לפלגות ראובן חלק א מד

אמנם כן אי הכי הוא תיקשי וכי פשיטא לן דדוקא מישראל גזלי ומעכו"ם לא גזלי רק דרש"י פי' כן להחמיר דאית לן למיחש גם מגזל ישראל אי אית לן למימר קולא בגזל עכו"ם וכבר האריכו המפרשים לתרץ דברי רש"י הנ"ל ומחוורתא מ"ש בזה בשער המלך פ"א מה' גזילה דהא דגזל עכו"ם אסור אינו אלא קודם יאוש אבל לאחר יאוש קונה בגזל עכו"ם ביאוש לחוד עיי"ש [מש"כ כן בשם הריא"ז ז"ל ובשם הכפות תמרים אכן הביא בשם הרמב"ן ז"ל להיפוך עיי"ש]

ולפלא מה שראיתי בעי"ט סי' קי"א מש"כ לתרץ ד' רש"י הנ"ל עפי"מ שחידש שם לומר דבנכרי אדרבא אינו קונה ביאוש וגם בשינוי אינו קונה משום דלא קני לי' להתחייב באונסין ואם הי' לן למיחש משום גזל עכו"ם ל"ה מהני שום קנין ע"י יאוש ושינוי עיי"ש ואין זה אלא תימא דודאי לא עדיף גזל עכו"ם משל ישראל דמהני בי' יאוש ושינוי רשות וכמשנ"ת. ומש"ש לדמות זה למ"ש בע"ז (דף ע"א) דלמ"ד משיכה בעכו"ם אינו קונה הא דאמרינן ב"נ נהרג על פחות מש"פ וכו' היינו דאינו בתורת הישבון ופירש"י משום דלא קנה העכו"ם וכל היכי דאיתא ברשותא דמרי' איתא אלמא כיון דברשותא דמרי' קאי לא נקנה ביאוש ושינוי כלל עיי"ש והנה. גם זה אינו מובן דלפי דבריו ז"ל גם בב"נ שגנב או שגזל מישראל אינו קונה ביאוש וזה מבואר הביטול מהאי סוגיא גופה דקאמר ר"ה גבי אונכרי דליהוי יאוש בידייהו וכו' וכן מבואר בב"ק (דף קי"ד) דבליסטים עכו"ם קונה ביאוש

