לפלגות ראובן חלק א נז

מלאכה בשבת ל"ב בכדי שיעשו דיותר החמירו בעכו"ם שעשה לצורך ישראל ממה שעשה ישראל בשוגג דמילתא דלא שכיחא לא גזרו יעו"ש וע"ע בתוספות עירובין (דף ל"ט ע"ב) ד"ה אי ואף כאן י"ל דכיון דלגבי ישראל בכל גווני איכא מיהת איסור משום לפ"ע וכמו שנתבאר בע"ה א"כ ודאי די"ל דמה"ט לא הצריכו חז"ל לאסור משום איסור שבת בכה"ג כיון דהוי מילתא דל"ש בלא"ה משום איסורא דלפ"ע: פלג כה

ולהשלים הענין עלינו לבאר עוד מעתה בע"ה עיקר טעמא דמילתא מה שהבאנו לעיל בשם הש"ך יו"ד סי' קנ"א ס"ק ו' שכתב לחלק בין ישראל לעכו"ם ומומר לעכו"ם לענין חיוב הפרשה במקום שיכול לעבור גם בלאו דידי' דרק בישראל חייב להפריש ובעכו"ם ומומר מותר לכתחלה והבאנו ג"כ מ"ש בדג"מ שם לפי"ז דגם בכל אדם מישראל העובר במזיד הדין כן כמו מומר דהיכי דליתא משום לפ"ע גמור ליתא לאיסור מסייע יע"ע עיי"ש והדבר צריך ביאור לכאורה

והנראה בטעמא דהש"ך משום דעיקר דינא מה שאנו מצווין להפריש חבירו מאיסור גם במקום דליכא לפ"ע ודאי דהוא מטעם ערבות ומשום דכל ישראל ערבין זל"ז כמ"ש הרא"ש בברכות (דף כ') שערב הוא בעבורם ועליו להצילן מן העון וע' בסה"מ להרמב"ם מ"ע ר"ה שכתב דבכלל מ"ע דהוכח תוכיח הוא שאנחנו מצווין שלא נחטא ולא נעזוב זולתנו מאומתנו שיחטא עיי"ש ומצאתי כן להדיא בחידושי הריטב"א לע"ז (ד"ה) וז"ל הבמ"ע בתרי עד"נ פי' דל"מ שקיל לי' מיהו ה"מ לענין לפ"ע דכל היכי דתבעו לי' סתמא דומיא דנזיר ואבמה"ח שאנו חוששין לתקלה כל היכי דמצי עביד בי' ליתא משום לפ"ע דאף שאפשר שהוא מרבה באיסור ע"י ל"ח אבל מ"מ אי תבע לה בפירוש לאיסורא נהי דמשום לפ"ע ליכא אכתי איסורא במילתא איכא משום מסייע יע"ע כל שאנו גורמין לו לעשות איסור ולהרבות באיסור וכדקייל"ן שאין מסייעין ידי ישראל בשביעית כו' ולא עוד אלא שאנו חייבין למחות בידו דכל ישראל ערבין זל"ז וכ"ש שאסור לגרום להם לעשות איסור כו' עיי"ש הרי כדברינו וכן ראיתי ג"כ בח"ס חיו"ד סי' י"ט לענין מ"ש לדון בהיתר הביצים לב"נ כתב דא"ל משום דאית לי' בלא"ה ואף איד"ר ליכא כו' וצריכים לחלק דדוקא לישראל מצוה להפרישו מאיסורא משום דכל ישראל ערבין זל"ז משא"כ עכו"ם אפילו מאי דאסור לדידהו מ"מ אין כאן ערבות והיכי דל"ש לפ"ע אין מצוה להפרישם עיי"ש [וברש"י ע"ז (דנ"ה) משמע דס"ל דגם בעכו"ם שייך איסור מסייע יע"ע בדבר שנצטוה ע"ש וזה תימא וכבר הרגיש בזה במג"א סי' שמ"ז ס"ק ד']

