לפלגות ראובן חלק א קמ

צריך להבין גם את זה מה דנראה מן הסוגיא שם דלר"ש אפשר להסתפק אם רק בזנות אמרינן דמחללת אבי' או דגם בע"ז אמרינן דמחללת ואיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי וצריך להבין באיזה סברא פליגי בזה המקשן והתרצן והא נ"מ הוא לדינא אם מחויבים אנחנו בכבודו של אבי' או לאו וכמו שכתב באו"ח שם: פלג ב

והנראה לומר בזה דהנה לכאורה אישתמיט מיני' מן הטו"א אחר בקשת המחילה מכתה"ר מ"ש בתוס' סנהדרין (דף נ' ע"ב) ד"ה כשהוא שהוכיחו דלא כרש"י שפי' שם דהאי תנא לית לי' האי דרשא דנוהגין בו חול ומסקי שם דע"כ לכו"ע אית להו הך דרשא דמחללין ומבזין את אבי' ואין מקרא יוצא מידי פשוטו והרי כן הוכיחו ממש"ש גם לר"ש שכן מחללת אבי' אף דלדידי' צריך האי קרא לדרשא ומ"ש כמאן כהאי תנא הוא רק לפי שהוא הזכירה עיין שם

אלא שנראה עוד בע"ה להוכיח כן ולהמתיק הדברים ע"ד החידוד דהנה ראיתי בס' קדמון חי' הרמ"ה על סנהדרין שכתב וז"ל ודייקינן ור' ישמעאל כו' האי את אבי' כו' מאי דריש בי' ומהדרינן מיבעי לי' לגופי' ללמדנו טעמו של דבר מפני מה החמיר הכתוב עלי' לדונה בשריפה שחמירא מסקילה לר"י וכדתני ר' מאיר כו' ויש לפרש דכי איצטריך קרא לאשמועינן דקרינן לי' רשיעא בר רשיעא לרשיעא בר צדיקא עכ"ל הרי למדנו מדברי הרמ"ה דאפשר לפרש האי דרשה בתרי אנפי או דקרא מפרש טעמא דמילתא שהחמירה תורה בדינה נמצא לפי"ז דמה שמחללת אבי' ידעינן מסברא. או דקרא ללמדנו אתא האי דינא גופה דמותר לבזות את אבי' וכנ"ל. אשר ע"כ הנראה לומר בזה ע"ד הפלפול דהני תנאי פליגי בפירושא דהאי קרא וי"ל דר"מ לשיטתו אזיל עפימ"ש בחולין (דף י"א) דילמא לאו אבי' הוא ורק אזלינן בתר רובא ור"מ הא חייש למיעוטא ויעויין בתוס' שם ובחולין (דף פ"ו) שמסתפקים אי ר"מ חייש למיעוטא מה"ת או רק מדרבנן ושם ברשב"א וחי' הר"ן כתבו להדיא דר"מ מדאורייתא חייש למיעוטא ורק היכי דא"א אזלינן בתר רובא וכמ"ש בסוגיא שם (דף י"א). הנה כי כן י"ל כאן לענין לבזות את אבי' הא ודאי מיקרי דבר שאפשר דהא אפשר הוא שלא לבזותו לכן לדידי' איצטריך קרא להשמיענו האי דינא דמותר לבזות את אבי' ולא חיישינן כאן למיעוטא דילמא לאו אביה הוא ומפרשינן קרא לדידי' כמ"ש הרמ"ה בפי' השני דקרא דינא קמל"ן דמותר לבזותו ול"ח בזה דילמא לאו אבי' הוא לא כן לדידן דקייל"ן בכ"מ דאזלינן בתר רובא ואף במקום דאפשר ול"ח למיעוט כלל אמרינן דל"צ קרא לזה ומפרשינן דקרא מפרש לטעמא דמילתא שמשו"ה החמירה תורה בדינה וכנ"ל בפי' הראשון להרמ"ה. ונ"מ רבא בין שני הפירושים דאי נימא דחיישינן למיעוטא וקרא דינא קמל"ן אפשר לומר דרק היכי דמצינו דגלי קרא בזה אמרינן דמותר לבזותו ורק בזנות וכמ"ש המג"א ל"כ לדידן דמפרשינן לקרא דרק טעמא קאמר ומסברא ידעינן שמחללת אבי' בזה שייך לומר דבכ"מ מחללת את אבי' ושרי לי' לבזויי גם בהמירה את דתה וכיו"ב ולפי"ז נפרש אליבא דר"מ מ"ש ארור שזה ילד דמדין רוב הוא מוחזק לן לאביה ארור שזה גידל אף אי לאו אביה הוא דחיישינן למיעוטא מ"מ הלא גידל אותה בביתו ולא שמרה שלא תתייחד עם שום אדם כמ"ש במג"א הנ"ל דזה שייך רק בזנות יעו"ש ודו"ק. ולמאי דכתבנו בשם התוס' דכו"ע ס"ל להך דרשא יתפרש מ"ש ארור שזה ילד על חטא המרת דת וכיו"ב וארור שזה גידל על חטא עריות וכנ"ל

ואם כנים אנחנו בזה אפשר לומר דהיינו מש"ש דר' ישמעאל דריש לי' להאי קרא כר"מ ומשום דהא גם ר' ישמעאל חייש למיעוטא כמ"ש בבכורות (דף כ' ע"א) ולכן גם הוא לשיטתי' מפרש לקרא כר"מ וקרא דינא קמל"ן דשרי לבזותו אבל לאינך תנאי דרשי לקרא לדרשא ומפרשי טעמא דמילתא והיינו כמ"ש התוס' דאין מקרא יוצא מידי פשוטו ומחללת אבי' גם בעבירות אחרות. ונבין לפ"ז גם מ"ש להסתפק שם בסוגיא אליבא דר"ש איך דריש לי' להאי קרא משום דביבמות (דף ס"ז) מצינו תרי לישני בשיטת ר"ש אי חייש למיעוטא לכן בהס"ד קאמר דס"ל לר"ש דרק גבי זנות דב"כ מחללת אביה אבל לא בע"ז ומשום דס"ל לר"ש דחיישינן למיעוטא וקרא דינא קמל"ן דשרי לבזותו ובמקום דגלי קרא גלי ודוקא גבי זנות אבל לא בגונא אחריתא ולמסקנא אסיק דר"ש ל"ח למיעוטא וכאידך לישנא ביבמות שם ול"ש לדידי' לומר מאי חומרא דב"כ שכן מחללת אבי' דכיון דס"ל דאזלינן בתר רובא גם בע"ז אמרינן דשרי לבזויי לאביה דהא מחזקינן אותו לאביה ודאי ורק יליף חומרא דשריפה מסקילה מדאפקה רחמנא ארוסה מסקילה לשריפה ודו"ק שם בסוגיא

נמצא לפי"ז מעתה דלדידן דאזלינן בתר רובא קם דינא של המרדכי הנ"ל דנוהגין בו חול גם בשהמירה דתה וקושית המג"א מן הס"ד דר"ש לק"מ דהתם ה"ט דס"ל אליבא דר"ש דחיישינן למיעוטא ובעינן קרא להתיר לבזותו משום דילמא לאו אבי' הוא וכנ"ל ודו"ק. ולפי"ז י"ל עוד עפ"י פשוטו ליישב קושית הטו"א בהא דמגילה דרק לבזות את האב בעינן למידרש מקרא שאינו ודאי כמו אמו כמ"ש בנזיר (דף מ"ט) ושם במגילה דמיירי לענין אמו ל"ב קרא ומסברא אמרינן דמותר לבזותה וקצרתי בזה: פלג ג

ויש להוסיף עוד וליישב עפי"ז מה שיש להקשות כאן ע"ד הפלפול עפ"י הידוע מ"ש בהפלאה