לפלגות ראובן חלק א טו

דדחי שבת. וממילא אין לו מזה הוכחה נגד הצדוקין וצריך לימוד אחר לזה. וע"כ דהאי תנא דבר"י דדריש לי' להאי קרא דבחו"ק תשבות לקצה"ע דדחי שבת לדידי' יליף חילוק מלאכות מלא תבערו והבערה לחלק ס"ל וכנ"ל

וממילא יתיישב גם כן עפי"ז מה דהסוגיות סתרי אהדדי בהא דר"י אי ס"ל מגדף עע"ז או מברך את השם. דהנה מבואר בשבת (דף קנ"ג) דמחמר פטור מחטאת משום דהוקשה כה"ת כולה לע"ז ובעינן מעשה בגופי' ושם בשבת (דף ס"ט) בתוד"ה מה כתבו דלר"ע דס"ל דהאי קרא דוהנפש אשר תעשה וגו' במברך את ד' כתיב אית לן למימר דהוקשה כה"ת כולה למברך את ד' וכ"כ בסנהדרין (דף ס"ה) ד"ה מאן דלר"ע ל"ב מעשה לענין קרבן ובס' בית אפרים ח' או"ח סי' נ"ג כתב עפי"ד התוס' הנ"ל דלר"ע באמת איכא גם במחמר חיוב חטאת מה"ט דל"ב מעשה לדידי' והוי לפי"ז מחמר אב מלאכה כאינך ל"ט מלאכות. ופשיטא להו לכולהי תנאי אליבא דר' ישמעאל דרק ל"ט מלאכות נאמרו בשבת. וא"כ למ"ד אליבא דר' ישמעאל דהבערה לחלק יצאת. א"כ מחמר אינו אב מלאכה וי"ל דבעינן מעשה בגופי' וס"ל דהאי קרא דוהנפש אשר תעשה ביד רמה בעכו"ם כתיב ואיתקש כה"ת כולה לעכו"ם ולהאי מ"ד דס"ל אליבא דר' ישמעאל להיפוך דהבערה ללאו יצאת והוי מחמר אב מלאכה ע"כ דס"ל דל"ב מעשה בגופי' וקרא במברך את ד' כתיב ואיתקש כל התורה למגדף ול"ב מעשה גבי קרבן. [ואף דלר"ע ע"כ עלינו לומר דס"ל דארבעים אבות מלאכות הן לפי"ז דהא איהו ס"ל דמחמר הוי אב מלאכה וס"ל ג"כ דהבערה לחלק יצאת בפסחים (דף ה') מ"מ ודאי דאליבא דר' ישמעאל י"ל דל"ח רק ל"ט מלאכות וכסתמא דמתני' דשבת (דף ע"ג) וז"פ] ולק"מ סתירת הסוגיות הנ"ל ודו"ק

ומעתה מיושב ג"כ קושית התוספות פסחים (דף ה') הנ"ל דבאמת מהא דאמר רנב"י דראשון מעיקרא משמע מהא לחודא אין ללמוד דדוקא בי"ד קאמר דהא שפיר י"ל ג"כ על ט"ו וכדמצינו בדוכתי טובי כמש"ש במפרשים שם וא"כ לפי הנ"ל י"ל דבאמת להאי ילפותא סמיך אהא דא"א לאוקמי' בט"ו משום דהבערה לחלק יצאת ואסורה ביו"ט וע"כ בי"ד קאי רא מכיון שמצינו גם לי"ד שנקרא ראשון. הא מיהת לאידך תנא אליבא דר' ישמעאל דס"ל הבערה ללאו יצאת וא"כ מותרת ביו"ט וכמו שכתבו בתוס' שם ע"ב ד"ה לחלק ויבואר לקמן ודאי דאין ללמוד מהאי קרא דמצינו לי"ד שנקרא ראשון כיון דט"ו ודאי נקרא ראשון וע"כ דיליף מאידך קרא דלא תשחט את הפסח וכו': פלג ב

איברא דלכאורה הי' אפשר לומר דלר' ישמעאל ע"כ ס"ל דהבערה ביו"ט מותר לגמרי אף אי ס"ל דלחלק יצאת דהנה ידוע מ"ש במג"א סי' תקי"ח סק"א בשם המ"מ בטעמא דהר"מ שפסק דהבערה מותר ביו"ט גם שלא לצורך משום דכתיב ביום השבת דרשינן הא ביו"ט שרי והקשה ע"ז במג"א שם מהאי סוגיא דפסחים דמפורש דאסור הבערה ביו"ט. ובאמת י"ל דלק"מ עפי"מ שמצינו במכילתא ובילקוט פ' ויקהל על האי קרא לא תבערו אש למה נאמר לפי שהו"א בחו"ק תשבות כו' שבות מערב שביעית לשביעית כו' ק"ו אם שביעית שא"ח עלי' כרת ומב"ד ה"ה שובת כו' שבת כו' דין הוא שישבות מע"ש לשבת או לא יהי' רשאי להדליק לו הנר ולהטמין לו את החמין כו' ת"ל ל"ת אש ביום השבת ביום השבת אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר מע"ש לשבת **(הג"ה הארכתי בכתובים בזה את כבוד מחותני הגאון הג' בעל עולת יצחק מרעזיצא זצ"ל במה שרצה לדחות ד' הנימוק"י פ"ב דב"ק במש"כ לענין אשו משום חיציו דחשוב כאילו עשה כל המעשה בשעת הדלקתו דאל"ה היאך שרינן להדליק את הנר בע"ש ע"ש וכתב הוא ז"ל מהמכילתא הנ"ל דלהדיא התירה התורה כו'. ביום השבת וכו' אבל אתה מבעיר מע"ש לשבת. ע"ז השיבותיו דאדרבא ממקום שבא יש להוכיח כד' הנימוק"י שהרי ע"כ האי דרשה אינה אלא אליבא דר"ע דס"ל דתוספת שביעית אסור מה"ת בריש מו"ק ובר"ה (דף ט' ע"א) ואסור בערב שביעית מצד עצמו כל הל' יום. וי"ל ק"ו לאסור גם בערב שבת שיהי' אסור מצד עצמו ע"ז דריש לי' לקרא דביום השבת להתיר וכו' ל"כ לר' ישמעאל שם דס"ל תוספת שביעית אינו אסור מה"ת רק מהלמ"מ ע"כ דל"ב קרא להתיר מע"ש לשבת דהא אין דנין ק"ו מהלכה כמ"ש בשבת קל"ב ובכ"מ. ולדידי' ל"ב קרא דביום השבת להתיר מע"ש וע"כ דדריש לקרא כמ"ש במ"מ ביום השבת אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר ביו"ט ולהדיא קאמרינן במו"ק (דף ד' ע"א) דגמר שביעית משבת בראשית דלפני' ולאחרי' מותר. א"כ שפיר הקשה בנימוק"י נהי דאין איסור על ע"ש מצד עצמו יאסר מיהת בע"ש משום שבת דהוי כמו חיציו ושפיר משני דחשוב כמו עשה את כל המעשה תומ"י בשעת עשייתו והיינו בע"ש ובזה אינו אסור דלא ילפינן משביעית לאסור למר משום דאין דנין ק"ו מהלכה ולרע"ק מקרא דביום השבת והרבה הארכתי בדברי שם בענין זה ואכ"מ:)** והאי דרשה ע"כ אליבא דר"ע הוא דס"ל דבתוספת שביעית אסור מה"ת וא"כ לדידי' ודאי דאין לדרוש האי קרא דביום השבת להתיר יו"ט דבעי קרא להתיר מע"ש לשבת ולכן ר"ע לשיטתי' ס"ל שם בפסחים דהבערה גם ביו"ט אסורה ל"כ לר"י ולר"ג במו"ק שם דס"ל דעיקר תוס' שביעית הוא רק הלמ"מ וא"ד ק"ו מהלכה [עיי"ש במכילתא שרצה ללמוד שם תחלה