עכ"פ לפי"ז י"ל לפימ"ש בסנהדרין (דף כ"ז ע"ב) ושבועות (דף ל"ט) דאיסור ערבות ל"ש רק באם הי' בידם למחות ולא מיחו אבל במקום שידוע לנו שאם הי' אומר לו לא ישמע לו בזה ל"ש חיוב ערבות כלל א"כ הלא צדקו מאוד דברי הש"ך ז"ל במ"ש לחלק דבמומר ל"ש איסור מסייע יע"ע במקום דל"ש לפ"ע כיון דהדבר ברור לנו שלא ישמע לו לי בי' דין ערבות ול"ש בי' איסור מסייע יע"ע כנ"ל אף דבכ"ד דינו כישראל ואעפ"י שחטא ישראל הוא רק כאן שאני דמ"מ דין ערבות לית בי' משום ה"ט שברור לנו שלא ישמע לו. **(הג"ה ואמרתי להזכיר כאן מה שראיתי לבעל ראש יוסף שהקשה במס' ב"ק (דף ל"ט) עמ"ש בכתובות (דף ט"ו) מחצה על מחצה ישראל למאי הילכתא כו' דנגח תורא דידי' לתורא דידן פלגא משלם וכו' שהקשה ממ"נ אי איירי דזה הספק הוא גדול ונימול ומחזיק במצות כישראל אף אם הי' עכו"ם הרי הוא גר ודינו כישראל לכ"ד ובאם לאו שאינו נימול או שאינו מקיים המצות ה"ה כישראל מומר [לעכו"ם[ וגרע מעכו"ם ואי מיירי בקטן הא אין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו והתם הא איירי בתם ונשאר בצ"ע ובמחכתה"ר לק"מ ולהיפוך א"ש משני הצדדים דאף אם לא מקיים המצות מ"מ אעפ"י שחטא ישראל הוא ועיין ע"ז (דף כ"ו ע"ב) אבידת אחיך לרבות את המומר ועיין בתשובת מיימוני לה' הלואה סי' ל"ו וגם לצד השני א"ש דאף אי מיירי במקיים מצות כישראל מ"מ הא אינו גר עד שימול ויטבול וא"כ בפשוטו י"ל דכיון דהוא ס"ל דישראל הוא לא קיבל עליו קבלת המצות שמעכב גם בדיעבד אם אינה ביום ובג' ע' יו"ד סי' רס"ח ס"ג ואינו גר עד שיקבל עליו וכו' וזה נראה ג"כ כונת רש"י יומא (דף פ"ה ע"א) ד"ה אייתי ראי' במש"ש וכל זמן שלא טבל לשם גירות וכו' עיי"ש וקצרתי:)** ולא עוד אלא שגם דברי הדג"מ הנ"ל הי' נראה להמתיק עפי"ז במש"ש דעל כל עובר במזיד ל"ש איסור מסייע דודאי מיירי במקום שידוע לנו שאף אם יאמר לו לא ישמע אליו דבמקום שמספקא מילתא אולי ישמע ונמנע מלעשות הא מחויב להוכיחו כמ"ש בשבת (דף נ"ה) אם לפניך גלוי לפניהם מי גלוי והרי נענשו ע"ז וע"כ דכונת הדג"מ במקום שברור לנו שלא ישמע אליו כו' וכנ"ל: ק

אמנם עדיין יש לדון לפימש"כ בפנ"י שבת שם דמשו"ה נענשו משום דהוי עידן ריתחא וענשינן אעשה כמ"ש במנחות (דף מ"א) והסברתי דבריו עפימ"ש במג"א או"ח סי' תר"ח סק"ג דאף במקום שידוע לו שלא ישמע אליו מ"מ כשאינו מוכיחו הא אינו מקיים המ"ע עיי"ש וא"כ לפי"ז אפשר לו דמה"ט מיהת מכ"ש שאסור לסייעו לעבור וצ"ע בזה

וראיתי בס' עין יצחק ח' אה"ע סי' א' שמפלפל שם בדין ערבות גבי מומר ובד' הש"ך הנ"ל והביא ראי' דגם במומר שייך ערבות ממ"ש סנהדרין (דף מ"ד) גבי עכן שעבר על חמשה חומשי