לפלגות ראובן חלק א קלט

ובאם יצוייר באופן רחוק גם זה מיקרי אפשר יעו"ש א"כ כאן יקשה אף לפי המסקנא דהא כאן אפשר לקיים מצות יבום באחים מן האב ולא מן האם אלא שדבריו נפלאים ובפשוטו משמע דהפי' הוא אם אפשר למיקם ולברר הדבר זה מיקרי אפשר והיכי דא"א לברר היינו אי אפשר כמ"ש רש"י שם בחולין וקצרתי]

אכן לפי דברינו וכפמ"ש החוו"ד הנ"ל י"ל בזה דאף דלגבי מצות יבום דרשינן אחיו ודאי ולא ספק מ"מ הא לגבי איסור אשת אחיו מאמו נמי דרשינן לאיסור גם באין לו בנים ביבמות (דף נ"ה) הא ג"כ נידרוש כן דרק אשת אחיו מאמו שלא מאביו ודאי אסור גם באין לו בנים. אבל ספק אשת אחיו גם מאביו מותרת. וא"כ אדרבא נימא דמ"ש ביבום אחיו ודאי היינו דודאי מחויב הוא במצות יבום וספק רשות אבל מ"מ מותרת וכנ"ל דגם בספק איסור כרת אמרינן דספק מה"ת להקל והיינו דאמרינן ט"ו נשים פוטרות כו' וא"א מאמו ומ"מ לא תיקשי האיך תתייבם א"א מאבא ומאמא ניחוש שמא לאו אחיו הוא דכבר הוכחתי דע"כ התורה מיירי בודאי ולא בספק ולכן מותרת גם מספק משום מצות יבום וא"ש ודו"ק: בע"ה ע"מ סוכה והתחלה למסכת יבמות פלג א

אמרינן שלהי מסכתא גבי עובדא דבילגה אלא למ"ד כו' שהמירה דתה משום ברתי' קנסינן לי' לדידי' אמר אביי אין כדאמרי אינשי שותא דינוקא כו' עיי"ש במהרש"א משה"ק מקרא דאת אביה היא מחללת ותי' דהיינו שאומרים עליו ארור וכו' ולא לענין קנס ובהגהת הרש"ש הקשה עליו ממ"ש סנהדרין (דף נ"ב) שאם היו נוהגין בו קודש כו' ופי' המרדכי כו' דהיינו שלא לפתוח ראשון וכו'

והיה אפשר לומר בישוב דבר זה עפימשה"ק בס' טו"א מגילה (דף כ"ה ע"ב) במש"ש רב אשי דשרי לי' לבזויי בג' וש' והיינו דמותר לבזות את אמו שילדתו וע"ש בפי' ר"ח דהוא כמ"ש בסנהדרין שם דקרינן לרשיעא בר צדיקא כו' והיינו דרב אשי לשיטתו בסנהדרין שם והקשה בטו"א הא כיון דקייל"ן סקילה חמורה משריפה ע"כ דלית לן לבנין אב דר' ישמעאל בסנהדרין שם דאיהו ס"ל ארוסה בשריפה עיי"ש וע"כ דנפקא לן מג"ש דאביה אביה דבזינתה עם זיקת הבעל הכתוב מדבר א"כ שוב לא אייתר לן לדרשא דר' מאיר ואיך מותר לבזות את אביו ולקרותו רשיעא בר רשיעא עיי"ש שנשאר בקושיא ומעתה אי נימא כד' הטו"א דלא קייל"ן כד' ר"מ בזה הי' א"ש סוגיא דידן מאי דמקשה איך משום ברתי' קנסינן לי' לדידי'. אבל זולת מה שלפי"ז תיקשי מה דמשני בגמ' כאן אין כדאמרי אינשי כו' דפשטות האי שינויא משמע דבכ"מ שרי לבזות גם את האב. אף גם זאת תיקשי דהא גם לדינא קייל"ן כן באו"ח סי' קכ"ח ס' מ"א ברמ"א שם דמותר לבזות את אבי' שלא לפתוח ראשון וכו' ולנהוג בו חול וקושית הטו"א צריך ישוב הא לדידן לא אייתר לן קרא את אביה דמיבע"ל לג"ש כיון דס"ל דסקילה חמורה וכנ"ל [וכן מבואר בחו"מ סי' ת"כ סעיף ל"ח ברמ"א להלכה דקורין לרב"צ רשיעא ב"ר עיי"ש וצ"ע]

עוד יש להקשות דהנה שם במג"א ס"ק ס"ב כתב לדון דרק באם זינתה הבת מותר לבזות ומשום שלא שמרה שלא תתייחד עם אדם אבל לא בהמירה דתה [ובאו"ח דפוס ווילנא נשמט זה מפני המבקר] והוכיח כן מסוגיא דסנהדרין [ושם הוסיף לדייק ממ"ש דוקא בת ולא בן אמנם מהא דמגילה שהבאנו מפורש דגם בבנו אם מזנה שרי לבזויי וכמ"ש רש"י שם דפי' סאני שומעני' בכ"מ כן הוא וע' תוס' מו"ק (דף י"ז ע"א) ד"ה וטרקי' אכן ע' ר"ן נדרים (דף ס"ד ע"א) ד"ה ר"א דגם בחטא אחר מותר לבזות עיי"ש ויש לדחות וקצרתי] ולד' המג"א תיקשי מ"ש בסוגיין בעובדא דבילגה דעל המירה דתה משני בגמ' אין כדאמרי אינשי כו' הרי דגם בהמרת דת שרי לבזויי דדוחק לומר דשאני הכא משום שזינתה ג"כ כמש"ש דנישאת לסרדיוט דאי פנויה היתה אין זה אלא איסור ל"ת והא לא מצינו בתורה את אבי' היא מחללת רק באיסור חמור דשריפה גם מלישנא דהש"ס דפריך אלא למ"ד שהמירה דתה כו' משמע דע"ז אנו דנין ולפלא על האחרונים שלא העירו מזה. שוב מצאתי בס' קהלת יעקב בחידושיו שלהי סוכה שהביא דברי המג"א הנ"ל ומתרץ משה"ק הא מה"ת אבי' פסול ותי' עפ"י סברתנו הנ"ל דדוקא זינתה ארוסה ונשואה אבי' פסול אבל לא פנוי' לכנעני רק שהקשה לפי"ז מאי מתרץ המג"א על המרדכי דבהמירה מסתמא זינתה דהא לא איירי שם בארוסה כלל ומ"מ ס"ל להמרדכי דפסול עיי"ש שנשאר בצע"ג ולפלא שלא ראה שהקדימו המהרש"א בעיקר קושיתו מקרא דאת אבי' גם לא העיר מכל הנ"ל עיי"ש

אכן לכאורה קושית המג"א הלא חזקה היא שהוכיח מסוגיא דסנהדרין שם (דף נ' ע"א) דלר"ש שריפה חמורה שכן ניתן לב"כ שזינתה ומאי חומרי' שכן מחללת את אבי' הרי דס"ל שם דבזה חמור מע"ז וע"כ דבע"ז לא מחללת את אבי' ומחצית השקל שם הביא בשם השבו"י ח"ב סי' ב' דדחי קושיתו לפי המסקנא דקייל"ן כחכמים דע"ז חמירא שכן פושט ידו בעיקר וא"כ ילפינן מק"ו גם את זה דמה בזנות דקילא מחללת אבי' ק"ו בע"ז עיי"ש במחצה"ש מש"ש דלפי המסקנא גם לר"ש אפשר לומר דגם בע"ז מחללת אבי' דמסיק שם דלא יליף דשריפה חמורה משום חומרא שכן מחללת אבי' רק מדאפקה רחמנא לארוסה בת כהן מסקילה לשריפה עיי"ש במחצה"ש מ"ש ליישב הוכחת המג"א מיהת מהס"ד שם. וכן