לפלגות ראובן חלק א סא

לשאול על הקמתו בשבת אכתי תיקשי למה מפירין נדרים גם בשלא לצורך הא אי נימא דמצי למיתשל על ההקמה גם לאחר כמה ימים ולהפר א"כ הא לעולם יש לו עצה להבעל לקיים כהיום את נדרה דזה ודאי מותר בשבת דהא גם קיים בלבו קיים ולאחר הש"ק יתשל על הקמתו ויפר לה דאין לחוש שמא לא יזדקק לו חכם כמש"ש בסוגיא דשבת (דף מ"ו) אי לא מזדקיק לי' חכם מזדקקי לי' ג' הדיוטות ופתחו בצידו שהרי עיקר הקמתו היתה כדי להפר לה אחר כך ולפלא לא העירו מזה האחרונים ז"ל: פלג ב

אשר ע"כ הי' נראה לומר דהיינו מה שמכוין הרי"ף במה שסמך כאן הא דהבעל מיפר גם שלא בפני' דבאמת יש ללמוד זה מדיוקא דמתניתין דקתני מפירין נדרים ונשאלין לנדרים דבהפרה נקט לישנא מצד הפועל ובשאלה תנא לישנא מצד הנפעל עיין תוי"ט במשנתנו והיינו משום דבהפרה לא בעינן דעתה כלל לא כן בשאלה דבעינן דעתה שתתחרט ותשאל וכונתו בזה לתרץ דמשו"ה משמיענו התנא בזה כאן דהפרה אפשר גם שלא בפני' ושלא מדעתה כדי ללמדנו הטעם דמשו"ה מיפר גם בשלא לצורך השבת אף שאפשר שתישאל לחכם או שיקיים לה ואח"כ ישאל על הקמתו משום דמ"מ יש לחוש שמא תעבור על נדרה בין כה וכה והפרתו הא אינה מועלת רק מכאן ולהבא ואין תקנה לזה שעברה ותלקה דבשלמא בבע"ד עצמו הנשאל על נדרו אין לנו לירא שמא יעבור דאף אם יעבור הא אם ישאל אח"כ לחכם נעקר למפרע וגם באכלה כולה נשאלין עלי' וכמ"ש בשבועות (דף כ"ח) (ועיי"ש ברא"ש סי' י"ז מ"ש דאף בלא התרו בו מ"מ נשאל על העונש ע"ש ולפלא על שו"ת שער אפרים סי' ע"ב מ"ש להיפוך דבדלא אתרו בי' אינו נשאל וכ"כ בישוי"ע או"ח סי' תרי"ט ס"ק א' בשמו ולא הביאו ד' הרא"ש הנ"ל ובמק"א הארכתי בזה] דהא מיירי בשיש לו פתח וחרטה ורוצה הוא לשאול עליו ויכול לשאול גם אחר השבת לא כן באשה שנדרה שפיר י"ל דבעלה חייש שמא לא תישאל אח"כ ושמא תעבור אדהכי והכי עיין ט"ז יו"ד סי' שכ"ד סק"ב דמה שעבר על נדרו אין זה מועיל לפתח וחרטה ורק דצריך חרטה בעיקר הנדר מצד עצמו ועיין ישוי"ע או"ח סי' תרי"ט בזה ובשו"ת מהר"ם מינץ סי' ט"ז והארכתי בזה במק"א] לכן מותר להפר גם בשבת ולא דחינן הפרתו ע"י עצות מרחוק שיקיים וישאל אח"כ על הקמתו או שתישאל היא לחכם תדע שהרי סתמא קתני דמפירין גם בשלא לצורך השבת דמשמע דגם בגוונא שלא נדרה רק על אותו היום ולמחר תישתרי. ממילא ע"כ כנ"ל דיש לחוש שמא תעבור ותלקה ותיענש לכן שרי להפר גם בשבת ואף דבסוגיא שם אמרינן דאי הפרת נדרים כל מעל"ע אסור להפר בשבת הרי דל"ח לשמא תעבור וע"כ לומר דמיירי שהיא בפניו ורואה הוא שלא תעבור ולכן אפשר לו להמתין עד הלילה אבל מ"מ י"ל דשפיר אסביר לן הרי"ף טעמא דתנא דמשנתנו דדייק ואמר מפירין דמשמע גם שלא בפני' דבזה הא יש לחוש שמא תעבור ולכן שפיר מיפר אף שאפשר ע"י שאלה אח"כ. כן הי' נראה לומר בכוונת דברי הרי"ף ז"ל: (ע' בלוח התיקון

) אבל אחר העיון זה אינו דא"כ הדר תיקשי מאי דפריך שם מתני' אברייתא דתנא רב זוטי למה לא משני דברייתא איירי בגונא דהיא בפנינו ואין לחוש לשמא תעבור לכן אינו מיפר בשבת כיון שאפשר בשאלה אח"כ גם בלא"ה דרך רחוקה היא מאוד בכונת הרי"ף ז"ל אשר ע"כ נלענ"ד לכוין את דבריו ז"ל בדרך פשוט בע"ה: פלג ג

ונקדים תחלה ליישב משה"ק הגרעק"א ז"ל בתוס' למשניות שבת שם אות קפ"א על מ"ש הר"ן ז"ל בנדרים (דף ע"ז ע"ב) טעמים על הא דאין נשאלין על הנדרים שלא לצורך והפרה מותרת. א' משום דכיון דבשאלה צריך חכם או ג' הדיוטות מיחזי כדין א"נ שאין שעה עוברת לשאלה והקשה הא ע"כ מוכח כטעם הב' דאילו לטעם הראשון א"כ בהפרת הבעל דלא מיחזי כדין מותר להפר אף אם אין השעה עוברת ובסוגיא דנדרים (דף ע"ז) וכן שם (דף ע"ט) מוכח [ממאי דפריך שם גבי ה דמפירין בשבת ליהוי כשותק ע"מ למיקט עיי"ש ולפלא על הגאון מהרמ"ז בנו של הגאון ישוי"ע בקונטרסו הב' לאו"ח סי' תקפ"ו שהקשה קושיא זו בעצמו ומדמי לה למ"ש ביו"ד סי' רל"ד סכ"א באם לא הפר לה מחמת שחשב שא"י להפר דאין זה הקמה. ואישתמיט מיני' לפי שעה במחכתה"ר שזו היא קושית הגמ' הנ"ל והתם שאני משום דל"ח שמיעה כלל בכה"ג וכמש"ש בר"ן ס"פ נערה ע"ש ודו"ק] דאי אין שעה עוברת. גם גבי בעל דלא מיחזי כדין א"י להפר ונשאר בצ"ע עיי"ש. ובס' תפארת ירושלים תירץ דתלוי בהני ב' לישני בגמ' שם דלל"ק עיקר הטעם משום שצריך ב"ד [לפלא מה שלא העירו ג"כ מד' הרא"ש בפ"י לנדרים שם דה"ט דהפרה מותר משום דא"צ פתח וחרטה אינו אלא דיבור בעלמא ע"ש] ולל"ב ע"כ עיקר הטעם משום שיעבור הזמן ע"ש וזה דוחק

ולענ"ד י"ל דמ"מ גם בהפרת נדרים איכא לאשכוחי טעמא לאסור בשבת אי לאו דהתירו חז"ל מה"ט דהשעה עוברת דהא יש בזה משום מתקן וכמו שאסור להפריש תרו"מ משום מתקן או להעלות את המדומע דפריך בגמ' בשבת (דף קמ"ב) והא קמתקן וכן אסרו להתיר בכור שנולד בו מום מעיו"ט מה"ט כמ"ש באו"ח סי' תצ"ח שאין חכם יכול לראותו ביו"ט דמיחזי כמתקן כמש"ש בט"ז ס"ק ט' בשם המ"מ ובמג"א שם ס"ק י"ז וי"ל דדוקא בשאלה הוא דצריך לטעמא דמיחזי כדן