לפלגות ראובן חלק א לג

דחשיב להו תנא גם להני דלא עשו בהן חז"ל סייג וא"כ ע"כ מתני' דלא כר"ע מדלא נקט גם לאכילת פסחים ורק כראב"ע וכמ"ש רב יוסף ודו"ק בכל הנ"ל כי נכון הוא בע"ה: בע"ה סיומא ע"מ ברכות והתחלה למס' שבת. פלג א

הנה מסיימינן לה למס' ברכות במ"ש אר"א אר"ח ת"ח מרבים שלום בעולם וגו' ורב שלום בניך. אל תקרא בניך אלא בוניך וכו'. ביאור הדברים כפשוטן הוא עפ"י הידוע מ"ש חז"ל בכ"מ כי לקיום התורה ומצותי' צריך דוקא שיהי' שלום ואחדות בישראל וכמ"ש במד"ר ע"פ ויחן ישראל נגד ההר ובפירש"י ובילקוט ע"פ ד' עוז לעמו יתן וכ"ה בזבחים (דף קט"ז) בשעה שאמר הקב"ה אנכי ולא יהי' לך וכו' נתקבצו כל אוה"ע אצל בלעם כו' שמא מביא מבול לעולם כו' חמדה טובה יש לו כו' ד' עוז לעמו יתן ענו כולם ואמרו ד' יברך את עמו בשלום והיינו כי מבלעדי השלום א"א שיתקיים כלל ועיין מ"ש באו"ח על קידושין (דף ע"א) מ"ש לפרש עפי"ז ד' המד"ר ר"פ במדבר כשקבלו ישראל את התורה נתקנאו בהם אוה"ע מה ראו אלו להתקרב ביותר א"ל הקב"ה הביאו לי ספר יוחסין שלכם ופירש שם עפימ"ש שם שתיקותא דבבל היינו יחוסא והיינו שבשביל שישראל מתאחדים זע"ז ואינם מריבים ומתקוטטים זא"ז לכן אפשר להם לקבל התורה עיי"ש וכבר פירשו המפרשים במה שהרבה מן המצות א"א להיחיד לקיימם כלל ורק ע"י השלום והאחדות יש לכאו"א חלק גם במעשה חבירו. ולענ"ד היינו טעמא מ"ש נעשה ונשמע בלשון רבים ולא אמרו כאו"א ע"ע אעשה ואשמע משום שא"א לקיומה ש"ת אם לא בצירוף הרבים וכנ"ל וביארתי ג"כ עפי"ז מ"ש התוס' ברכות (דף ל"ה) דפרשה שני' שבק"ש איירי בעושין ואין עושין שנדחקו הרבה בפירוש דבריהם ועמ"ש בזה בע"ה שלהי מועד קטן. ועפ"י הנ"ל י"ל דדברה בהאי פרשה שני' שבק"ש בשעה שאין אחדות בישראל דמשו"ה כתובה האי פרשה בלשון רבים ואז אף שעושין ומקיימין את התורה מ"מ הלא אין להם חלק בשל חבירו ואין לו אלא מה שהוא עושה בעצמו ונקראין עי"ז עושין ואין עושין משא"כ בשעה ששלום על ישראל הנה או מתאחדים כולם במעשיהם ונקראים ערש"מ לגמרי והדברים ארוכים

