לפלגות ראובן חלק א לב

למתניתין כוותי' ואולי יש לומר עוד דרב יוסף לשיטתי' אזיל בזה עפימ"ש רב יוסף בפסחים (דף ע"א) דכל בוקר בוקר ראשון משמע ואי נימא כר"ע דאכילת פסחים כל הלילה ע"כ דצריך לומר לדידי' דדריש לי' להזה דלא נטעה לומר דבוקר בוקר שני וכמ"ש בסוגיין וכבר כתבנו דז"א רק לר"ע לשיטתו דלית לי' מתוך ורב יוסף הא ס"ל בביצה (דף י"ב) דב"ש וב"ה פליגי במתוך דב"ה אית להו מתוך ומשו"ה לא מוקי לה לסתמא דמתניתין כר"ע: פלג כא

ובמק"א כתבנו ליישב עפי"ז קושית הראשונים ז"ל במ"ש רב יוסף במגילה (דף ד') טעמא אחרינא על מגילה שאינה נקראת בשבת ולא קאמר טעמא דרבה שמא יעבירנו וע"כ ס"ל ה"ט גבי שופר ולולב ע' תוס' מגילה שם ובקדמונים ז"ל והנראה ע"ד החידוד לומר דרבה ור"י לשיטתם אזלי בזה דלרבה ס"ל שם בביצה דאין עירוב והוצאה כלל ליו"ט ומבואר שם בראשונים דהוא מקרא דכ' ביום השבת ולרב יוסף הטעם הוא משום מתוך וצריך צורך קצת לשי' התוס' וא"כ י"ל דה"ט דס"ל לרב יוסף האי גזירה גבי שופר ולולב דהוא יו"ט ומכיון דגם גבי יו"ט שייך איסור הוצאה [וכן איסור העברת ד"א ברה"ר ע' שו"ת כ"ס או"ח סי' ס"ח ובמה שנדפס בשמי בחוברת תומ"צ ש"ט חו"ד סי' ז' אות ח' וקצרתי] ורק משום צורך המצוה הוא שהתירו לו להוציא ולטלטל משו"ה הוא דיש לחוש גם ביו"ט שחל בשבת שמא יעבירנו משום צורך המצוה אבל במגילה בפורים דעלמא דל"ש כלל איסור הוצאה לכן לא גזרינן שבת אטו חול ורק רבה לשיטתי' דלדידי' אין עירוב והוצאה כלל ביו"ט ולגבי עירוב והוצאה הוי כחול ומ"מ גזרו רבנן שמא יעבירנו גם בשבת לכן לדידי' שפיר ס"ל גם בפורים דשייך האי גזירה בקריאת המגילה ג"כ. וי"ל בזה גם ד' הרמב"ם פ"א הי"ג מה' מגילה שלא הזכיר שם רק טעמא דרבה לפימ"ש הה"מ פ"א מה' יו"ט דס"ל להר"מ דאין איסור הוצאה ביו"ט כלל עיי"ש ובמג"א סי' תקי"ח ובפר"ח או"ח סי' תצ"ה וקצרתי

ומיושב מאוד מעתה מאחר דמסיימינן בפלוגתת ראב"ע ור"ע בהא די"א יום שבין נדה לנדה דקייל"ן כראב"ע דהילכתא נינהו ולית לן לעל בסמוך שפיר מוקים לה רב יוסף לשיטתי' דאית לי' מתוך גם מתני' דריש ברכות כוותי' דראב"ע דאכילת פסחים עד חצות ולא כר"ע וכנ"ל: פלג כב

ולהשלים הענין נראה להמשיך בע"ה עפ"י דברינו גם מש"ש שלהי נדה תדב"א כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו וכו' [וסמכו זה לכאן עפימ"ש מגילה (דף כ"ח ע"ב) גבי ההוא גברא דארכבי' לר"ל אכתפי' וא"ל תנינא ד' סדרי משנה א"ל ר"ל פסלת לך ארבעה טורי וכו' אי הכי גמור מיני הא מילתא דא"ר זירא בנות ישראל החמירו ע"ע וכו' תדב"א כל השונה הלכות וכו' והיינו שהבין מדבריו דכיון שלא למד רק ד' סדרים והיינו ע"כ רק הני הלכות הנהוגות בזה"ז וכמ"ש בב"מ (דף קי"ד ע"ב) בארבעה לא מצינא וברש"י שם דגם סדר קדשים נוהג בזה"ז עיי"ש וס"ל ע"כ דמצות ת"ת הוא רק כדי לעשות וחידש לו ר"ל לדעת כי לא כן הוא רק דמצות ת"ת היא מ"ע בפ"ע ואף בדבר שאינו נוהג בזה"ז וז"ש אר"ז בנ"י החמירו ע"ע וכו' ומ"מ האריכו חז"ל גם בזה לבאר הלכותיהן ותדב"א כל השונה הלכות וכו' היינו גם הני הלכות שאינן נהוגות בזה"ז מובטח לו שהוא בן עוה"ב כי היא מצוה בפ"ע וי"ל עוד בזה וקצרתי] ומ"מ מוכח מהכא דמצות ת"ת יוצא גם בשעה אחת וכמ"ש כל השונה הלכות בכל יום וכו' דמפורש יוצא דא"ח ללמוד כל היום ומ"מ מובטח לו שהוא בן עוה"ב [ובמק"א פירשתי הני קראי בחבקוק שם דלכאורה פשטא דקרא מ"ש הליכות עולם לו הוא כלפי הקב"ה רק עיין כנף רננים שיר הנשר מש"ש לפרש הפסוקים לעיל מזה שם בסדר התגלות אור האלקי על ישראל ליתן להם התורה עיי"ש בדבריו כי נעמו. וז"ש אח"כ עוד עמד וימודד ארץ וכמ"ש חז"ל בי נסתכל וברא העולם. והיינו כי עפ"י סוד התורה וחכמת דרכי' ונתיבותי' יסד ארץ וכונן שמים למלאות דיני' ואורחותי' וכמ"ש ביין לבנון פ"ג דאבות אות כ' עיי"ש. ראה ויתר גוים כמ"ש חז"ל בב"ק (דף ל"ח) ראה ז' מצות שקבל עליהם ול"ק עמד והתיר להם והיינו שא"א להם שיקבלו התורה לקיים את העולם ומכיון שתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם מקבלים ישראל את התורה מוטב וא"ל אחזיר וכו' ובב"ר פ' ס"ו נמוגים ארץ וכל יושבי' האיך מד"א נמוגו כל יושבי כנען ורק אנכי תכנתי עמודי' סלה כיון שקיבלו עליהם אנכי ד"א נתבסם העולם עיי"ש. וז"ש ויתפוצצו הררי עד שח גבעות עולם והיינו שעוד מעט הי' העולם חרב ורק הליכות עולם לו אל תיקרי הליכות היינו שבלתי אפשר להליכות עולם רק ע"י הלכות והיינו אם לא בריתי וגו' וכמ"ש בגיטין (דף ס') לא כרת הקב"ה ברית כ אלא בשביל תורה שבע"פ. ועי"ז נתבסם העולם ודי קיומי'. וממילא מוכח שכל השונה הלכות ומקיים עיקר העולם מובטח לו שהוא בן עוה"ב וקצרתי] ומוכח מזה דס"ל כר' יוסי דסגי בק"ש שו"ע וס"ל ע"כ דק"ש דרבנן וקרא בד"ת כתיב וכנ"ל שמחויב ללמוד בשעת שכיבה וקימה ודי בזה שא"צ ללמוד כל היום וכל הלילה וק"ש לאו דאורייתא והיינו דקאמר ג"כ מאימתי קורין את שמע וכו' לפי האי שינויא בתרא דס"ל לתנא דמשנתינו דק"ש דרבנן והלכה כר' יוסי וס"ל ג"כ הסברא שכבר דחתה דהוי כמו גמר מעשה. וממילא דאין ללמוד מהקטר חו"א דחביבה מצוה בשעתה דוחה שבת מכיון שנקצר ביום כשר. והיינו דלא ת תנא לקציה"ע משום דכשר גם ביום. אבל אה'