לפלגות ראובן חלק א ד

הא מיהת קבלת התורה ודאי הי' ברצון גמור כאשר כן העיד עליהם היודע מחשבות ואמר מי יתן והי' לבבם זה להם ליראה אותי כל הימים והוי קבלה גמורה מן הדין אף שהיתה נראית לאונס מבחוץ. ופירשתי בזה גם כן מה שכתוב בשיר השירים משכני אחריך נרוצה אף שמשכני על ידי כפי' בכ"ז הנה באמת אחריך נרוצה והוי רצון גמור ועיין בדברינו שלהי מו"ק מה שפירשנו הני קראי לענין קבלת התורה ורק כלפי מה שנמצאו מאלה שרצו לפרוק עולם וטענו טענת אונס נהי' כגוים ועלה על דעתם לומר דגם בישראל אין זה נחשב כרצון גמור מכיון שבא ע"י כפי' ע"ז אמר רבא הדר קבלוה בימי אחשורוש והיינו **(נחשבת כמו תשובה מאהבה ורצון אף אם באה בראשיתה ע"י יראה ותמיד הזדונות נעשו כזכיות בישראל העושים תשובה כמ"ש שלהי יומא. גם הסברנו הדברים במק"א מ"ש דנעשו זכיות עפימ"ש הראשונים ז"ל דתשובה ווידוי הוי מ"ע גמורה וא"כ כשעושה עבירה ועשה תשובה, הא מקיים מ"ע וכבר נראה לומר למשל במצות קימה והידור אם יקום מפני כמה ת"ח וזקנים בפעם אחת דגופים מחלקים ומקיים בזה כמה מ"ע לפי מספר החכמים וכמו אם ישיב אבידה לכמה שותפים בפעם אחת כמ"ש כה"ג בכריתות (דף ט"ו) לענין איסורים [וכן במכות (דף כ' ע"ב) לענין קרחה שרט שריטה אחת על ה' מתים חייב חמש. וע' תוס' כריתות (דף ט' ע"ב) מ"ש והוא תימא דהכא בעינן לחלק וכו' ובפ' או"ב חולין (דף פ"ב) כו' משמע דפשיטא דחייב גבי שחטה ואח"כ שחט בניה משום דגופין מחלקין עיי"ש ונפלאים מאוד מ"ש התוס' רי"ד בקידושין (ד' ע"ז) לחדש דגם בבהמות אמרינן גופין מחלקין כשהן חיין והרי מתני' מפורשת היא בחולין הנ"ל שוב מצאתי בתוס' הגרעק"א פ"ג דכריתות אות י"ג שהעיר בזה. ולפלא מה שבמל"מ ז"ל פ"ו מה' שגגות ה"ב הקשה על התוס' רי"ד הנ"ל ממ"ש בשוחט ה' זבחים בחוץ בהעלם א' א"ח אלא אחת ובשעה"מ פי"ז מה' אי"ב בסה"ד שם מתרץ לה דשא"ה שהחיוב לא בא לו אלא בגמר שחיטה ומשו"ה ל"ח גופין מוחלקין דל"ח אלא בבע"ח דוקא עיי"ש ומה יענו למתני' דחולין הנ"ל גבי או"ב דג"כ אינו מתחייב אלא בגמר שחיטה ומ"מ חייב ב' וע' ג"כ סנהדרין (דף כ"א ע"ב) לעבור בל"ת על כל סוס וסוס ובתוד"ה סוסים דאי ה"כ סוס הו"א דאף בהרבה סוסים א"ע אלא חד לאו הרי דגם בחיים בעינן קרא לחלק ול"א גופין מחלקין. ועיין שעה"מ שם מ"ש במה דסתרי ד' התוס' בהאי ענינא ממ"ש בסנהדרין (דף נ"ד ע"ב) ד"ה הנרבע למ"ש בקידושין (ד' ע"ז) ד"ה הרי. וכתב שם דאמוראי פליגי בזה ואנן קיימא לן כסתמא דתלמודא דקידושין דס"ל שם דגופין מחלקין וי"ל עוד וקצרתי] וא"כ ודאי די"ל כמו כן דאם עשה תשובה בפעם אחת על הרבה עבירות שעשה דאמרינן נמי לאוין ואיסורין מחלקין וכמו שמחלקין לענין קרבן בשאכל חלב ודם ונותר ופיגול בהעלם אחד דאיסורין מחלקין ע' שבת (דף ע"א). ונמצא שמקיים הרבה מ"ע של תשובה לפי חשבון העבירות שעבר. והיינו דאמרינן דנעשין זכיות היינו שנתרבו מהן הרבה מ"ע דתשובה. ולאו דעצם הזדונות נעשין זכיות רק אחר שנמחלו הזדונות ע"י התשובה שוב נתוספו לו במקומן .ש) אלה המצות של התשובה לפי מספר כל העבירות שעשה

ונעים לי להזכיר מה שפירשתי בזה ד' המ"ת פ' אמור ולקחתם לכם ביום הראשון ראשון לחשבון עונות שנתקשו בזה המפרשים ז"ל ולפי"ז א"ש דעדיין אין לדעת אם תשובתו היתה מאהבה עד יו"ט שאז עלול הוא לבוא לידי עבירה מתוך משתה ושמחת יו"ט וכמ"ש באו"ח סי' תצ"ב דמה"ט נוהגין להתענות בה"ב אחר יו"ט והלא מגדרי התשובה הוא שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב עוד לכסלה וביו"ט הוא כור הבחינה מזה שאם גם בימי החג הי' נזהר מלחטוא אות הוא לטובה שמאהבה שב ואז הזדונות נעשו לו זכיות וטוב לו שמחשבין עונותיו ולפיהן יתרבו זכיותיו ולהיפוך למי שעבר וחטא ביו"ט איגלאי מילתא למפרע שתשובתו היתה רק לפנים וחזרו וניערו כל עונותיו ואצלו הוא ראשון לחשבון עונות כפשוטן. אשר לא כן אצל השב. ראשון הוא לחשבון עונות להרבות ע"י זכיותיו. וב"כ וב"כ לגבי כולם הנה זה היום נקרא ראשון לחשבון עונות וא"ש. וקצרתי גם בזה

קדמוניות נתבונן ליישב לפי"ז מה שהערנו דהאיך שייך בישראל תשובה מיראה לפי"ז ולעולם נחשב לכאורה כמו מאהבה. אמנם הנראה לומר בזה עפימ"ש עוד להקשות שם בכ"ס הנ"ל על הני קראי דירמי' דלעיל שם כתוב ואתה אל תתפלל בעד העם הזה וגו' כי אינני שומע בעת קראם אלי בעד רעתם. וכן אחריו שם וד"צ וגו' דבר עליך רעה וגו' וא"כ מה זה שקראם שם בשם זית רענן יפה פרי תואר דדרשינן זה לשבח עיי"ש מ"ש לפרשם עפ"י דבריו משום דמיירי בחטא ע"ז. ולענ"ד נראה בפשוטו לומר דבאמת לאו כללא הוא לומר דתמיד אמרינן דע"י האונס נחשב לרצון דזה ל"ש רק אצל ישראל שהדיין לא יצא מחזקתו)**