והתם בב"ק (דף קי"ד) רב אשי הוא דקאמר לה דליסטים עכו"ם קונה ביאוש ואיהו הא ס"ל בע"ז שם דמשיכה בעכו"ם אינו קונה ומ"מ קני ביאוש ומכ"ש דישראל מעכו"ם קונה ביאוש ושינוי ונהפוך הוא דאדרבא י"ל למ"ד דעכו"ם קונה במשיכה לדידי' קני גבי עכו"ם ביאוש לחוד למ"ש בקצוה"ח סי' שס"א ס"ק א' דר"י ור"ל דפליגי בב"ק (דס"ח) דר"י ס"ל יאוש ל"ק ור"ל ס"ל דקונה ביאוש אזלי לשיטתם דר"י ס"ל ד"ת מעות קונות ור"ל ס"ל דמשיכה מפורשת מה"ת יעו"ש וא"כ הא י"ל איפכא דלר"ה לשיטתו דס"ל בב"מ (דף מ"ז) כר"י דד"ת מעות קונות א"כ בעכו"ם קונה משיכה וי"ל דמשו"ה דקדק רש"י וכתב דגזלני ארעתא מישראל דמעכו"ם הא יקנה ביאוש לחוד לר"ה לשיטתו ועוד יש לתמוה לפי"ד העי"ט דאי בגזל מעכו"ם ל"ה קני בשום קנין אם כן ודאי דהו"ל למיחש גם משום גזל מעכו"ם לחומרא וזה ברור להיפוך מדבריו בע"ה וכנ"ל דאדרבא בגזל עכו"ם י"ל דקני ביאוש לחוד **(הג"ה ובשו"ת מהר"מ מינץ סי' ט' כתב בטעמא דמילתא מה דבעכו"ם קונה ביאוש לחוד עפימ"ש בפני יהושע גיטין (דף ל"ח) בטעמא דיאוש כדי לא קני משום דכאן אינו קונה יאוש מטעם הפקר משום דגזל ולא נתייאשו הבעלים אינו יכול להקדיש לפי שאינו ברשותו כיון דקאי ברשות הגזלן לענין חיוב אחריות ובעכו"ם הא לא שייך חיוב אחריות כנודע לכן שפיר מהני יאוש בעלים עיי"ש ודפח"ח ושם בהגהות ביאור טעם אחר דמשו"ה ל"מ יאוש באתא לידי' באיסורא משום דנעשה שומר והוי ידו כיד הבעלים וכמ"ש גם כן בקצוה"ח סי' קס"ג וסי' רנ"ט בשם הרמב"ן א"כ בעכו"ם דלא שייך דיני שומרים מהני יאוש אף באתא לידי' באיסורא ולדעתי זה אינו דהרמב"ן שם הא לא כתב כן רק לענין אבידה שלא ע"מ לגוזלה דחייב בשמירה ונעשה שומר אבל לא בגזלן דאין עליו שום חיוב שמירה וכמש"כ התוס' ב"ק (דף נ"ו ע"ב) רק דחייב בהישבה וטעם הפנ"י טעם נחמד הוא משום דהא דלא מהני יאוש הבעלים הוא משום דלאו ברשותי' הוא וכן הביא גם במקו"ח ה"פ סי' תמ"ג סק"ה ובנתה"מ סי' שנ"ג ס"ק ג' בשם הפנ"י עיי"ש ומ"ש שם בהגהות להקשות לפימ"ש הקצוה"ח הנ"ל בשם הרמב"ן ז"ל בטעמא דל"מ יאוש שלא מדעת משום דנעשה שומר א"כ מאי פריך שם בגמ' ב"מ (דף כ"א ע"ב) לאביי דל"ה יאוש מהא דאימתי מותרין בלקט הרי ממון עניים איתמעט מדין שמירה דהוי ממון שאין לו תובעין א"כ גם יאוש של"מ מהני עיי"ש שנדחק ולק"מ דהגמ' פריך שם על הא דמותרין לכתחילה ליקח ובחנם נדחק שם בתי' זה דבע"כ לומר כן דהא היכי שלוקח האבידה שלא ע"מ להשיבה הא קונה ביאוש לגמרי ואף דמים פטור לשלם וכמ"ש הרמב"ן הנ"ל במלחמות עיין קצוה"ח סי' רנ"ט ובנתה"מ שם וכאן הא אמרינן דמותרין בלקט ונוטלים לכתחילה שלא ע"מ להשיב א"כ כאן בוודאי דמהני יאוש אח"כ רק קושית הגמ' הוא על לכתחילה דמותרים בלקט אם כי ישל"מ הוא וז"ב ודו"ק]:)** וכאן דקאמר הגמ' דבעי דוקא שינוי רשות לבתר יאוש ע"כ דחיישינן לגזל מישראל דבגזל עכו"ם הא סגי ביאוש לחוד וזה נכון לענ"ד. עכ"פ זה ברור דל"ש לומר דוקא מישראל גזלי לא מעכו"ם להקל עליהם דא"כ באמת ניחוש דילמא לא אייאשי בעלים ובעכו"ם הא ל"ש ניחא לי' דליתעביד מצוה וז"ב ובזאת אתפלא ג"כ על הישוי"ע גופי' שם סי' י"ד ס"ק ח' שכתב בשם הרשב"א שפירש להיפוך מרש"י דגזלי ארעתא מעכו"ם ודייקי מיני' הפוסקים דאילו גזל מישראל שפיר אמרינן ניחא לי' לאינש כו' ובוודאי דא"א למידק כן ומאי פסקא דדוקא מעכו"ם גזלי ולהדיא כתב הרשב"א בתשובה סי' תתנ"ב דמיירי בסתמא בין גזל מעכו"ם או מישראל עיי"ש הרי מפורש להיפוך

וקושית הש"א הנ"ל צריכה ישוב דגבי אוונכרי ודאי די"ל ניחא לי' וכו' דאף דבעינן לכם מ"מ י"ל דכיון דניחא להו להבעלים בזה גופי' קונה וקנינו ונטילתו באין כאחד וכמ"ש כה"ג ברי"ט אלגזי שם בבכורות (דף י"ח) במש"ש אקנויי אקני לי' מקום בחצירו וביאר שם דקונה ע"י התשמיש דכה"ג מהני גם באתרוג כדמשמע בהא דסוכה (דף מ"ב) דפריך והא מדאגבי' נפיק בי' ול"מ דמיירי בשלא