עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryלפלגות ראובן חלק א

לפלגות ראובן חלק א קכא

Li-felagot Reuven part 1 121 · לפלגות ראובן חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

ודאי די"ל לדידי' דמהני ה"ט דנראה כמיקר להתיר הטבילה בשבת גם שלא במקום מצוה מאחר דעיקר מתקן ל"ה אלא מדרבנן וכמובן

ויתיישב בזה קושית התוס' שהבאנו לעיל בסוגיא דשבת (דקי"א) שהקשו למה לא משני דרבא כמ"ד טבילה בזמנה לאו מצוה ולכן אסור והברייתא ס"ל דטבילה בזמנה מצוה וכבר כתבנו דקושיתם היא תמיהא קיימת לשיטת רש"י שלהי יומא והטור בשם ר"ת דס"ל באמת כן דרק אי טבילה בזמנה מצוה מותרת ביוה"כ וצריך לתרץ לדידהו קושית התוספות [וראה זה פלא מה שראיתי בס' שמחת יו"ט ע"מ ביצה (דף י"ח) שם שמתרץ קושית התוס' בהא דרבא דאין לומר דהברייתא אתיא כמ"ד דטבילה בזמנה מצוה משום דיוה"כ דומיא דשבת קתני ובשבת פשיטא לי' דע"כ גם שלא בזמנה מותר יעו"ש ולבד מה שבאמת הלא מבואר ברמ"א יו"ד סי' קצ"ז שיש מחמירין גם בשבת שלא לטבול אלא בזמנה דוקא הנה גם זו"ז במחכ"ת הא לא נזכר שבת כלל והוא העתיק שם הברייתא דכל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בשבת בין ביוה"כ וז"א כלל רק בין בט"ב בין ביוה"כ קתני כן משה"ק שם לעיל מזה האיך אדם רשאי לטבול לכתחילה בשבת מטעמא דנראה כמיקר הא לא יהי' רשאי לברך מהאי טעמא כמ"ש במג"א או"ח סי' שכ"ג ס"ק י"ג בשם התשב"ץ בטובל כלי ע"י הערמה ע"ש והברכה הא מעכבת לכתחילה יעו"ש שנשאר בצ"ע הנה כבר העיר בזה בשו"ת אבני מלואים על אהע"ז סי' י' וי"א ותי' שם בטו"ט משום דשאני אדם דלעולם הערמתו עמו ול"ה בכלל איסור טבילה מעולם עיי"ש וזה נכון]

ולהנ"ל ניחא שפיר דלרבא לשיטתו דס"ל להלכה כר"ש בהא דמשאצל"ג וכמ"ש להדיא בשבת ר"פ נוטל (דף קמ"א ע"ב) אשר מה"ט כתבו התוס' בשבת (דף ג' ע"א) סד"ה הצד דקייל"ן כוותי' דר"ש משום דרבא דהוא בתרא ס"ל כוותי' יעו"ש ולפלא על הגרעק"א בס' דו"ח כתובות (דף ז') שרצה לומר דרבא ס"ל כר"י בזה ותמוהים דבריו וכנ"ל] וא"כ כיון דס"ל כר"ש ואין במתקן שום איסור דאורייתא ודאי דלדידי' אין לחלק בין אי טבילה בזמנה מצוה או לאו מצוה דלדידי' גם טבילה דלאו מצוה מותרת ביוה"כ וכנ"ל וטעם האוסרין לפי"ז הוא רק דחיישי לדין מתקן אליבא דר' יהודא אבל לרבא לשיטתו ודאי דאין לחלק ומותר לעולם גם שלא במקום מצוה: פלג ו

