לפלגות ראובן חלק א ס

פלג כח) והנה אחר כל החזיון הזה נבוא להמשיך מעתה את הענינים אחרי שהוכחנו דבכל גווני איכא גבי ישראל איסורא משום לפ"ע וגם אם מכשיל חבירו באיד"ר עובר ג"כ משום לפ"ע מה"ת וכן גם במקום שאפשר לו ליקח מעצמו מ"מ אסור גבי ישראל משום מסייע יע"ע ולכאורה לפי מה שביארנו הטעם של איסור מסייע יע"ע דהוא משום הערבות א"כ הי' אפשר לומר להני דסברי דבנשים ליתא לחיוב ערבות וכמשנ"ת לעיל ליתא נמי לאיסור מסייע יע"ע לגבייהו והי' אפשר לאוקמי מתניתין דריש שבת דאמרינן פטור ומותר דמיירי בנשים ובמקום שיכולה ליקח מעצמה דאיסור מסייע ל"ש בהו אבל הדבר ברור דהא ליתא וגם גבי נשים מחויבין להפרישן מן האיסור ואף באיד"ר ומכ"ש שאסור לסייען ולהדיא מצינו כן בשבת (דף קמ"ח) ובביצה (דף ל') גבי הני נשי דשקלן חצבייהו כו' ומדמה שם נשים לאנשים בזה וכן תיקשי נמי מכאן להני דס"ל דבדרבנן ליתא לערבות ע' בדברינו לעיל וע' ארעא דרבנן אות ע' סי' תפ"ט מ"ש בשם ס' מהר"ם בן חביב דגם בדרבנן איתא לערבות ובזרע אברהם או"ח סי"ב חלק עליו עיי"ש ובס' ברכי יוסף או"ח סי' קכ"ג א"כ לדידהו תיקשי למה מחויבין להפריש מאיד"ר כמפורש בסוגיא הנ"ל וכן הוכיח מכאן גם בפ"ת ובנ"צ יו"ד סי' ש"ג עיי"ש ובעי"צ אה"ע סי' ס"ז וע"כ מוכח דגם באיד"ר וגם בנשים איתא לערבות לפי משנ"ת דטעם הפרשה הוא משום הערבות

ומעתה הנה כמעט אין למצוא כלל איזה אופן שיהי' מותר להכשיל או לסייע לאדם מישראל שיעבור איזה איסור וע"כ דמש"ש בבא דרישא פטור ומותר היינו דאיסור שבת לית בהו והיינו טעמא כדכתיבנא שלפי שבכל גווני איכא בלא"ה איסור על המסייע לכן לא גזרו בזה חז"ל משום איסורי שבת וכמשנ"ת והיינו דאמרינן אחר שסיימנו מס' ברכות במ"ש ת"ח מרבים שלום בעולם וכפי מה שביארנו דהשלום מוכרח לקיום התורה ע"י הערבות וקאמר אל תקרא בניך כו' אפשר לומר בדרך צחות עפ"י דברינו שגם בנשים שייך ערבות א"כ גם לגבייהו מחויב מציאות השלום וז"ש א"ת בניך שהרי גם בבנותיך איתא להא אלא בוניך שהת"ח הם המרבים שלום וכמשנ"ת לעיל בע"ה וע"כ דמהאי טעמא מחויבים להפריש לכל אדם מישראל בכל גווני משום הערבות וממילא שפיר קאמרינן דבבא דרישא פטור ומותר מדין איסורי שבת והיינו דקאמר דיציאות השבת הנה רק שתים שהן ארבע וכו' ובבא דרישא לא קחשיב משום שהוא פטור ומותר מדינא דשבת כמש"ש בסוגיין וכן קיימא המסקנא ודו"ק: בע"ה סיומא ע"מ שבת והתחלה למס' עירובין

פלג א) תמן תנינן מפירין נדרים בשבת ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת ופוקקין את המאור וכו' ומדבריהם למדנו שפוקקין וכו' ובגמ' שם איבעי' להו הפרה בין לצורך ובין שלא לצורך וכו' או דילמא הפרה נמי לצורך אין וכו'

והנה ברי"ף שם ז"ל וש"מ דמפירין נדרים בשבת בין לצורך ובין וכו' והיכי דנדרה שלא בפני בעלה והפר לה בעלה והיא לא ידעה שהפיר לה הפרתו הפרה וכו'. וצריך להבין מאי שיאטי' דהאי ענינא לדהכא

ולכאורה הי' נראה לומר בכוונת ד' הרי"ף מה שסמך ענין לו עפי"מ שהקשו רבותינו האחרונים ז"ל להסוברים דגם אחרי הקמת הבעל יכול החכם להתיר ע' יו"ד סי' רל"ד סכ"ג א"כ למה מפירין גם שלא לצורך השבת מטעם שלא יעבור זמן ההפרה הא מכל מקום יש לה עצה גם אחר כך לשאול לחכם

וראיתי בישוי"ע או"ח סי' שמ"א שתירץ משום שהחכם עוקר את הנדר אין נפשה חפץ להיתר החכם רק להפרת הבעל שמיגז גייז רק מכאן ולהבא עיי"ש וכונתו פשוטה לפימ"ש הר"ן בנדרים (דף כ"ב ע"ב) ד"ה נדרת דבדבר מצוה אם תתחרט מעיקרא תאבד שכר תעניותיו שהתענה אם הי' תוהא על הראשונות וא"כ י"ל גם הכא דנ"מ לענין נדרי מצוה דאין רצונה לבטל למפרע ע"י חרטה דמעיקרא רק ע"י הפרת הבעל או אפשר דבאמת אינה מתחרטת ונדרה גם ע"מ כן דבכה"ג הא אין התרתו התרה ע' יו"ד סי' רכ"ח ס"ד ודו"ק **(הג"ה ויתיישבו בזה ד' הש"ך חו"מ סי' רנ"ה ס"ק ו' במ"ש לתרץ קושית הרמב"ן בשכ"מ שהקדיש דנאמן לומר מנה לפלוני בידי ובריא א"נ והקשה הרמב"ן ז"ל למה א"נ משום מיגו דא"ב מיתשל אהקדשו ותי' הש"ך ז"ל דמיירי באומר מנה לפלוני בידי בפקדון והוי מיגו במקום חזקה שכל מה שתח"י אדם הוא שלו ובשע"מ שם סק"א השיג עליו דמ"מ יש להאמינו גם בפקדון ולא מטעם מיגו רק משום דלא שביק אינש היתרא ואכל איסורא כמ"ש כן גבי פרוזבול דנאמן אדם לומר הי' לי ואבד מה"ט וה"נ הא אפשר לו בהיתר ע"י שאלה. לכן אמרינן חזקה דלא משקר דלא שביק היתרא למיתשל עלה ועביד איסורא עיי"ש. ולהנ"ל ל"ד כלל לפרוזבול לפימ"ש במח"א ה' צדקה סי' ה' דבהקדש בעינן דוקא פתח שיהי' טעות ולא ע"י שאלה א"כ ודאי די"ל דבאמת אין לו פתח וחרטה על עיקר הקדשו ורק, מ"מ אפשר לו למיתשל אף אם ישקר לפנינו וע"כ דאתינן עלה רק מטעם מיגו דאם נחשדנו למשקר הלא אפשר לו למיתשל על כל ההקדש אבל מה זה דמיון לפרוזבול ודו"ק כי קצרתי:)** וע"כ צריכה היא להפרת הבעל עוד כתב שם לתרץ דנ"מ לענין נדר עד"ר שא"א בשאלה ומ"מ אפשר בהפרה עיין יו"ד סי' רל"ד סל"ד עיי"ש. אבל לפי זה עדיין יש להקשות במאי דפריך שם בסוגיא שלהי שבת מתניתין אברייתא דתני רב זוטי דבי רב פפי דס"ל דאין מפירין נדרים בשבת רק לצורך השבת ומוקי כתנאי ולפי"ז תיקשי נוקמי כאן בנדרים שאפשר בשאלה לחכם לכן אין מפירין רק לצורך השבת ומתני' מיירי בנדרים עד"ר וכה"ג שא"א בשאלה ולכן מפירין גם בשלא לצורך אע"כ דאין לחלק בהכי דמתניתין סתמא קתני דמפירין גם בשלא לצורך ומשמע דכל מיני נדרים מפירין וגם הני דאפשר בשאלה והדר קשיא כנ"ל ומצאתי להר"ן בחי' שלהי שבת שהרגיש בזה ותירץ דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד עיי"ש אבל עדיין אין תירוצו מספיק לפי ההלכה דקייל"ן ממש להיפוך ע' כתובות (דף ע"ה ע"ב) וברא"ש שם

עוד קשיא לי להסוברים ביו"ד סי' רל"ד סמ"ט שהבעל יכול לשאול על הקמתו גם לאחר כמה ימים ומיפר לה אח"כ דמעתה ניחא מה דסתמא קתני שאין נשאלין דמשמע ודאי שגם הבעל א"י