לפלגות ראובן חלק א עג

שהיתה במשכן והתורה אסרתה בפירוש וכמ"ש אל יצא וילפינן סתום מן המפורש לאסור כל מלאכה שהיתה במשכן וסמך לה ג"כ מצות צדקה וכמ"ש ברע"ב ריש שבת דאגב אורחי' קמל"ן דמהב"ע אסורה וחייבינן עלי' עיי"ש ובתוי"ט שם הקשה למה בעה"ב חייב הא הו"ל טעה בד"מ במצות צדקה ופטור מקרבן ותירץ דלא נתנה שבת לדחות אצל מצות צדקה משא"כ מילה ולולב שניתן לדחות עיי"ש ובתוס' הגרעק"א וכן בנימוקי הגרי"ב השיגו עליו דהא גם גבי לולב לא ניתן לדחות דהא הנטילה ל"ה רק טלטול בעלמא וההעברה ברה"ר הא באמת אסור ובתינוקות שאני דאינו טרוד כלל משא"כ לולב וצדקה דטרוד הוא עיי"ש ובאמת מבואר כדבריהם בתוס' יבמות (דף ל"ד ע"א) ד"ה טעה עיי"ש שכתבו דהתם טעמא משום טירדה לא משום דנתנה שבת לדחות ומ"מ י"ל בישוב קושית התוי"ט הנ"ל דכיון דאין זמנו בהול כ"כ לכן אין הטרדה פוטרתו וכמש"ש ביבמות (דף ל"ד) וכן בפסחים (דף ע"ב) עיי"ש

ויתיישב בזה לכאורה גם משה"ק האחרונים במ"ש בשבת (דף ק"ז) המגיה אות אחת חייב ופירש"י דאסור לשהות ספר שאינו מוגה וא"כ הא הו"ל טעה בד"מ ולהנ"ל י"ל דמכל מקום אינו טרוד כ"כ ועיין עמק יהושע סי' ב' וסי' ד' משה"ק במ"ש רב הונא בשבת (דף קל"ט) היוצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה חייב חטאת והקשה הא הו"ל טעה בד"מ וליפטר ותירץ שם דר"ה לשיטתו אזיל שם בשבת (דף קל"ז) דס"ל טעה בד"מ ולא עשה מצוה חייב דס"ל שם דאם מל שלאחר השבת בשבת לכו"ע חייב ומה"ט השמיט הרמב"ם תיבת חטאת במש"כ בפי"ט מה' שבת היוצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה חייב דאיירי במזיד ובשוגג באמת פטור משום דס"ל דטעה בד"מ אפי' לא עשה מצוה פטור עיי"ש. ובמחכתה"ר ז"א ולהדיא מבואר ברמב"ם פ"ב מה' שגגות ה' ט"ז דנתחלף לו צלי של פסח ונותר ואכלו חייב לפי שלא עשה מצוה עיי"ש הרי להיפוך דאם לא עשה מצוה חייב ולהנ"ל יתיישב קושיתו בפשיטות כיון דאין זמנו בהול לכן חייב

וליישב ד' התוי"ט אפשר לומר כי לא נעלם גם ממנו ד' התוס' יבמות הנ"ל ורק דמ"מ שפיר מקשה במתניתין לדברי ר' יוחנן בפסחים (דף ע"ב) דפוטר גם באם אין זמנו בהול וע' לח"מ פ"ב מה' שגגות ה"ח מש"כ וז"ל שם ואי קשיא דבפ"י מה' תרומות כתב גבי כהן כו' משום דזמנו בהול והרי טעם זה ל"נ אלא לדחות דברי ר"י אבל לר' יוחנן דקיימל"ן כותי' דל"ל טעמא דזמנו בהול אין חילוק בתרומה בע"פ או בשאר ימות השנה דבכל גווני פטור כיון שטרוד בד"מ עיי"ש הרי דלר' יוחנן דלא מחלק בין זמנו בהול ופוטר גם באשתו היכי דטעה בד"מ ודאי דלדידי' גם במצות צדקה הו"ל לפטור מה"ט ושפיר מקשה התוי"ט ממתניתין אליבא דר' יוחנן דקייל"ן כותי' והי' אפשר לומר דמזה הכריחו התוס' לפרש דמיירי בנותן לעכו"ם והחפץ שלו דלא מיירי כלל מדבר מצוה

אמנם מצאתי שגם הגאון מהר"ל מפראג בס' גור ארי' על שבת הקשה זאת וחידש שם מזה דל"ש טרוד בד"מ רק במצוה דלא תליא בממון וא"א במחילה אבל במצוה התלוי' בממון שאפשר שימחול האדם עלי' ואם העני אינו רוצה לקבל אין כאן מצוה לא אמרינן בזה אם טעה בד"מ שיהא פטור עיי"ש ודפח"ח [אכן יש להעיר קצת ע"ז ממ"ש בפסחים (דף ע"ב) דחשיב טעה בד"מ גבי מצות עונה אף דאפשר במחילה וכמ"ש באהע"ז סי' ע"ו ס"ו ועיין] ושפיר י"ל דמיירי התנא בענין מצות צדקה ולפי דברינו י"ל דה"ט שסומכין זה לזה כי לבד מה שהמשמר את השבת ומאמין בחידוש העולם שבראו יש מאין המוחלט הנה בודאי מקיים ג"כ מצות צדקה באמונתו כי משלו יתן לו וכמ"ש ומידך נתנו לך וכעל גמולות כעל ישלם לו הנה שוים הם גם בזה שע"י אלה המצות יזכו להגאל וכמשנ"ת: פלג ג

ולפי"ז י"ל דה"ט דמרמז לן בזה במה שסיים המסכת בענין התרת נדרים בשבת לצורך השבת ונקדים לזה עוד ענין נאות אחד אשר ראיתי בס' י"ב על (שה"ש ק"ח) והוא במ"ש גבי רבב"ח ששמע ב"ק אוי לי שנשבעתי ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי וכו' הי' לך לומר מופר לך ב"ב (דף ע"ד) והקשו התוס' ע"ז בבכורות (דף ל"ז) דהול"ל מי מתיר לי דהא החכם שאמר בלשון בעל אינו כלום. עוד הקשו המפרשים אם רצון ד' לגאלנו למה לא יתיר את שבועתו בפש"מ וכמ"ש כן בסנהדרין (דף ל"ח) גבי זרובבל בן שאלתיאל ע"ש ומתרץ שם עפימ"ש לחלק לענין שבועתו יתברך בין התרה למפרע ובין הפרה מכאן ולהבא דזה תלוי בענין התשובה שעושין ישראל אם עשו תשובה מאהבה שעוקרין את החטא למפרע כמ"ש שלהי יומא בזה שייך ענין התרה ונתבטל השבועה למפרע ע"י התרה בפש"מ וע"י תשובה מיראה שאינה רפואה רק מכאן ולהבא בזה ל"ש התרה רק ענין הפרה וצריך לזה צדיק כמרע"ה ועוד כמה שמצינו שנקרא בלשון איש אלקים וכמ"ש בילקוט דברים רמז תתקנ"א ד"א האיש הזה אם מבקש להפר נדרי אשתו מיפר ואם מבקש מקיימו כו' אף משה קומה ד' שובה ד' וכו' והיינו כמ"ש במו"ק (דף ט"ז) מי מושל בי צדיק שהקדוש ברוך הוא גוזר גזירה ובא צדיק ומבטלה ולזה צריך חיבה יתירה והיינו דאמרו בסנהדרין (דף ל"ח) גבי זרובבל שנשאל על אלתו וכמו שמצינו בו שעשה תשובה מאהבה עיין מ"ר ס"פ מצורע ומשו"ה הותרה השבועה למפרע וכאן גבי רבב"ח מדייק מי מיפר לה של"ה רק פקידה ע"י תשובה מיראה וצריך לצדיק כזה שיהי' בכחו להפר השבועה ורבב"ח שזכה לשמוע הב"ק ודאי די"ל שהי' מוכשר לזה [ולפלא שלא הביא מה שמצינו כן בתענית (דף כ"א) גבי אילפא ור"י אמר מדשמעי אנא ואילפא לא שמע כו' עיי"ש] ולכך נתרעמו כיון שלא אמר מופר לך עיי"ש כי דבריו נכונים: