לפלגות ראובן חלק א קיט
Li-felagot Reuven part 1 119 · לפלגות ראובן חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →תשמ"ז שכתב להדיא דהוא אסור מה"ת ופלוגתתם צריך ביאור
ולכאורה הי' אפשר לומר דפליגי בהאי דינא דהדר בשאר מינים חוץ מאתרוג אי הוא מה"ת או מדרבנן ע' ברא"ש פ"ג דסוכה סי' י"ד מ"ש שמסרן הכתוב לחכמים והם אמרו והם אמרו ועיין ג"כ שו"ע או"ח סי' תרמ"ט פלוגתת הפוסקים בשעת הדחק אם מברכין על הפסול משום הדר ואי נימא דעיקר פסולו אינו אלא מדרבנן ודאי דאין זה מתקן מה"ת וכמובן אבל אין זה במשמע כלל וצריך להבין טעם פלוגתתם במאי פליגי
[ולפלא מה שראיתי בס' זכרון יהונתן או"ח סי' אות משה"ק למש"כ התוס' דאיסור מתקן מנא אינו אלא מדרבנן א"כ האיך קאמר שם דאיירי דאשחור בעיו"ט ופשיט מינה דדיחוי מעיקרא ל"ה דיחוי ל"ש לחומרא ול"ש לקולא ע' ר"ן ע"ז (דף מ"ו) והא י"ל דגם להתנא ספוקי מספקא לי' וכמ"ש כן בכפ"ת שם על מתני' דכיסוי הדם וכ"מ בפירש"י שם וגם כאן נפרש כן דלהתנא ספוקי מספקא לי' אם יש דיחוי אף בדיחוי מעיקרא או אין דיחוי ומ"ש אם עבר ומיעטן כשר הוא משום דכאן דכל עיקר איסורו אינו אלא מדרבנן לכן אזלינן בספיקו להקל ונשאר בצ"ע. ובמחכ"ת הרכיב את הנושאים בהרכבה שאינה קולטת דאף דאיסור מיעוט ענבים אינו אלא מדרבנן מ"מ פסול ההדס הלא מה"ת הוא דאינו הדר ואנן השתא דנינן על דין דחייתו ופסולו שהוא מדאורייתא ומה יועיל לן מה שאיסור תיקונו אינו אלא מדרבנן ומה"ת מותר הוא לתקנו מ"מ הא נדחה הוא ממצותו ודחוי מדאורייתא והוי ספיקא דאורייתא וז"פ]
ולהנ"ל הי' נראה לומר לפירש"י כמ"ש בתה"ד לפרש דפליגי בזה ר' יהודא ור' שמעון דלר"י סבירא לי' דמתקן הוי איסור דאורייתא ולר"ש מתקן אינו אסור אלא מדרבנן ומשו"ה יליף ממילה דמקלקל בחבורה חייב ועיי"ש בתה"ד דמדמי לה הא דמתקן גברא ע"י מילה להא דמיעוט ענבים דהדס דהוי מתקן מנא יעו"ש וא"כ ודאי די"ל דשפיר כתב המרדכי דהוא איסור מן התורה והיינו דפסיק כר' יהודא דמקלקל בחבורה פטור וממילא דמתקן לדידי' הוי איסור דאורייתא אבל לר"ש ודאי דמתקן הדס אינו אסור אלא מדרבנן והתוס' ביומא (דף ל"ה) שם הא אזלי להדיא אליבא דר"ש שהרי כתבו להוכיח שם תחלה מכאן כשיטת הערוך דפס"ר דלא ניחא לי' מותר וכתבו דאין לדחות ולומר דכיון דאית לי' הושענא אחריתא ל"ה מתקן כו' דא"כ אפי' כר' יהודא מצי לאוקמי מה"ט אח"כ כתבו מיהו יש לדחות מאחר דאותו תיקון אפילו במתכוין אינו אסור אלא מדרבנן כו' לא גזרו בי' רבנן כיון שאינו נהנה עכ"ל הרי להדיא דלר"ש אמרו כן ולר"ש לשיטתי' ודאי שפיר כתבו דאינו אסור אלא מדרבנן וכנ"ל. זולת מה שלהתוס' בעצמם לפי שיטתם בשבת שם אין האיסור כלל משום מתקן גברא רק משום תיקון המצוה חשיב מתקן עיי"ש ולשיטתם ודאי דמתקן עצמו שלא ע"י מלאכה אינו איסור דאורייתא ומ"ש רש"י כאן בסוכה (דף ל"ג ע"א) ד"ה עבר ולקטן דאין זה רק שבות שדומה למתקן כלי לפירוש זה ע"כ דרק לר"ש כתב כן אבל לר"י אה"נ דאסור מה"ת לשיטת רש"י וכנ"ל ודו"ק: פלג ג
ולפי"ז יש לנו לומר ג"כ במאי דפליגי כאן בסוגיין דלת"ק ס"ל דאין ממעטין ביו"ט ולראב"ש ס"ל דממעטין ולכאורה במאי פליגי ולדברינו י"ל דרבנן סבירא להו כר"י דמתקן הוי איסור דאורייתא ומשום הכי סבירא לי' דאין ממעטין אף היכי דאית לי' הושענא אחריתא וראב"ש לפי מאי דמסיק דס"ל כאבוה ור"ש הא ס"ל דמתקן אינו אסור אלא מדרבנן לכן כאן דמיירי בדאית לי' הושענא אחריתא ואינו נהנה לכן לא גזרו בי' רבנן ומותר כמ"ש התוספות ביומא שם אבל לרבנן כיון דהוא אסור מה"ת היכי דנהנה לכן גם בדאית לי' הושענא אחריתא אסור ולפי"ז מאי דפריך והא מתקן מנא הפירוש הוא דא"כ יאסר מיהת מדרבנן וכמובן וזה נכון בע"ה
ואולי יתיישב עפי"ז ג"כ משה"ק בשעה"מ שם פ' כ"ה מה' שבת על הסוברים דבדרבנן גם פס"ר מותר א"כ מאי פריך כאן גבי תיקון הדם והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו מודה ר"ש בפסיק רישי' עיי"ש. ולדברינו י"ל דהסוברים כן יפרשו הסוגיא דפריך והא מתקן מנא היינו דס"ד דס"ל כר"י דאסור מה"ת ופריך והא מתקן מנא ומשני דסבר כאבוה דדשא"מ מותר ומ"מ י"ל דבהאי דינא דמקלקל בחבורה ס"ל כר"י דפטור [דאף לפי שיטת רש"י בשבת (דף ק"ו) דר"ש ור"י בפלוגתא זו אזלי לשיטתם במאי דפליגי במשאצל"ג יעו"ש עדיין אין זה נוגע לפלוגתתם בדשא"מ וכמ"ש התוס' להדיא בשבת (דף מ"ב ע"א) ד"ה אפילו ושמואל אף דבמשאצל"ג ס"ל כר"י דחייב מ"מ מתיר בדשא"מ כר"ש עיי"ש] וממילא דמתקן גברא הוי איסור תורה וגם כאן מתקן מנא איסור תורה הוא ושפיר פריך והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו מודה ר"ש בפסיק רישי' דהא גם כאן אסור מה"ת וכנ"ל ומשני דאית לי' הושענא אחריתא ומותר משום דפסי"ר דלא ניחא לי' מותר גם בדאורייתא וכשיטת הערוך
ודעת הרמב"ם הלא נראה בעליל דאף דפסק כר"י במשאצל"ג דחייב ובמקלקל גמור ס"ל דפטור מ"מ נראה ברור דמתקן לחוד אינו אסור מן התורה ובמילה היינו טעמא דאסור דמתקן הוא משום קיום המצוה וכשיטת התוס' וכמשנ"ת לעיל בע"ה וה"ט שהצריך לאסור טבילת גרים בשבת משום דמיחזי כדין ולא אסר משום מתקן וכמו כן גם כאן גבי הדס לדידי' ודאי דלאו איסור דאורייתא הוא: