לפלגות ראובן חלק א פו

דכיון דזבח בא תחלה ובשעה שמברך על הזבח עדיין אינו מקיים מצות אכילת פסח הבאה עליו אח"כ א"י בברכה שבירך עלי' קודם שקיים את המצוה הזאת ע"י שבירך על מצוה אחרת הדומה לה בברכתה ול"ד לברכת הנהנין משום דהוי מ"ע בפ"ע וצריכה ברכה. וגם ר' ישמעאל לא פליג ע"ז רק דס"ל להיפוך שאם בירך על הפסח רשאי לאכול גם את הזבח הבאה תחלה על סמך ברכה זו משום דהוי טפל לפסח. אבל לא שיפטור את הפסח הבאה אח"כ ע"י שבירך על הזבח הבאה תחלה לידו ואז עדיין אינו מקיים מצות הפסח

ומעתה מובן הסמיכות להא דר' שמלאי לכאן עפימ"ש ברמ"א יו"ד סי' רס"ה ס"ז דמברך על מילת בנו הבכור ופוטר בברכתו שהחיינו גם על מצות פדיון הבן עיי"ש בש"ך ס"ק י"ז דפליג עליו מהאי סוגיא דשלהי פסחים הנ"ל דמוכח מכאן דלעולם אבי הבן מברך שהחיינו בשעת פדיון [דודאי דוחק הוא לאוקמי בגונא שלא בירך בשעת מילה או שנולד מהול ושמתו אחיו מ"מ וכה"ג וע' ר"ן שלהי סוכה בטעמא דמברך שהחיינו על פדה"ב משום דמצותה דוקא לאחר ל' הוי כמו מזמן לזמן ולפלא על המג"א או"ח סי' כ"ב שלא הביאו. וראיתי בס' זר זהב על ס' המכריע שנדפס מחדש בסי' ט"ו שהקשה מד' הר"ן אלו על ד' הרמ"א הנ"ל דלהרמ"א שמברך בשעת מילה שהחיינו גם על פדה"ב א"כ לא הוי מזמן לזמן ולא משכחת שהחיינו כלל. וטעה בדבר פשוט דאף דאפשר לו לברך מקודם מ"מ הא עדיין המצוה של פדה"ב אינה מתקיימת רק בזמנה לאחר ל' ושוב הוי כמו מזמן לזמן כד' הר"ן הנ"ל וז"פ] והיינו דקסמיך האי עובדא דר' שמלאי לכאן דכמו דאמרינן הכא דאין ברכת הזבח הבאה מקודם פוטרת את הברכה שצריך לברך על הפסח אח"כ בשעה שמקיים את המצוה אף דברכת הזבח ברכה כוללת היא כמ"כ אמרינן דע"כ בפדה"ב מחויב לעולם לברך ברכת שהחיינו ואף אם מברך גם על המילה שהחיינו אינה פוטרתו ומחויב אח"כ לברך גם על הפדיון בזמנה וזה נכון בע"ה: פלג ב

ומעתה נבאר בע"ה את המאמר אשר נתקשו בו המפרשים. א' הקשה הצל"ח למה לו להקדים מאי דפשיטא לי' דעל מצות פדה"ב יברך האב ולמה האריך עוד בנוסח הברכה. [ובחוהמ"ש שם סי' ח' כתב לתרץ עפימ"ש בשם הריב"ש דהאב חשיב כמו שליח מבנו על מצות הפדיון ומאחר דאין השליח מב שהחיינו לכן מיבעי' לי' אחר שהקדים דמברך בעל ול לפדות וחשיב כמו שליח מי מברך שהחיינו עיי"ש אבל ז"א וכבר הוכיח הח"ס בחיו"ד סי' רצ"ג דא"א כלל לומר כן דהאב חשיב כמו שליח על מצות בנו רק מחויב הוא בעצם המצוה עיי"ש] וכתב בצל"ח לתרץ זה עפימ"ש דפליגי ביו"ד סי' ש"ה אי פדה"ב אפשר ע"י שליח והביא מ"ש השואל להריב"ש סי' קל"א שהקשה עמ"ש הרמב"ם דהפודה את בנו מברך בעל והא עיקרו על אב רמיא וע"י שליח וב"ד לית לן וכונת השואל עפימ"ש הרא"ש פ"ק דפסחים לכללא דכל מצוה שאפשר ע"י שליח מברך בעל ושא"א לקיימה ע"י שליח מברך בלמ"ד ומאחר דפשיטא לן דאבי הבן מברך אקב"ו על פדה"ב ע"כ דאיתא ע"י שליח ולכן מיבעי' לי' מי מברך שהחיינו משום די"ל דמשו"ה תקנו שהכהן יברך משום שיברך בכל זמן אבל כשאבי הבן יברך ברכה זו א"כ אם יפדה ע"י שליח יבוטל ברכת שהחיינו לכך הי' מסופק מי יברך דמסברא נראה דאין השליח מברך שהחיינו וכתב דזהו מסברא וא"צ ראי' ע"כ תוכן דבריו וע' כעין זה בח"ס יו"ד סי' רצ"ד וסי' רצ"ו בא"א קצת. והנראה מה דנאיד הח"ס מד' הצל"ח הנ"ל לטעמי' אזיל דכתב שם בתשובה סי' רצ"ח דאה"נ שגם השליח מברך שהחיינו עיי"ש מילתא בטעמא אבל נראין ד' הצל"ח דס"ל בפשיטות להיפוך וכן מורין פשטות ד' הרמב"ם פי"א מה' ברכות ה"י דאין העושה מצוה לאחרים מברך שהחיינו וכן בדין דברכה זו לא נתקנה אלא על השמחה דל"ש זה בשליח

ולענ"ד מדוקדק מאוד עפי"ז ד' הגמ' שם דמסיק אבי הבן מברך שתים. דלכאורה הוא מיותר מ"ש מברך שתים דהא על ברכת פדה"ב לא מיבעי' לי' כלל והול"ל רק דאבי הבן מברך רק עפ"י הנ"ל י"ל דהיינו דקאמר דאף דע"י שליח יתבטל ברכה זו מ"מ מסיק דאבי הבן מברך ולא הכהן ומדייק דרק אבי הבן מברך שתים אבל אה"נ דאם יפדה ע"י שליח לא יברך רק ברכה אחת על פדה"ב ולא שהחיינו ודו"ק

וטעמא דמילתא דלא איכפת לן הא דאפשר שיתבטל ברכת שהחיינו ע"י שיברך האב באם יפדה ע"י שליח אפשר לומר דלעומת זה נרויח באם יהי' הפדיון במתנה עמ"ל דאז להיפוך אם הי' הכהן מברך שהחיינו לא היה אפשר לי' לברך ברכה זו באם לא מטי הנאה לידי' רק ע"מ להחזיר. אבל אבי הבן ודאי שיברך גם במתנה על מנת להחזיר דעביד מצוה. ובס' יד אלי' להגאון מהר"א קאלישער חלק הכתבים אות ז' העיר שם לפרש ד' הגמרא הנ"ל עפי"ז דמספקא לי' אי מתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה או לא עיי"ש ואינה נראה דהלכה פסוקה היא דשמה מתנה ועיקר הספק הוא כמ"ש הצל"ח משום שאפשר שיתבטל ברכה זו ע"י שליח ומ"מ מסיק דאבי הבן מברך ובזה י"ל דה"ט דמתנה ע"מ להחזיר הוא דאהני לי' לפסוק דאבי הבן מברך דאז אפשר לברך גם במתנה עמ"ל וכנ"ל וי"ל עוד בזה וקצרתי

וזה אין להקשות דהא גם אי נימא דהכהן מברך מ"מ אפשר שיבוטל ברכה זו להני דס"ל דגם הכהן מצי למיעבד שליח לקבל מת"כ ע' כרו"פ ופ"מ יו"ד סי' ס"א בשם הפר"ח ובח"ס יו"ד סי' רצ"ב דמ"מ נראה דהכהן יברך שהחיינו אח"כ בשעה דמטי