לפלגות ראובן חלק א סז

בחול ע"י מחשבה אבל בשבת ע"כ לומר דגם התוס' ס"ל דאסור גם ע"י מחשבה וכנ"ל

איך שיהי' בשיטת התוס' עכ"פ בשיטת רש"י מוכרח דסבירא ליה לאסור בשבת גם בכה"ג א"כ הא באמת צריך להבין מ"ש ממדומע דמותר ע"י מחשבה ובתרווייהו הא מתקן הוא וע"כ עלינו לומר לפי"ז דאין הכי נמי דליתא לאיסור מתקן בדרבנן ואיסור הפרשת תרו"מ הוא רק משום מקדיש דבזה אסור גם ע"י מחשבה כיון דמ"מ חייל ההקדש וכמבואר ברמב"ם פי"ד מה' מעה"ק הי"ב מסוגיא דשבועות (דף כ"ו) ולכן בכל הפרשת תרו"מ אסור בשבת גם בהני שאין חיוב הפרשתן רק מדרבנן ואיסורן משום מקדיש וכנ"ל אבל משום מתקן לית בהו ומשו"ה מותר במדומע משום דאין בזה משום קדושה כלל וכנ"ל ובהס"ד דס"ל לאסור שם בסוגיא דשבת ע"כ כמשנ"ת דס"ל לדמותה לגמרי להפרשה וכנ"ל ומ"ש הרמב"ם דבהפרשת תרו"מ בשבת איכא ג"כ משום מתקן הוא רק בהני שחיוב הפרשתן הוא מה"ת ודו"ק

פלג ט) וע"ד החידוד יש להוכיח עוד דע"כ ליתא למתקן באיסור דרבנן דהנה ידוע מ"ש הרע"ב בפי' המשנה בעירובין פ"ג מ"ג גבי נתנו למגדל דהואיל ואיכא שני שבותין טלטול הסכין וחתיכת החלבים אסור אפי' לרבי דגם לרבי אינו מותר רק שבות אחד ולא ב' שבותים [ומשה"ק עליו בשעה"מ פ"א מה' עירובין הכ"ב ממ"ש בעירובין (דף ל' ע"ב) במאי דס"ל לסומכוס דאין מערבין לישראל בתרומה משום דס"ל כרבנן דרבי דגזרו על שבות גם ביה"ש ואם ישאל על התרומה הדר לטיבלי' ואסור להפריש עיי"ש ולד' הרע"ב קשה הא גם כרבי מצי אתיא דהא יש כאן ב' שבותים שבות דשאלה בשבת ושבות דהפרשת תרומה דבשלמא גבי נזיר אמרינן שם הואיל ומצי למיתשל כדי שישתה היין בשבת אבל גבי תרומה דמיירי בשא"צ לאוכלה כמש"ש בתוס' א"כ הא איכא ב' שבותים עיי"ש ובאמת לק"מ לפימ"ש בס' אהעו"ז שם בעירובין (דף ל"ה) מובא דבריו בשו"ת הגרעק"א סי' קנ"ט וכ"כ גם בישוי"ע או"ח סי' ש"ז ס"ק ז' ובעבוה"ג סי' ק"ד לתרץ משה"ק כולם על ד' הרע"ב הנ"ל ממה דתנינן לעיל שם בנתנו באילן למטה מעשרה עירובו עירוב ומוקי בגמ' (דף ל"ב) שם דקאי ברה"ר ורבי הוא דל"ג על שבות ביה"ש אף דגם שם איכא ב' שבותים משתמש באילן והוצאה מכרמלית לרה"ר ותירצו האחרונים הנ"ל דשאני התם ששני השבותים אינן באין כאחד דבשעה שעוקר מן האילן עדיין ליכא שבות קודם שהניח ברה"ר ומשו"ה מותר גם בב' שבותים ושאני התם גבי מגדל דבשעה שחותך החבלים מיחזי כסותר ומטלטל אז את הסכין עיי"ש וכן תירץ ג"כ בתפא"י שם במתני' עיי"ש וזה מוכרח א"כ בפשיטות מיושב ג"כ קושית השעה"מ דגם שם גבי סומכוס הא שני השבותין אינן באין כאחד שלאחר ששאל על התרומה אז אח"כ מפריש א"כ אי הוי ס"ל כרבי הוי מותר מן הדין ושפיר מוכח דס"ל כרבנן דרבי וז"פ וברור]

והנה מצד הסברא נראה לכאורה פשוט וברור דלאו דוקא שני שבותים נפרדים מפעולות שונות אסור לרבי ביה"ש אלא דגם פעולה אחת שאסרו חז"ל משום ב' שבותים אשר כל אחד הוא שבות בפ"ע ודאי דינו לאסור גם לרבי ביה"ש לפי"ד הרע"ב ז"ל הנ"ל וכן ראיתי ג"כ בישוי"ע או"ח סי' ש"ז ס"ק ח' שכתב בדבר אחד שיש לנו ב' טעמים לאסרו בשבת וכ"א לעצמו הוא שבות פשיטא דלא גרע משני שבותים נפרדים ואסור ביה"ש ומתרץ שם עפי"ז משה"ק למה אין מזין בשבת ביה"ש משום דבהזאה איכא טעם דמתקן גברא זולת האי גזירה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר עיי"ש: **(הג"ה ולפלא משה"ק שם דאפשר שמזין עליו בין השמשות של שבת ולמה אמרו ביומא (דף ח') דלא משכחת לה הזאה כל ז' הא כיון דל"ג על שבות ביה"ש אפשר להזות ולענין הזאה נחזיק ליום עיי"ש וזה תמוה ממ"ש המג"א או"ח סי' שמ"ב דשאני אפוקי יומא מעיולי יומא וגזרו על שבות ביה"ש של מוצש"ק וכן מסיק שם בישוי"ע ועיין תוס' כריתות (דף י"ז ע"ב) שכתבו להדיא דזה מיקרי איקבע איסורא וא"כ לק"מ וקצרתי. ועדיין קשיא לי אי נימא דבמקום דאיכא משום ב' שבותים חמיר טפי א"כ מאי פריך בעירובין (דף צ"ח ע"א) ואי אמרת באיסקופה הנדרסת עסקינן מה לי תוך ד"א מ"ל חוץ לד"א וברש"י שם הא כולה שבות הוא דאוגדו בידו מה לי מעביר ד"א ברה"ר מ"ל מכניס מרה"ר לאיסקופה רה"י עיי"ש ולהנ"ל תיקשי דהא חוץ לד"א איכא משום ב' שבותים ועיין בזה

)** ולדבריו ז"ל יתיישב נמי משה"ק האחרונים על עיקר האי דינא למה אין הזאה דוחה שבת והא אין שבות במקדש דלפ"ז ע"ש כי הלא כבר מבואר בשו"ת הגרעק"א סי' קנ"ט דשבות דמקדש דומה בזה לשבות דשבת דגזרו בשני שבותים גם במקדש ע"ש וכאן בהזאה יש להוסיף נמי שבות ג' דטלטול מוקצה כמ"ש בשעה"מ פ"ב מה' שופר ע"ש ויש לדון בזה במ"ש בנוב"י או"ח מ"ת סי' קט"ז להתיר הזאת שלישי בשבת משום דעדיין אינו מתקן מיקרי ע"ש וקצרתי. ועיין ג"כ הגהות מצפה איתן ביצה (ד' כ') דמה"ט אסרו זריקה במקדש משום דהוי ב' שבותים מתקן וטלטול הדם דהוי מוקצה ע"ש. וא"כ לפ"ז יקשה לנו לכאורה מ"ש בעירובין (דף ל' ע"ב) דסומכוס ס"ל כרבנן דגזרו על שבות ביה"ש ומשמע דלרבי מותר הפרשת תרו"מ ביה"ש הא גבי הפרשת תרו"מ איכא נמי ב' שבותים שבות דמתקן ושבות דמקדיש וכמ"ש ברמב"ם פכ"ג מה' שבת שהבאנו לעיל וא"כ ליתסר גם לרבי ועיין בשבת (דף ל"ד) במתני' דאין מעשרין את הודאי דרש"י פי' שם דהוא דלא כרבי דלרבי מותר משום שלא גזרו על שבות ביה"ש והרמב"ם מפרש דכרבי נמי אתיא ומשום דגם לרבי בעינן דוקא צורך מצוה ע' מ"מ פכ"ד מה"ש ה"י ובב"י או"ח סי' רס"א ובתוי"ט שם. ולהנ"ל יקשה דבלא"ה אסור גם לרבי משום דהוי כמו ב' שבותים ואי נימא דבאיסור דרבנן ליתא משום מתקן א"ש בפשיטות דכיון דבמתני' סתמא קתני דאין מעשרין את הודאי ע"כ דגם בתרומת פירות אסרו אף דאין חיובן אלא מדרבנן ובדידהו ליכא משום מתקן רק משום מקדיש לחוד וע"כ דלא כרבי או דנימא כהרמב"ם דבדבר שהוא רשות גם רבי מודה וא"ש ג"כ בסוגיא דעירובין הנ"ל דגם שם הא קאמר סומכוס דאין מערבין לישראל בתרו"מ כלל ומשמע דגם בתרומה דרבנן נמי אסרו וע"כ דלא כרבי [ואולי י"ל נמי בזה מ"ש בטור או"ח סי' שמ"ב דבהי' טרוד מותר להפריש פירות בשבת וי"ל דדוקא פירות שאין תרומתן אלא מדרבנן ושבות אחד התירו וע'