לפלגות ראובן חלק א מה

קנה אותן עדיין וע' בנין שלמה סי' מ"ח וקצרתי

אמנם לענ"ד י"ל בזה כיון דס"ל בסוגיין דמסתמא הוי יאוש א"כ הא ל"ש כלל טעמא דניחא לי' להבעלים כו' דלאו בעלים הוא מעתה ולאו ממוני' הוא ואף אי נימא דלא נתייאשו הבעלים אכתי אינו מועיל ה"ט דניחא לי' דליתעביד מצוה בממוני' רק לגבי אוונכרי גופי' שתלשן בעצמו דמצי הבעלים להקנות להגזלן עצמו אף שאינו ברשותו וכמ"ש בב"ש אהע"ז סי' כ"ח ס"ק ט"ז להשיג על בעל שא"י בזה וכ"כ בשאג"א סס"י צ"ג בפשיטות וכ"כ גם בקצוה"ח סס"י ל"ז ובנתה"מ סי' ר"ה ס"ק ד' אבל לאחר שיקבלם מיד האוונכרי ודאי דלא מצי הבעלים להקנות לאחר כדין גזל ולא נתייאשו הבעלים דהא אינו נוטלן ע"מ להחזיר להבעלים וגזל הן בידו ואם נימא דהבעלים לא נתייאשו אכתי היכי מצי אוונכרי ליתנם לאחר לצאת בהן דגם ניחותא דבעלים ל"מ לגבי אחר הקונה אותן מיד הגזלן כדין גזל ולא נתייאשו הבעלים דלבד מה שאינו ידוע להבעלים מאן נינהו הא צריכים הבעלים לברר שהוא שלהן וצריך העמדה בדין ובכה"ג ל"מ להקנותן לאחר וכמ"ש כה"ג בקצוה"ח סי' ל"ז ס"ק ח' עיי"ש וא"כ יותר עדיף לומר טעמא דיאוש וש"ר כדס"ל באמת דסתמא הוי יאוש דמהני לכולהו ותו ל"ש כלל לומר ה"ט דניחא להבעלים דליתעבד מצוה בממוני' דלאו ממוני' הוא כיון שנתייאש: **(הג"ה וראיתי לציין כאן מה שכתבתי בע"ה במק"א ליישב מה שהקשה הגרעק"א בגי' הש"ס גיטין (דף ל"ח ע"א) שדר לה גיטא דחירותא והקשה הא כיון שאין כח ביד חכמים להוציאה מן העכו"ם אין, כח ביד הבעלים להקדיש ולהפקיר ע"ש ונראה בפשוטו לתרץ עפימ"ש התוס' בקידושין (דף ס"ג) ד"ה וידים שקה"ג חל גם על דשלבל"ע ע"ש בפנ"י ובמקנה ועיין ג"כ קצוה"ח סי' קי"ז ס"ק ב' דקדוה"ג חל על דשא"ב ולפלא שלא העיר מד' התוס' קידושין הנ"ל] א"כ שיחרור דדינו כקדושת הגוף שפיר הי' אפשר להבעלים לשחררו מה"ט אף אם ל"ה כח בידו להוציאה ע"י ב"ד ובבאי"צ ביו"ד סי' כ"ג הביא הך שיטה והקשה מב"ק (דס"ח) ובמחכת"ה אישתמיט מיני' ד' הקצוה"ח הנ"ל דר"ל לשיטתו דמוקי לה בקדושת דמים. ויתיישב עפי"ז ג"כ משה"ק הגרעק"א בהש"ס שם בגיטין (דף מ"ה ע"א) במש"ש ומ"ש דשלח להן כדר' אבי' כו' והקשה דילמא ס"ל להלכה דא"א מקנה דשלב"ל לכן א"א לפרש כדרבי ע"ש [ובפשוטו אפשר דהגמ' מקשה ג"כ מהא דלא שלח להו כדר' יאשי' דמוקי לקרא שם במוכר עבדו לחו"ל ע"ש רק מ"מ שפיר הקשה למ"ש רש"י שם שמשו"ה לא שלח להו כרבי דמשמע מזה שמר' יאשיה לא פריך לה כלל משום מאי דפריך שם לעיל ר' אחי אשר ינצל מעמך מבעי לי'] דהנה אי נימא דקדוה"ג חייל גם על דשלבל"ע א"כ הא שפיר גם לדידן חייל השיחרור בלוקח עבד ע"מ לשחררו ומאי דדייק לה מזה ביבמות (דף צ"ג) דרבי ס"ל כר"מ דאדם מקנה דשלבל"ע כבר הקשה כן במקנה ובהפלאה כתובות (דף י"א) תי' באמת דהוי מצי למימר הכי וכמ"ש התוס' אליבא דר"ע ע"ש א"כ הא לק"מ דגם אליבא דידן בהא דשיחרור שפיר אפשר לאוקמי קרא בלוקח עבד ע"מ לשחררו ודו"ק. ובפשוטו איני מבין קושית הגרעק"א הנ"ל בד' ל"ח הא מ"מ יהני השיחרור מדין יאוש והפקר שמצינו דמצי להתייאש ולהפקיר מיהת עבדו אחר שנשבה יהי' הטעם איזה שיהי' אם מש"כ בנתה"מ סי' שע"א ס"ק א' או כמ"ש בפנ"י כאן בגיטין ע"ש אבל עכ"פ מצינו מיהת להדיא בש"ס דיאושו יאוש והוי הפקר א"כ אולי ס"ל כדשמואל דהמפקיר עבדו יצא לחירות וא"צ ג"ש והיינו דקשלחו לי' שדר לה גיטא דחירותא היינו דליהני מדין הפקר וקצרתי בזה].)** פלג יג

ומעתה הנה פשוט דעל עיקר הדין מ"ש באו"ח סי' תרמ"ט דאינו יכול ליקח אתרוג חבירו שלא מדעתו ביו"ט ראשון לק"מ מה דל"א בזה ניחא לי' לבעלים דליתעביד מצוה בממוני' ולהקנותו להיות כשלו משום דאיכא פסידא משום מהודר דיכול להחזיר לו גם שאינו מהודר ואף להחולקים בזה מ"מ הא כתבו התוס' והרא"ש פ"ק דקידושין דהבעלים רוצים דוקא באתרוג שלהם ולכשיאנס מידו אף אם ישלם לו דמיו לא ניחא לי' בזה או כמ"ש הגאון מהרמ"ז שם דבכה"ג ודאי דא"ח להחזיר לו רק אתרוג שיכול לצאת בו שהרי אין כאן רק משום אומדנא עיי"ש אלא שבארה"ח תלה זה בפלוגתא ורק דקייל"ן כמ"ד דבמקום פסידא ל"א דניחא לי' וכו' וכבר כתבנו בע"ה דלית מאן דפליג ע"ז וכנ"ל וקושית הש"א בהאי סוגיא דאוונכרי כבר כתבנו דלק"מ ושפיר קם דינא דשלא במקום פסידא ודאי דניחא לי' וכו' ובמקום פסידא ל"א דניחא לי' להבעלים שיעבוד חבירו מצוה בממוני' וכנ"ל באורך

ומה מאוד יומתקו הדברים לפימ"ש הטעם בעיקרא דמילתא דאמרינן ניחא לי' וכו' דהוא משום הערבות דמה"ט שפיר י"ל סברא זו במקום דלית לי' פסידא אבל במקום הפסד ל"א זה רק באם הוא בעצמו יקיים המצוה ומשום דבאמת איכא לספוקי בהאי דינא דערבות אם מוטל ג"כ על ממונו שמחויב הוא להוציא גם ממוני' ע"ז שחבירו יקיים מצוה או אפשר די"ל כיון שחבירו באם אין לו אנוס הוא ופטור אין על חבירו שום חיוב ליתן לו משלו ע"ז שיקיים את המצוה וע' ר"ש פ"א דפיאה מ"ה מ"ש בשם הירושלמי כל המצות כולן אם יש לך אתה חייב בכל אלה ואם אין לך כו' וע' חולין (דף קל"ט ע"ב) יכול יחזור כו' וכ"ה במ"ר פ' צו פ"ט בכל המצות כו' אם באת מצוה לידך אתה זקוק לעשותה ואם לאו אי אתה זקוק ברם הכא בקש שלום ורדפהו