ויתיישב נמי לפי"ז מה שהקשינו דרש"י סותר א"ע בהא דשבת (דף קכ"א) להא דשלהי יומא בגירסת ר' יוסי אי גרסינן א"צ או א"י לטבול ולהנ"ל ניחא שפיר דמצינו להתוס' ביבמות (דף ו' ע"ב) ד"ה טעמא שמסתפקי בשיטת ר' ש יוסי אי ס"ל כר"י או כר"ש בהא דמקלקל בחבורה והבערה יעו"ש דתליא בשני התירוצים שתירצו שם וא"כ י"ל דמה"ט נמי יש להסתפק בדינא דטבילה ביוה"כ לר' יוסי אי מותר גם שלא במקום מצוה או לא דאי ס"ל דמקלקל בחבורה פטור כר"י ושם במילה הוי מתקן ואסור לדידי' מתקן מה"ת ודאי דס"ל דא"י לטבול ביוה"כ טבילה דלאו מצה אבל אי כר"ש ס"ל א"כ שפיר יש לגרוס בדבריו א"צ לטבול ואי בעי מצי לטבול וכנ"ל ודו"ק [ואף דביבמות (דף מ"ו) שם הא מפורש דלר' יוסי טבילת גר אסורה בשבת למש"ש דתרתי בעי יעו"ש מ"מ א קשיא אי נימא דלר"י מתקן מותר מה"ת דלפי"ז גם גבי טבילת גר נימא דר"י רק מדרבנן קאסר לה ולא מה"ת ודו"ק]

ומה מאוד יתיישב גם דעת הרמב"ם לפי"ז דלשיטתו דמפרש כפי' התוס' בהא מקלקל בחבורה דמיקרי מתקן גבי מילה ע"י המלאה משום המצוה ומתקן לדידי' אינו אסור מה"ת אש מהאי טעמא מצריך טעם לאיסור טבילת גר בשבת משום דמיחזי כדין וכנ"ל ודאי דלדידי' מותר טבילה בשבת ויוה"כ גם אי ס"ל טבילה בזמנה לאו מצוה היא ומה"ט דאדם נראה כמיקר כיון דבלא"ה אין מתקן לתא דאיסורא דאורייתא וכמ"ש הלח"מ בפ' ה"ו מה' יסוה"ת עיי"ש

וקושית הכפ"ת שהבאנו לעיל ממ"ש הרמב"ם פ"ג מה' שביתת עשור ה דבזה"ז אסור לטבול מפני שבטלו טבילת בע"ק ו כדעת התוס' ס"ל א"כ אפילו טבילה דלאו מצוה ג' מותרת הנה במחכתה"ר לק"מ ולפלא על גברא רבה דכוותי' שהרכיב את הנושאים דהנה ביוה"כ הא יש לאסור טבילה מתרי טעמי. א' משום איסור מלאכה כמו בשבת. והב' משום רחיצה. אמנם במקום שנטהר ע"י הטבילה מטומאתו או עושה מצוה בזה ל' לאסור משום רחיצה שאינה של תענוג רק לשם טהרה ומצות טבילה ומ"ש בשבת (דף קכ"א) ובבי' (דף י"ח) דמשו"ה מותרת טבילה ביוה"כ משום הואיל דבשבת שרי ביוה"כ נמי שרי דליכא מידי שבת מותר וביוה"כ אסור הנה זה ל"ש רק לגבי איסור טבילה משום מלאכת מתקן וכמ"ש רש"י דיא בביצה שם (דף י"ח ע"ב) ד"ה מי איכא מידי דוכה דבשבת כו' וביוה"כ אסור משום מלאכה עיי"ש ינו דהא בטבילת מצוה ל"ש למיסר משום רחיצה דזוג רק משום מלאכה ולכן אמרינן דהואיל דבשבווי לכן גם ביוה"כ שרי ומה"ט מותר גם למ"ד טבילה בזמנה לאו מצוה דמ"מ אף דלאו מצוה הוא כלל דוקא היום מ"מ הא נטהר ע"י טבילתו מן הטומאה ול"ש למיסר משום רחיצה דתענוג הא מיהת ב כמ"ש הרמב"ם דאינו מועיל כלל ע"י הטבילה לו טהרה הלא יש לאוסרה משום רחיצה ומה זה דק לטבילה מטומאה שלא בזמנה למאן דאמר דלאו מ דמ"מ ל"ד לרחיצה בעלמא כיון שמתקן לענין טהרה [ועיין כה"ג ש"ך יו"ד סי' קצ"ז ס"ק א' מש"ש ל