לפלגות ראובן חלק א קכב

שכחה ליטול ציפורן דמותרת לטבול בשבת מה"ט דאי א"צ טבילה מדינא א"כ שוב ל"ה מתקן ואינה אלא כמו רחיצה בעלמא ופשיטא דמותר בשבת עיי"ש] והדבר ברור ולמותר האריכות בזה אלמלא נתקשה בזה הכפ"ת ז"ל ודו"ק: פלג ז

היוצא לנו מדברינו דלשיטת רש"י דס"ל כאן שלהי יומא דעיקר מה שהתירו לטבול בשבת ויוה"כ מטעמא דנראה כמיקר אינו אלא למ"ד דטבילה בזמנה מצוה ולמאן דאמר דלאו מצוה באמת אסור והסברנו הטעם משום דס"ל דיש במתקן איסורא דאוריי' וכנ"ל ומ"ש דכל חייבי טבילות טובלין כדרכן להת"ק דס"ל דלאו מצוה ע"כ דלרש"י ל"ק רק אחייבי טבילות דזב וזבה ונדה ובע"ק דאסורין בתפלה קודם טבילה וכמ"ש בס' כפ"ת עיי"ש

ולפי"ז א"ש מה דמתחלינן במס' סוכה הסמוכה לה סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ובגמ' מ"ש ממבוי דתני ימעט ומשני משום דסוכה דאורייתא תנא פסולה ומבוי דרבנן תנא תקנתא ופירשנו בע"ה שלהי שבת דהיינו דמשום דבסוכה אסור למעט ביו"ט וכמ"ש במג"א סי' תרל"ג סק"ד משום איסור מתקן ומבוי שאינו אלא מדרבנן ל"ש איסור מתקן עיי"ש באורך וינעם לך וא"ש לפימשנ"ת לשיטת רש"י מהא דשלהי יומא דיש במתקן דררא דאיסורא דאורייתא לכן גם בסוכה של מצוה אסור לתקנה ביו"ט והיינו דקתני סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ול"ק ימעט דאסור למעטה ביו"ט משום מתקן ורק במבוי תנא ימעט משום דבדרבנן ליתא לאיסור מתקן וכמשנ"ת בדברינו שלהי שבת בע"ה ודו"ק

אמנם לשי' התוס' ואינך ראשונים ז"ל שכתבנו בשמם דע"כ אין במתקן משום איסור דאורייתא דגם להני דס"ל כר"י בהא דמקלקל בחבורה הא דאיצטריך קרא להתיר מילה בשבת הוא משום דע"י תיקון המצוה חשיב לי' מתקן ולא מיבעיא להני דס"ל כר"ש ואין במתקן שום איסור דאורייתא אשר מה"ט הוא שתפסו כולם להלכה דמותר לטבול בשבת אף למ"ד דטבילה בזמנה לאו מצוה [ולפי משנ"ת אולי י"ל דמ"ש הטור בשם ר"ת לאסור הטבילה ביוה"כ למ"ד דטבילה בזמנה ל"מ היינו דאסור משום איסור הרחיצה ביוה"כ אבל לאו משום מלאכת מתקן דבזה מותר משום הואיל דבשבת שרי וכמ"ש התוס' וקצרתי] ופשטות הגמרא כאן שלהי יומא משמע כן כמ"ש התוס' דהא הת"ק ס"ל דטבילה בזמנה ל"מ ומ"מ ס"ל דכל חייבי טבילות טובלין כדרכן דמשמע ודאי גם טמא מת ושרץ וע"כ כנ"ל משום דאין במתקן שום איסור דאורייתא [ולא עוד אלא שבעיקר דברי המהרי"מ ז"ל יש לדון דל"ד טבילת גר למתקן גברא ע"י המילה דאפשר דרק במתקן ע"י שינוי מעשה בגופו שייך לאסרו מה"ת משום מתקן וכמו גבי הדס שממעט ענביו ע"י מעשה וכן במילה אבל לא בטבילה דאין כאן מעשה כלל אלא רחיצה בעלמא ודו"ק כי קצרתי] ולדידהו ע"כ הא דתני תנא בסוכה שהיא גבוהה למעלה מכ' דפסולה ואסור למעטה ביו"ט משום מתקן הנה אין בזה רק איד"ר: פלג ח

