריש לקראי כר"י ובישוב סוגיא דפסחים (דף נ"ט וס"ג) ובד' מהרש"א שם

פלג ט"ז. מוכיח איך ראב"ע ור"ע דפליגי ריש ברכות אי אכילת פסחים עד חצות אזלי לשיטתם במאי דפליגי שלהי נדה בי"א יום אי הילכתא נינהו או מקראי

פלג י"ז. מביא דרך הרמב"ם בענין זה ומיישבו אל נכון

פלג י"ח. מיישב עפ"י הנ"ל מה דלא תני תנא ריש ברכות קציה"ע שהקשה הש"א מזה על פירש"י שמפרש דמיירי גם מהני שלא עשו בהן סייג

פלג י"ט. מוכיח ממשנתינו ריש ברכות דס"ל לתנא דנקצר ביום כשר

פלג כ'. בפלוגתת ר"י ורבנן גבי לחה"פ ומצות ת"ת דתלוי אי ק"ש דאורייתא

פלג כ"א. בגזירה שמא יעבירנו דרבה ור' יוסף אזלי לשיטתם

פלג כ"ב. מפרש עפי"ז הא דתנא דב"א כל השונה הלכות וכו': מערכה ב' לסיומא דמס' ברכות והתחלת מס' שבת ובו כ"ח פלגים

פלג א'. מפרש מ"ש ר"ח ת"ח מרבים שלום בעולם וכו' ועובדא דגר שבת (ד' ל"א). ובהג"ה שם עוד מפרש מ"ש א"ת בניך וכו' וקראי מלאכי ואותי אתם קובעים הגוי כולו

פלג ב'. מפרש מ"ש בר"ה (דף ט"ז) מאי כבני מרון וכו'

פלג ג'. מדבר מדין ערבות אי שייך בנשים ומביא ד' הגרעק"א ומיישב קושיתו על הרא"ש. בדרך נכון

פלג ד'. מדבר מד' התוס' ברכות (דף כ') דלא מיבעי' לי' בכהנים ולוים

פלג ה'. בענין כהנים ולוים אי איתנייהו בערבות ובענין הרהור כד"ד

פלג ו'. בענין נ"מ בין תרתי דרבנן לחדא דרבנן ובענין ספק בברהמ"ז

פלג ז'. ג"כ בענין כהנים ולוים אי איתנייהו בערבות וכן גרים

פלג ח'. בענין הא דניחא לי' לאינש דליעבד מצוה בממוני' שם בד' הקצוה"ח סי' ע"ב. בשם בני החו"ב נ"י

פלג ט'. במשה"ק הש"ך חו"מ סי' ע"ב בהא דניחא לי' וכו' מפסחים (דף ד')

פלג י'. בהאי ענינא ממ"ש באו"ח סי' תל"ז ובד' רש"י גיטין (דף מ"ז) אם חיוב תרו"מ הוי מצוה דרמיא עלי' ובמ"ש ביבמות (דף צ"ג) גבי ר' ינאי

פלג י"א. במ"ש בבכורות (דף י"ח) שמקנה בעה"ב לרועה מקום בחצירו ואזלי רבותינו הראשונים ז"ל לטעמייהו

פלג י"ב. בהא דאוונכרי סוכה (דף ל') ובדין יאוש בעכו"ם אי קונה בלא ש"ר. ושם בהג"ה בקדוה"ג א"ח על דשלב"ל

פלג י"ג. בהא דניחא לי' וכו' אם אמרינן גם במקום פסידא ואם מחויב להוציא ממונו שיקיים חבירו מצוה ובהג"ה שם ביאר בדרך חידוד האי עובדא דסבתא סוכה (דף ל"א)

פלג י"ד. בריש שבת ובענין איסור דלפ"ע אם עובר עליו בדבר שאינו אסור רק מדרבנן. ובדין מקום פטור ושם בענין ספק לפ"ע. ומבאר דעובר באיד"ר על לאו דלפ"ע מה"ת ושם בענין שליחות גבי איסור שבת

פלג ט"ו. בדין לפ"ע אם עובר תיכף או אח"כ כשנכשל חבירו ע"י ובמ"ש בע"ז (דף כ"ב) כותי לא ציית

פלג ט"ז. מצדיק משה"ק ביג"ת על המנה"ח בהאי ענינא ושם בהג"ה בענין מ"ש בנתה"מ דשוגג באיד"ר א"צ כפרה. ומבאר דאין זה רק איסור גברא ולא איסור חפצא ובענין מעוברת חבירו

פלג י"ז. עוד בהאי ענינא מסיק לדינא דעוברים בלפ"ע באיד"ר

פלג י"ח. בד' התוס' שבת (דף ג') ובדין מסייע יע"ע אי שייך בעכו"ם וישראל מומר ובד' הש"ך יו"ד סי' קנ"א והדג"מ שם ובד' הטו"א בחגיגה בזה

פלג י"ט. בענין לפ"ע במקום שאפשר ע"י אחרים. ובד' המל"מ בזה ה' מלוה

פלג כ'. בענין חלב פסוהמ"ק ושם בהג"ה לענין דבר היוצא מן החי ובאיסור עשה דאא"ו דנוהג גם בכ"ש

פלג כ"א. במ"ש התוס' ריש שבת דמיירי בחפץ עכו"ם דקשיא עלייהו ובישוב שי' רש"י שם (דף י"ח)

פלג כ"ב. מבאר דרש"י ותוס' שם אזלי לשיטתם בענין אי יש שליחות לעכו"ם לחומרא ובמ"ש בב"מ (דף צ') לענין חסום פרתי ודוש בה

פלג כ"ג. עוד שם בענין זה ובהג"ה שם לענין איסורי שבת ע"י שליחות

פלג כ"ד. בדין אם גזרו חז"ל גם לאיסור שבת לגבי ישראל דבלא"ה אסור מדין לפ"ע ובמ"ש לחלק בין איסור שבת לאיסור אחר

פלג כ"ה. בדין ערבות דל"ש במקום שלא ישמע לו בודאי ובסוגיא דמס' סנהדרין (דף מ"ד) גבי עכן ובהג"ה שם בהא דכתןבות (דף ט"ו) בתינוק מושלך מע"מ ישראל: