לפלגות ראובן חלק א עד

ומיושב אצלי עפ"ז משה"ק המל"מ ז"ל פ"ז מה' נדרים ה"ט בהא דרבב"ח שע"פ הדין לא הי' יכול להתיר משום שהוא נוגע בדבר ע"ש ועוד הק' שם במ"ש גבי מרע"ה ויחל משה מלמד שהתיר לו שבועתו והי' נוגע בדבר כמ"ש לך רד מגדולתך ע"ש ולפי הנ"ל מיושבין היטב שתי הקושיות דהנה הנם מדין הפרה ובהפרה ל"ש כלל חסרון דנוגע וזה נכון ודו"ק

פלג ד) והנה ידוע מ"ש רז"ל על קרא בעתה אחישנה דהיינו זכו אחישנה לא זכו בעתה ומה שהקדים בקרא בעתה היטיב אשר דיבר בזה בס' דעת קדושים דהוא כסדר קראי שם דכתיב תחלה ושלמו ימי אבלך ואח"כ ועמך כולם צדיקים והיינו דקאמר בעתה הוא על ושלמו ימי אבלך ואחישנה על מ"ש ועמך כולם צדיקים ע"ש

והנה עיין כרו"פ בסוף קונטרס הספיקות מש"כ בביאור ד' הגמ' עירובין (ד' מ"ג) בהא דהריני נזיר ביום שב"ד בא וכו' ואמרו שם דאין בן דוד בא קודם שיבוא אלי' ויבשר ואין אליהו בא בע"ש ועיו"ט דז"א רק בהקץ של בעתה אבל בקץ של זכו אחישנה אתא משיחא גם בלא בשורת אלי' מקודם ומ"מ שפיר אמרו דמותר לשתות יין בשויו"ט משום דזהו מילתא דלא שכיחא לכן ל"ח לזה יעו"ש מצינו א"כ לפ"ז דבקץ של אחישנה אם זכו שפיר י"ל דיבוא משיח צדקינו גם בשבת ויו"ט ולא עוד אלא שכבר כתב בטו"א ר"ה (ד' י"א) דע"כ לר"א דס"ל בתשרי עתידין להגאל היינו דביו"ט של ר"ה יגאלו שהוא יום תרועה וכדיליף מג"ש דשופר שופר וכן לר"י דאמר בניסן עתידין להגאל היינו בט"ו בניסן שהוא יו"ט דנפקא לי' מליל שמורים דמיירי מליל יציאת מצרים ע"ש אלא שנדחק שם לפ"ז בסוגיא דעירובין הנ"ל דהא לא אתא אלי' בעיו"ט וכתב שם דזהו דוקא בקץ של אחישנה אבל בעתה אפי' בעיו"ט נמי בא אלי' שלא להעביר מועד הקץ ולדבריו הנה ל"ש התרה בזה דהא לפי"ד א"א שיבוא בשבת או ביו"ט רק בקץ של בעתה ואז הלא א"צ התרה כלל כי נשלם הזמן וכמובן. אמנם עיי"ש מה שנתקשה הרבה לפי"ז בסוגיא דעירובין הנ"ל דאמאי מותר לשתות יין בשויו"ט ניחוש דילמא עתו הוא עיי"ש שנדחק הרבה ולדברינו נראה אדרבא לומר להיפוך לפימ"ש בכרו"פ הנ"ל דאדרבא בעתו יבוא אלי' לבשר ואינו בא בע"ש ועיו"ט מפני הטורח אבל באחישנה לא יבוא אלי' כלל ועיי"ש בכרו"פ שמוכיח כן מד' הרמב"ם והסוגיא דעירובין א"ש מאוד דמ"מ מותר משום דלמילתא דל"ש אין לחוש. ויתיישב ג"כ לפי"ז משה"ק בטו"א בהשמטות שם שלהי ר"ה ע"ד עצמו דמפסחים (דף י"ג) מוכח דא"א בשום אופן שיבוא אלי' בע"ש ועיו"ט אפי' בקץ דבעתו דאל"ה תיקשי שם אף תלויות לא ישרפו שמא יבוא אלי' ויטהרם עיי"ש ולדברינו א"ש דנהפוך הוא דבעתו ודאי אין לחוש שמא יבוא אלי' בערב יו"ט ובאחישנה יבוא משיחנו גם בלא אלי' וכנ"ל וא"ש

פלג ה) ומעתה יש להוכיח ג"כ דמאי דפליגי ר"א ור"י אי בניסן יגאלו או בתשרי דפלוג' הוא על קץ של אחישנה להיפוך ממש"כ שם בטו"א לתרץ במש"ש בעירובין דבימי החול אסור לשתות יין כל השנה והא אין לו לחוש רק למר בניסן ולמר בתשרי וכ' שם דפלוגתתם הוא על קץ של בעתה דז"א אלא בניסן או בתשרי אבל בקץ של אחישנה אין זמן קבוע לדבר וכל יומא זמני' ע"ש ולהנ"ל הנה מוכח דעיקר פלוגתת ר"א ור"י הוא דוקא על קץ של זכו אחישנה דזה אפשר ג"כ בשויו"ט ואף בדלא אתא אלי' מקודם וסוגיא דעירובין דאמרי' דאסור לשחות יין לעולם בכל ימי החול הוא אדרבא משום חששא של הקץ בעתה וכנ"ל

ונראין הדברים לפמ"ש בארץ חמדה פ' בא בשם המפרשים על עיקר פלוגתת ר"א ור"י הנ"ל דאלו ואלו דא"ח ורק אם זכו יגאלו בניסן ובאם לא יזכו ח"ו יגאלו בתשרי ע"ש מ"ש מילתא בטעמא ובפשוטו י"ל עפימ"ש בסנהדרין (דף צ"ז) דלר"א ס"ל שם דאין ישראל נגאלין אלא ע"י תשובה מאהבה ולר"י ס"ל דגם ע"י תשובה מיראה נגאלין עיי"ש במהרש"א ובדורל"צ אהבת ציון דרוש ב' ועיין בכור שור שלהי יומא דר"א ור"י לשיטתם בענין איסור דמחזיר גרושתו דלר"א ביבמות (דף י"א) הוי כעריות ואין עשה דתשובה דוחה אותה ובעינן דוקא תשובה מאהבה דאז נתבטלו הגירושין למפרע עיי"ש וקצרתי וכן י"ל דכיון דס"ל לר"א דבתשרי עתידין להגאל דאז יומי דדינא אינון לכן לא סגי בתשובה מיראה ל"כ לר"י דס"ל דבניסן עתידין להגאל דאז ימי רצון ורחמים שפיר ס"ל דסגי גם בתשובה מיראה וכמובן: **(הג"ה ובמק"א כתבתי ג"כ לפרש עפי"ז מאי דאמרינן בנוסח התפילה במוסף דר"ח מזבח חדש בציון תכין ועולת ר"ח כו' ושעירי עזים וכו' ומוספין כהלכתן ואת מוסף יום רה"ח הזה וכו' דהוא כפל לשון ובס' דע"ק דרוש א' מקשה עוד מ"ש דמקדים עולת ר"ח לשעירי עזים שהם החטאות והא חטאת קודם לעולה עיי"ש מ"ש לפרש בפלוגתא דהני תנאי אי בניסן יגאלו או בתשרי דאי בניסן היינו בפסח ויטהרו קודם ר"ח אייר מטומאתן ויקריבו או בטהרה והחטאת קודמת רק אי בתשרי יגאלו יקריבו מוסף ר"ח בטומאה דהוא בר"ה ובשאינו נאכל העולה קודמת שכפרתה בשלימות עיי"ש ודפח"ח. אמנם במש"כ דגם בר"ח החטאת קודמת לעולה אף כי גם בפנ"י כתב כן בר"ה (דף ל') עיי"ש שכתב דמ"ש בזבחים פרק כל התדיר דבחג עולה קודם לחטאת היינו דוקא בקרבנות של חג הסוכות דכתיב בהו כמשפט עיי"ש. אמנם בס' מעה"ח פ' אמור השיג עליו דכל קרבנות מוספים בענין אחד נאמרו ועוד דבמוספי ר"ה ור"ח נמי נאמר בפ' פנחס ונסכיהם כמשפטם כמו בחג וא"כ העולות שבהן קודמות לחטאות עיי"ש. ושפיר מקדמינן בנוסח התפלה כאן ועולת ר"ח נעלה עליו והדר ושעירי עזים וכו'. ועל השנית הדברים נלענ"ד לומר מילתא בטעמא עפ"י דרכו ז"ל דזה תלוי בהאי פלוגתא דתנאי אי בניסן יגאלו או בתשרי ורק בא"א דהנה מצינו בתוס' ר"ה (דף ח' ע"ב) וכן ברפ"ב דביצה הביאו דעת רבינו משולם שמפרש הא שהחודש מתכסה בו דהיינו שבר"ה אינו

)** ולפלא מה שראיתי בס' דע"ק ד' מ"ב שכתב ממש להיפוך דלר"א ס"ל דגם תשובה מיראה סגי ולכן ס"ל בתשרי דהימים מיועדים אז לעשות תשובה מיראה ולר"י להיפוך ע"ש ובמחכ"ת אזיל בזה בתר איפכא וכמפורש בסנהדרין (ד' צ"ז) הנ"ל דלר"א ס"ל דבעינן דוקא תשובה מאהבה ולר"י ס"ל דגם תשובה מיראה סגי וכנ"ל ודו"ק

ומש"ש בטו"א ראי' ממ"ש בסנהדרין (דף צ"ח) דאמר לי' משיח לריב"ל היום אם בקולו תשמעו אפשר דבאמת האי עובדא הוי ביומי ניסן או תשרי ויתיישב נמי משה"ק שם במהרש"א איך אפשר שיבוא היום והא לא אתא אלי' מאתמול ע"ש ובזה ניחא דבקץ של אחישנה אפשר גם בדלא אתא אלי' וכנ"ל ועוד י"ל כמ"ש המפרשים דר"א מיירי מענין הקץ של אחישנה לכן בעי תשובה מאהבה דוקא ור"י אייירי מענין הקץ של בעתה לכן סגי גם בתשובה מיראה]: