לפלגות ראובן חלק א י

פלג כ"ו. בסוגיא דצנועין ב"ק (דף ס"ט) ואי אמרינן חזקה דלא עביד איסור במקום שבלא"ה אסור עליו ובהג"ה שם בענין א"א עושה בב"ז באשה שאסורה עליו

פלג כ"ז. עוד בסוגיא דצנועין ובקושית הגרעק"א בזה במס' מע"ש פ"ה ובד' הרמב"ם שם

פלג כ"ח. בדין איסור מסייע יע"ע בנשים ובמ"ש א"ת בניך וכו': מערכה ג' לסיומא דמס' שבת והתחלה למס' עירובין. ובו ט"ו פלגים

פלג א'. בדין אם אחר הקמת הבעל יכול החכם להתיר ובד' השע"מ סי' רנ"ה לענין שכ"מ שהקדיש ואם יכול הבעל לשאול על הקמתו גם לאחר כמה ימים ולהפר

פלג ב'. בדברי הרי"ף שלהי שבת ובדין אכלה כולה נשאלין עלי' שבועות (דף כ"ח)

פלג ג' וד'. בטעמים שכתב הר"ן באיסור שאלה לנדרים בשבת ובקושית הגרעק"א בזה ובדין מתקן ומתיר איסור בשבת. ומחלק בין הניתר ע"י פתח או חרטה דהשתא. ובהג"ה שם בדיחוי שנתבטל למפרע אי חשיב דיחוי בקרבנות וכו'

פלג ה'. בסוגיא דשבת (דף מ"ו) ובקושית הגרעק"א שם ובהג"ה בענין מוקצה דמותר בהנאה ואסור להשתמש בו. ובדין בעל מיגז גייז או מיעקר עקר וכו'

פלג ו'. בדין דיכול החכם להתיר אחר הקמת הבעל. ובניתר ע"י הפרת הבעל בע"כ דידה אפשר שעדנה מוקצה הוא ובהג"ה שם בענין דברים שבלב

פלג ז'. בענין מתקן באיד"ר אי מותר בשבת או אסור. ובסוגיא דמס' שבת (ד' קמ"ב) ובירושלמי פ"ב ה"א דערלה

פלג ח'. באיסור הפרשת תרו"מ בשבת ע"י שיתן עיניו בצד זה וכו' ובד' התוס' גיטין (דף ל"א)

פלג ט'. בסוגיא דעירובין (דף ל' ע"ב) ובדין ב' שבותים ביה"ש וכן ב' שבותים במקדש

פלג י'. בסוגיא דסוכה (דף ל"ג) בדין אין ממעטין ביו"ט

פלג י"א. במחיצה מן הצד אם שייך אישור אוהל בשבת במס' עירובין (דף מ"ד) ושם (דף צ"ג) ובד' התוס' שבת (דף קכ"ו) בהא דפוקקין

פלג י"ב. בדין חוצץ לגבי טומאה אי בעינן שיבטל או לא

פלג י"ג. בהאי עובדא דשלהי שבת בהא דגיגית

פלג י"ד. בריש עירובין במבוי שהוא גבוה למעלה מכ' ובשי' הרמב"ם לענין ג' מחיצות

פלג ט"ו. בדין מיעוט מבוי למטה מכ' אם מותר בשבת ובדין שבות ע"י עכו"ם במקום מצוה וכו': עוד שלהי שבת ע"ד הדרוש

פלג א'. במ"ש חז"ל אלמלי שמרו ישראל ב' שבתות מיד נגאלין ומדרש תמוה זכור את יום השבת וזכור את אשר עשה לך עמלק כיצד יתקיימו ב' כתובים הללו

פלג ב'. בדין טעה בדבר מצוה

פלג ג'. בעובדא דרבב"ח ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי

פלג ד'. בסוגיא דעירובין (דף מ"ג) במי שאמר הריני נזיר ביום שב"ד בא ובמ"ש חז"ל בגאולה העתידה אי בניסן או בתשרי

פלג ה'. בפלוגתת ר"א ור"י הנ"ל בגאולה העתידה ובנוסח מוסף דר"ח. ואי בר"ה קרב שעיר חטאת דר"ח או של ר"ה לחוד כמ"ש בתוס' ר"ה (דף ח' ע"ב): מערכה ד' לסיומא דמס' עירובין והתחלה למס' פסחים. ובו ח' פלגים

פלג א'. בדין שרץ הנמצא במקדש ואיסור הוצאתו אי משום מוקצה או משום הוצאה ובמ"ש ירושלים דינה כרה"ר ומקור לד' הרמ"א או"ח קל"ה. ובדין טלטול שעטנז בשבת ובד' האגודה במוקצה שכבר הוא בידו

פלג ב'. בישוב קושית הגרעק"א דמאי פ"ז מ"ב ופירוש ד' הירושלמי שם. תרתי דסתרי בדרבנן אי אמרינן. ובדין אי מכסין באפר חם

פלג ג'. בדין כלאים בבג"כ אי הותרה או דחוי' ובהג"ה שם אי במצוה רשות אמרינן ג"כ מללה"נ. ובדין שבועה שחלה בכולל אי בעינן דוקא שיחול תחלה על ההיתר ובשחיטה אי שייך נמי הא דמללה"נ

פלג ד'. בד' הרמב"ם בדין סד"א מדרבנן לחומרא. ובדין חטאת העוף הבאה עה"ס. ופס"ר באיד"ר. ודין חוב"ע. ובספק מצוה גם להרמב"ם מה"ת לחומרא וכו'

פלג ה'. בד' הפרמ"ג בדין כיסוי הדם בספק טריפה. ובדבר שאיסורו רק מדרבנן. ובדין חוב"ע שהשחיטה והאכילה אסור מה"ת וההנאה אינה אלא מדרבנן. ובס' איסור תורה דחמיר מודאי דרבנן. ובאיד"ר דל"ה רק איסור גברא ולא איסור חפצא. ובהג"ה שם מפלפל בדין עשה דשא"ז דאסור גם בכ"ש וא"נ בעוף. ובסוגיא דשבועות (דף כ"ב) אי שבועה חלה על איסור עשה

פלג ו'. בדין ספק מצוה דחיוב מה"ת ובדין ספק עשה אי דחי לס' ל"ת

פלג ז'. בדין ביטול אי מהני לחמץ ידוע ובד' התוס' פסחים (דף מ"ו) דל"א הואיל וא"ב פריק ובמ"ש הקדש ש"מ שחיללו עש"פ מחולל מאיזה טעם הוא ואי שייך גם במע"ש ושלא בבעלים: