לפלגות ראובן חלק א עא

ומריש הוי קשיא לי לשיטת הרמב"ם ממ"ש בשבת (דף ו' ע"א) אמר מר זו היא רה"י למעוטי מאי למעוטי הא דר"י דתניא יתר ע"כ מי שיש לו ב' בתים כו' ואמאי קרו לי' גמורה מהו דתימא כי פליגי רבנן עלי' דר"י דלא הוי רה"י ה"מ לטלטל אבל לזרוק מודי לי' קמל"ן ופירש"י אבל לזרוק שהזורק מרשות הרבים לתוכה מודה לי' דחייב קמל"ן וכו' הא מיהת מוכח דלמ"ד ב' מחיצות דאורייתא חייב הזורק מרה"ר ומינה דלמ"ד ג' מחיצות דאורייתא ג"כ לחייב את הזורק הוא וצ"ע לכאורה לשיטת הרמב"ם דלדידי' כפי מה שכתבנו לכו"ע ס"ל דלחייב את הזורק בעינן דוקא ד' מחיצות מה"ת

אמנם מצאתי ישוב נכון בע"ה גם לזה אחרי רואי בחי' על הר"ן על שבת שהביא יש מפרשים במש"ש אבל לזרוק אימא מודי דהיינו דליהוי רה"י ולישתרי בזריקה מבית לבית כדמוכח בפ' מי שהוציאוהו דטלטול ע"י זריקה שרי עכ"ל וכונתו למש"ש בעירובין (דף מ"ב ע"א) ומטלטל בכולה ע"י זריקה עיי"ש וכאן גם ע"י זריקה אסור ולפי"ז הא לא מיירי כלל הכא מענין כמה מחיצות בעינן לחייב את הזורק וזה נכון מאוד בע"ה

ומשה"ק בתוס' חדשים כאן ריש עירובין לשי' הרמב"ם הנ"ל ממ"ש עירובין (דף כ' ע"א) הזורק לבין פסי ביראות חייב ופריך פשיטא אי לאו מחיצה היכי משתרי למלאות והא לשיטת הרמב"ם אפשר דשרי למלאות ומ"מ פטור הזורק עיי"ש שנשאר בקושיא ולענ"ד לק"מ דבגמ' התם פריך הכי פשיטא אי לאו מחיצה הוא היכי שרי למלאות והיינו אי נימא דדיומדין לאו מחיצות מיקרי אם כן אין כאן מחיצות כלל ואמאי שרי למלאות הא לגבי טלטול מיהת ג' מחיצות בעינן אע"כ דמחיצות גמורות הן נחשבות א"כ הא איכא כאן ד' מחיצות שלימות ופשיטא דחייב הזורק והאמת כן הוא דדיומדין חשיבי מחיצות שלימות כמ"ש ברמב"ם פי"ז מה' שבת הלכה ל"ג דמה"ת סגי בפסים רחבים ד' ורק משום שבת החמירו מלטלטל עד שיהא הפסין רחבין ששה עיי"ש ועיין מג"א סי' שמ"ה ס"ק א' שכתב כן דלדעת הרמב"ם דבג' מחיצות כרמלית הוי אם עושה ד' דיומדין בד' זויות כמו פסי ביראות הוי רה"י דאורייתא וע' תוס' סוכה (דף ד' ע"ב) ד"ה דיומדי משמע דס"ל דמה"ת סגי ג"כ בפס טפח וחשיב מחיצה עכ"פ ודאי דפסי ביראות מחיצות גמורות הן ובודאי דבכה"ג שרי לטלטל וחייב הזורק וד' הרמב"ם הנ"ל אינן אמורים רק בג' מחיצות והרביעית ניתרת ע"י קורה דכיון דלאו משום מחיצה הוא א"כ לית כאן אלא ג' מחיצות לכן אף דמותר לטלטל משום דלגבי טלטול סגי בג' מחיצות מ"מ הזורק פטור דלית כאן ד' מחיצות אבל לא בפסין דכיון דחשבת להו מחיצות לגבי טלטול א"כ הא יש כאן כל הד' מחיצות שלימות ופשיטא דחייב וזה ברור: פלג טו

ומעתה נבוא לגמור את הענין בע"ה ונבין מ"ש בגמ' ריש עירובין דפריך מ"ש גבי סוכה דתני פסולה וגבי מבוי תני תקנתא ומשני סוכה דאורייתא תני פסולה מבוי דרבנן תני תקנתא ואיבע"א דאורייתא נמי תני תקנתא וכו' ובריש סוכה הקשו בתוס' שם מהא דגבי הדס תני פסולה ותקנתא אף דהוא דאורייתא יעו"ש

ולדברינו אפשר ליישב קושית התוס' דהנה יש לחקור בהאי דינא דמצינו גבי סוכה ומבוי דאם הוא למעלה מעשרה ממעטו ופשיטא לי' להמג"א גבי סוכה בסי' תרל"ג ס"ק ד' דאין למעטו ביו"ט עיי"ש וזה אמת דהא מתקן גמור הוא לגבי מצוה דאורייתא רק גבי מבוי לכאורה יש להסתפק דאולי גם בשבת מותר למעט וכיון שאפשר למעט בכל דבר אם מבטלו שם וכמ"ש במג"א סי' שס"ג ס"ק כ"ד דה"ה עפר מהני ולהדיא מבואר בב"י שם דקורה דנקט הרי"ף מילתא חדא נקט וה"ה לכל מילי ואפילו עפר עיי"ש וא"כ הא אפשר למעט בעצמו גם בשבת בדברים שמותר לטלטל ואף בעפר אם הכניס מלא קופתו עפר מבעוד יום וייחד לו קרן זוית כמ"ש באו"ח סי' ש"ח סעיף ל"ח עיי"ש ואין כאן משום איסור מתקן כיון שאינו אלא בדרבנן משום היתר הטלטול דמדאורייתא הא מותר לטלטל ע"י ג' מחיצות ואין נ"מ כלל לגבי חיובא דאורייתא לענין זורק דלשי' הרמב"ם פטור גם אחר שתיקנו בקורה וכמשנ"ת דבעינן דוקא ד' מחיצות שלימות ולהחולקים עליו הא גם בלא הקורה מיפטר ע"י ג' מחיצות ולגבי היתר הטלטול הא אינו אלא מדרבנן ואין כאן איסור מתקן לפי מה שביארנו ומותר בשבת [וכ"ז הוא להסוברים דאין להתיר שבות דאמירה לעכו"ם גם משום מצוה ע' או"ח סי' רע"ו ס"ב וסי' ש"ז ס"ה א"כ אין היתר בסוכה לפי"ז גם ע"י עכו"ם וי"ל בזה וקצרתי]

ולפי"ז נוכל לומר דהיינו מאי דקמשני בגמ' סוכה דאורייתא תני פסולה משום שאין לזה היתר ביו"ט ורק גבי מבוי דרבנן תני תקנתא משום שזה יש לו היתר גם בשבת עצמו. ומיושב לפי"ז גם קושית התוס' מהא דהדס דהא התנא בעצמו תני הך תקנתא ותני נמי דאין ממעטין ביו"ט ומשום דהוי מתקן וכמשנ"ת לעיל בע"ה ורק בהני דסתים לן משני דה"ט דגבי סוכה לא תני תקנתא משום דהוא דאורייתא ואסור ביו"ט ובמבוי דמותר גם בשבת למעט משו"ה תני ימעט דמשמע גם בשבת עצמו וכנ"ל

וי"ל עוד דמ"ש אח"כ ואיבע"א דאורייתא נמי תני תקנתא וכו' הוא להני דס"ל דמותר שבות דאמירה לעכו"ם גבי מצוה וכנ"ל דלדידהו הא גם גבי מתקן לענין דבר מדאורייתא ג"כ מותר ע"י עכו"ם א"כ הא גם גבי סוכה אפשר למיתני תקנתא ורק סוכה דנפישי מילי פסיק ותני פסולה מבוי דלא נפישין מילי' תני תקנתא. והני תרי לישני י"ל דפליגי בהא