וכבר אמרו ז"ל בשבועות (דף ל"ט) דכל ישראל ערבין זל"ז וביה"ת בהקדמה כתב לפרש מ"ש בשבת (דף ל"א) גבי עובדא דגר אשר ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה ואידך פירושא הוא זיל גמור דלכאורה אין לזה שום שייכות כלל בהני מילי שב"א למקום וכתב שם ביאורו עפ"י הנ"ל דכיון שע"י חטאיו גם אחרים נענשין א"כ איפוא עליו לעצור ברוחו ולכבוש את יצרו למען לא יגרום רעה לחבירו אם אוהב הוא את חבירו כגופו ורק אם אין אהבה בישראל אז לא יבטל את תאותו מפני זה עיי"ש. והנה כי כן אפשר לפרש האי קרא מרישי' לסופו ומסופו לרישי' דהא י"ל וכל בניך למודי ד' היינו שכל ישראל כולם נקראים מקיימי התורה משום שרב שלום בניך היינו שע"י השלום יש לכאו"א חלק בשל חבירו וכולם למודי ד' בכה"ת כולה ולפי"ז הנה השלום הוא הסיבה ללמודי ד' שהוא המסובב. וי"ל ג"כ איפכא וכל בניך למודי ד' היינו משום שתלמידי חכמים הם לכן ורב שלום בניך ומשום שהת"ח מרבים שלום בעולם ויהי' א"כ הא דלמודי ד' סיבה להשלום המסובב. אמנם צריך לדעת לפי פירוש השני שהת"ח הם המרבים שלום בעולם שזה א"א בלתי אם דברי הת"ח נשמעים ומתקבלים הם בעיני ההמון עד שידעו להוקיר ערכם ולהחזיק אותם לבונים ומקיימים את האומה ורק אז יהודה עוד רד עם אל בשעה שעם קדושיו נאמן ויכירו לכבד דברי הת"ח והמורים העומדים בראש ומלמדים אותם להועיל. וז"ש א"ת בניך היינו שלא תוכל לפרש פי' הראשון לומר שיהי' כל בניך למודי ד' ותורתן תתקיים אצלם ע"י השלום כנ"ל אא"כ תקרא בוניך כפי פירוש השני ג"כ והיינו שתקבל ותשמע דברי חכמים הבונים וללכת בדרכיהם ככל אשר יאמרו לך ואז רק אז תוכל לקרות ג"כ וכל בניך למודי ד' כי אם ישמעו לקולם ילכו בשלום ובמישור ולא יבעטו אורחותם ועי"ז גם התורה תתקיים אצלם וכנ"ל: **(הג"ה [ובדרושים ביארתי בע"ה בא"א קצת האי מאמר אל תקרא בניך אלא בוניך עפי"מ שמצינו שהבדיל ד' את שבט לוי להעמידם בראש האומה להיות מורי דרך ומעמידי הדת כמ"ש יורו משפטיך ליעקב וגו' כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו ואשר ע"כ לא נטלו חלק בארץ למען לא יהיו טרודים בעבודת הארץ ויהיו פנוים לעסוק בתורה ועבודה כל היום וכמ"ש הרמב"ם פי"ג מה' שמיטה ויובל עיי"ש. וכן כתוב בד"ה ב' ל"א לתת מנת לכהנים וללוים למען יחזקו בתורת ד' ואשר ע"כ זכתה להם התורה מת"כ ולוי' והטיל פרנסתם על הציבור ואף גם זאת כדי לזכות את ישראל ציוה ד' שהם יכלכלו מחייתם למען יהי' גם להם חלק בתורתם ועבודתם כי עץ חיים היא למחזיקים בה וכמ"ש] הגר"ח מוואלאזין זצ"ל לפרש קרא מ"ש באר חפרוה שרים היינו שרי התורה שהם חפרוה. כרוה נדיבי עם היינו שהם קנו אותה כמ"ש חולין (דף צ"ב) אין כירה אלא לשון מכירה ומפרש אלה חפרוה במחוקק. ואלה כרוה במשענותם שתומכים בידיהם ודפח"ח. וי"ל בזה מ"ש בפסחים ד' ס"ח), עתידים צדיקים שיחיו מתים שנאמר עוד ישבו זקנים וגו' ואיש משענתו בידו וכו' עפימ"ש שלהי כתובות (דף קי"א) מצאתי להם תקנה מה"ת ואור תורה מחייהו ע"י שמחזיקים)**