ולהמשיך הענין לדבריהם ז"ל י"ל בדרך אחרת וכמו שנבאר בע"ה דהנה בהא דהדס שענביו מרובין מעליו דאסור למעטו ביו"ט הקשה בישוי"ע או"ח סי' תרמ"ה סק"ב באין לו הושענא אחרת אמאי לא נימא דאתי עשה דמצות לולב ביו"ט ראשון דהוא מה"ת וידחה איסור דרבנן דמתקן ואין לומר משום דיו"ט עשה ול"ת וחז"ל העמידו דבריהם בשוא"ת וכמו בשופר לפי"ד השל"ה המובא במג"א סי' תמ"ו דדוקא תרתי בעינן עשה ול"ת ועוד דל"ה בעידנא וכאן הא אפשר לתקנו בעת שמקבלו לידו ומכי אגבי' נפק בי' ויהי' בעידנא עיי"ש ואף אנו נאמר כ"כ להקשות גבי סוכה למעלה מעשרים למה לא יבוא עשה דאורייתא וידחה ל"ת דמתקן דאינו אלא מדרבנן ובעידנא נמי הוי דבשעה שממעטו יושב בצל סוכה כשירה וע"כ כמ"ש במג"א סי' תמ"ו ס"ק ב' להשיג על השל"ה ממ"ש הראשונים דה"ט דלא קאמר שם בר"ה דל"ה בעידנא משום דבמצוה דרבים ל"ב בעידנא [ויש להמתיק זאת עפימ"ש בס' נר תמיד על מס' כריתות (דף כ"ג) בשם ס' פאר הלכה דטעמא דבעידנא הוא משום דחיישינן שמא ימות ולא יקיים המצוה עיי"ש וברבים דאין לחוש לזה לכן ל"ב בעידנא ומה"ט נמי י"ל דשפיר כתבו האחרונים דהיכי דל"ה בעידנא ולכתחילה לא דחי ל"ת מ"מ בדיעבד אינו לוקה ע"ז אם עבר על הל"ת וקיים אח"כ את העשה ע' או"ח פסחים (דף מ"ו ע"ב) וקצרתי] ומ"מ אמרינן התם דמ"ע דשופר לא דחי לאיסורא דרבנן דיו"ט משום דהוי עשה ול"ת הרי דכך הוא המידה שהעמידו חז"ל את דבריהם בשוא"ת במקום דהוי איסור עשה ול"ת וה"ט דאין ממעטין את הענבים מן ההדס ביו"ט אף דאיסור מתקן אינו אלא מדרבנן א"כ שפיר י"ל דהיינו דקאמר תנא דסוכה שהיא גבוהה למעלה מכ' פסולה דהיינו דקמל"ן אחר שהוכחנו משלהי יומא דאיסור מתקן אינו אלא מדרבנן ומה"ט מותר טבילה ביוה"כ אף למ"ד דטבילה בזמנה לאו מצוה וא"כ ע"כ מוכח מזה דמאי דתנינן במתני' דסוכה דאין ממעטין ביו"ט כשי' המג"א החולק על השל"ה וס"ל דמצות עשה דלולב אינו דוחה לעשה ול"ת גם באיסורא דרבנן א"כ שפיר י"ל דקמל"ן תנא דריש סוכה דלמעלה מעשרים פסולה ולא תנא ימעט דאסור למעטה ביו"ט גם אי הוי בעידנא ורק במבוי שפיר אמרינן ימעט משום דבדרבנן ל"ש לאיסור מתקן מאחר דכל עצמו של איסור מתקן אינו אלא איסורא דרבנן ודו"ק: