לפלגות ראובן חלק א לט

דחיובו אינו אלא מדרבנן והוי תרתי דרבנן וכמשנ"ת וראיתי בפר"ד פ' עקב שכתב הוכחה לשיטת התוס' דע"כ ליכא מאן דפליג על כהנים דחייבים בברהמ"ז מה"ת דאי לר"מ חייבים רק מדרבנן תיקשי מאי פריך הגמ' לקמן (דף מ"ח ע"א) גבי ינאי מלכא דשב"ש לגרמי' הוא דעבד ומשום דא"מ לאחרים רק אם אכל כזית דגן נימא דכזית בעינן להוציא המחויב מה"ת אבל כיון דינאי מלכא כהן הוי וכמ"ש בקידושין (דף ס"ו) ואשה ג"כ אפשר דס"ל לשב"ש דחיובם אינו אלא מד"ס ושפיר הוציא אותם גם בלא אכל כזית דגן עיי"ש שנדחק ולענ"ד דגם זה לק"מ לדברינו בישוב שי' רש"י הנ"ל לבד מה די"ל עפימ"ש לעיל בשם הצל"ח דודאי היו עוד אחרים ב"ח על שולחן המלך וכ"כ שם (בד' מ"ח) דבזה אפשר להסתפק וע' מהר"ם ברבי בחי' פסחים (דף ק"ג ע"ב) מ"ש ליישב סתירת המאמרים בהא מתלמוד בבלי וירושלמי ומיישב ג"כ קושית הקדמונים על הבה"ג דהאוכל כזית א"מ המחויב מה"ת ותי' שם דינאי כהן הוי ופטור מה"ת לכן הוציא אילו אכל כזית ובירושלמי קאזיל בשי' ר"י דכהן חייב עיי"ש ודפח"ח הרי דס"ל דכאן ל"ה ב"ח מה"ת זולת כהן ואשה רק מכ"ז נראה דקושית הפר"ד לק"מ ומשום דאף במחויב מדרבנן מ"מ הא בעי שיהי' מחויב בדבר מדרבנן ושב"ש דלא אכל גם כזית רק שתה וא"מ בדבר כלל א"כ האיך יוציא אחרים והא ואכלת ושבעת כתיב מי שאכל הוא יברך ואיך יאמר שאכלנו וכמ"ש שם בתוס' והרא"ש דזה א"א כלל וע"כ לגרמי' הוא דעבד וז"פ

ועפימ"ש נדחין ג"כ ד' הישוי"ע שם ס"ק א' מ"ש לתרץ הקושיא הישנה שהקשו המפרשים דלימא נ"מ לענין ספק ברהמ"ז בנשים דאי דאורייתא חייבת ואי מד"ס פטורה ותי' שם משום דרבינא לשיטתו דס"ל הרהור כד"ד א"כ תהרהר מספק מאחר דבהרהור ל"ש איסור ברכה לבטלה משום ל"ת ע"ש והנה לבד מה שבלא"ה לא תי' כלום אף אם באמת דבהרהור ל"ש איסור ל"ת וכמש"ש ג"כ בצל"ח ברכות (דף כ' ע"ב) מ"מ הא שפיר נ"מ טובא אי דינא הוא דתברך בדיבור או רק בהרהור וכמובן אשר בזה נדחה ג"כ מ"ש שם בס' עט"ר ליישב עפימ"ש שם דהא פשיטא דנשים חייבות בברכת הזן רק האיבעי' על ברכת הארץ וא"כ תכלול ברכת הארץ בברכת הזן דמחויב גם מספק עיי"ש דאכתי תיקשי דנ"מ אי תכלול ברכה זו או דתברך ברכה בפ"ע (ועיי"ש שתירץ עוד דאי מספקא לה אי בירכה ברכת הארץ ובברכת הזן זכורה היא שבירכה א"כ פטורה ג"כ מברכת הארץ משום דאמרינן סירכי' נקט ואתא כמ"ש גבי ק"ש שם (דט"ז ע"א) ולענ"ד במחכ"ת ז"א כלל דסברא זו דסירכי' נקט כו' שייך רק ממטה למעלה וכמ"ש שם בלמען ירבו דאי אמר למען ירבו חזקה שבודאי כבר אמר כל מה שלמעלה ממנו עיי"ש בחי' רשב"א אבל פשיטא דסברא זו ל"ש מלמעלה למטה דנימא דאי קאי בראש המאמר חזקה שאמר גם מה שאח"כ בסופו דז"א סברא כלל וכמובן] וגם בעיקר הדברים אי נימא כן דבברכה אחת פשיטא דחייבת אפשר לתרץ קושיא זו בפשיטות יותר עיי"ש בצל"ח רק כבר דחה שם הצל"ח עיי"ש ועדיין אינו ברור ובישוי"ע שם סק"ב מסכים ג"כ לכאורה לזה דחייבות בברכת הזן בודאי מה"ת עיי"ש ואכמ"ל בזה כי חוץ לעניננו הוא עכ"פ לפימ"ש לעיל בהא דרבינא כאן דדוקא לר"י קאי דא"י בהרהור וכנ"ל להוכיח א"כ נדחה זה מ"ש בישוי"ע דלהכי לא קאמר נ"מ לענין ספק משום דתהרהר דהא ליתא וכנ"ל ולא נפניתי עתה בזה לענין ספק ברהמ"ז: פלג ז

ונחזור לעניננו דלפימ"ש דערבות בכהנים תלוי' בפלוגתת ר"מ ור"י אי יש לכהן חלק בארץ הנה יתיישב ג"כ מ"ש בצל"ח שם להוכיח דכהנים ליתנייהו בערבות ממה דלא חשיב שם ר"ש בסוטה רק מספר בני ישראל דלפי"ז שפיר אפשר לומר דר"ש בשיטת ר"מ קאי דס"ל דכהנים אין להם חלק בארץ ועוד יתיישב בזה ג"כ מ"ש שם בהגהות מהרצ"ח להקשות על התוס' דלא הקשו טפי ממ"ש בערכין (דף ג') דהכל חייבין בזימון כהנים כו' דמצטרפי הרי דכהנים חייבין ולפי"ז לק"מ דשפיר י"ל דשם בערכין לשי' ר"י קאי דקיי"ל כוותי' דס"ל דיש גם לשבט לוי חלק בארץ א"כ שפיר מצטרפי וחייבים בזימון מה"ת ל ר"י וכנ"ל וד' התוס' הוא רק דתיבעי לי' ג"כ אליבא דר"מ וכמ"ש לעיל והבן ושם בס' אוה"נ הנ"ל הקשה גם אד' התוס' דהא ברית ותורה תלוי' ג"כ בארץ וכמש"כ רש"י לקמן (דף מ"ח) וא"כ גם לפי"ד התוס' גם כהנים א"א להם לומר בו"ת עיי"ש ומשום דלא נטלו חלק בארץ ולענ"ד מיושב בפשיטות דאף אי נימא כן וכמ"ש רש"י שם מ"מ הא התכלית הוא התורה רק דנתנה להם הארץ כדי שישמרו חוקיו וכו' וכ"כ לענין הברית וכמ"ש ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חוקיו וכ"כ גבי ברית הנה בשביל הברית ניתן להם הארץ וכמ"ש בב"ר פמ"ו אמר להם אתם סבורין שאתם נכנסים לארץ ערלים כך אמר הקב"ה לאאע"ה ונתתי לך ולזרעך אחריך וגו' ע"מ ואתה את בריתי תשמור עיי"ש ומובן לפי"ז דהעיקר הוא הברית והתורה ושבשבילם זכו ישראל לירושת הארץ אבל מ"מ גם מי, שלא נטל חלק בארץ מ"מ אם בן ברית ותורה הוא פשיטא דיכול לומר ברית ותורה וכמובן ורק בשביל דקאמר שם דצריך להזכיר בברכת הארץ דייקא ברית ותורה לכן פירש"י דחדא תליא באינך אבל לא בשביל שלא נטל חלק בארץ יופטר מברית ותורה ודוקא בנשים שפיר כתבו התוס' משום דלאו בני ברית ותורה הן לא כן באנשים וכמובן ובאשה ג"כ עיין בלבוש סי' קפ"ז ס"ג מ"ש דנשים א"צ לדלג הא דועל תורתך דאיתנייהו בקיום התורה אם שאינן בתלמוד תורה וע' ד"ח על הרא"ש שם אות ס"ה (בד' מ"ח) הנ"ל ובמג"א סי' קפ"ז ס"ק