לפלגות ראובן חלק א קיח

דבשבת שרי ביוה"כ נמי שרי ואמרו שם ממאי דמהך הדר בי' דילמא מההיא כו' לא ס"ד דתניא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביוה"כ והקשו שם בתוס' ד"ה לא ס"ד דנוקי הך ברייתא דטובלין כדרכן כמ"ד טבילה בזמנה מצוה ורבא כמ"ד לאו מצוה ותירצו דע"כ דמשום טבילה בזמנה מצוה לא הוי שרינן איסור תיקוני מנא ומביאים ראי' ממ"ש ר' יוסי דמן המנחה ולמעלה א"צ לטבול דמשמע דאי בעי טביל אע"ג דסבירא לי' לר"י טבילה בזמנה לאו מצוה עכ"ד וא"כ לפירש"י כאן דדוקא אי טבילה בזמנה מצוה מותר לטבול ביום הכפורים אבל אי לאו מצוה אסור עיין בלשון רש"י כאן שלהי יומא סד"ה קא סברי ורבנן דהתם ס"ל טבילה בזמנה לאו מצוה דתדחה יוה"כ א"כ תיקשי לפי"ז מאי דמוכיח בגמ' שם דע"כ מההיא הדר בי' רבא דשפיר י"ל דרבא ס"ל כמ"ד לאו מצוה ונוקי הך ברייתא דטובלין כדרכן כמ"ד טבילה בזמנה מצוה דהא ע"כ האי ברייתא ס"ל כן לפירש"י ולא ראיתי מי שהעיר בזה וצע"ג לכאורה וכן גם בטור או"ח סס"י תרי"ג כתב וז"ל ושאר חייבי טבילות כתוב בה"ג שטובלין כדרכן ביוה"כ ור"ת כתב דאין טובלין והא דתניא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביוה"כ היינו דוקא למ"ד טבילה בזמנה מצוה ואנן קייל"ן דלאו מצוה הלכך ימתין עד למחר עכ"ל וכ"ה גם במרדכי פ"ג דברכות סי' ע"ג עיי"ש ולדבריהם ז"ל תיקשי מה יענו לקושית התוס' בהא דהדר בי' רבא דהא שפיר י"ל דרבא ס"ל כמ"ד לאו מצוה וכנ"ל

עוד ראיתי בס' כפ"ת כאן שהקשה על פסקי הרמב"ם דס"ל בפ"י מה' יסוה"ת כת"ק דר' יוסי דטבילה בזמנה לאו מצוה לפמ"ש בכ"מ שם וע"כ דס"ל כדעת התוספות דאפילו למ"ד דלאו מצוה מ"מ מותר לטבול ביוה"כ כמ"ש בלח"מ שם והקשה שהרי הרמב"ם עצמו כתב בפ"ג מה' שביתת עשור מי שראה קרי בזה"ז דאסור לטבול מפני שבטלה תקנה זו ואי איתא דס"ל להרמב"ם ז"ל כדעת התוספות דטבילה אפילו שאינה של מצוה שריא משום דל"ה רחיצה של תענוג הו"ל להתיר לטבול לבע"ק גם בזה"ז ונדחק שם בזה עיי"ש: פלג ב

וליישב כל הנ"ל נקדים תחלה משה"ק הב"ח ביו"ד סי' רס"ח על הרי"ף והרא"ש פ' החולץ שהשמיטו מ"ש בסוגיא שם (דף מ"ו ע"ב) דטבילת גר אסורה בשבת לר"י דס"ל אינו גר עד שימול ויטבול וכן תמה שם על הטור שהשמיט האי דינא עיי"ש

וראיתי דבר נחמד בישוב דבר זה להג' מהרי"מ זצ"ל בס' כתונת פסים על הרי"ף ביבמות שם ויצא לידון בדבר חדש דטבילת גר בשבת אסור מה"ת לר' יהודא דס"ל מקלקל בחבורה פטור ומילה חשיב מתקן לשיטת רש"י לפימ"ש בתה"ד סי' רס"ה לפרש דלא ס"ל לרש"י כשי' התוס' דמשום קיום המצוה נעשה מתקן ולא מיקרי מקלקל כלל אלא דהחבורה גופה מצד עצמותה אינה מלאכה כלל כיון דהוא מקלקל רק דמלאכה אחרת יש בזה מה שמתקן גברא דמערל נעשה ישראל וזה אסור מה"ת וצריך קרא למשרי ומה"ט גם טבילת גר אסור בשבת מה"ת למאי דקייל"ן דאינו גר עד שימול ויטבול דג"כ מערל נעשה ישראל ומיישב בזה קושית התוס' שם דלמה טמא מותר לטבול בשבת מטעמא דנראה כמיקר ובגר אסור ולהנ"ל ניחא דשם דאינו אסור אלא מדרבנן סמכינן על ה"ט דנראה כמיקר אבל טבילת גר אסור מה"ת אך כ"ז הוא רק לר' יהודא אבל לר"ש דיליף ממילה דמקלקל בחבורה חייב ע"כ ס"ל דזה ל"ה מלאכה ולפי"ז כתב שם דר"י דס"ל ביבמות (דף מ"ו) דטבילת גר אסור בשבת אזיל לשיטתו ור' יוסי נמי דאוסר שם לשיטתו דס"ל כר"י כמ"ש ביבמות (דף ו' ע"ב) ד"ה טעמא

ומיישב שם בזה מה שהרי"ף והרא"ש השמיטו האי דינא דלשיטתם דפסקו כר"ש דמקלקל בחבורה חייב טבילת גרים מותר בשבת כמו טבילה מטומאה מטעמא דנראה כמיקר כיון דל"ה איסור תורה וכן גם הטור השמיטו ביו"ד סי' רס"ח משום דס"ל כר"ש כמ"ש במג"א סי' רע"ח והרמב"ם שאוסר טבילת גר בשבת בפי"ג מהלכות אי"ב לשיטתו דפסק כר"י בפ"א מה' שבת והוי מתקן ואסור מה"ת אלא שנשאר בקושיא דלמה הצריך הרמב"ם בזה טעם אחר משום דמיחזי כדין ואין דנין בשבת עיי"ש דהג' המחבר ז"ל קלסי' לכפתור ופרח

ולענ"ד עוד להוסיף על דבריו דלחנם נשאר בתימה על הרמב"ם שהצריך לטעם אחר באיסור טבילת גר משום דע"כ מוכח מן הרמב"ם ז"ל דלא מפרש כפירש"י רק כשי' התוס' ז"ל ומשום המצוה הוא דחשיב לי' מתקן למקלקל בחבורה שהרי כמ"כ ס"ל שם בפ"ח מה' שבת ה"ח שגם בחובל בחבירו חייב משום ששיכך חמתו ולא גרע תיקון המצוה מנחת רוח ליצרו וא"כ חייב משום המלאכה אבל מתקן לחוד בלא מלאכה לדידי' אינו אסור מה"ת ושפיר כתב טעמא אחרינא משום שצריך ב"ד וזה פשוט וברור

ועל פי דבריו ז"ל הי' נראה ליישב נמי מה דמצינו לרבותינו ז"ל דפליגי בהא דסוכה (דף ל"ג ע"ב) גבי הדס שענביו מרובין מעליו שאסור למעטן ביו"ט משום מתקן מנא אם הוא איסור דאורייתא או אינו אסור רק מדרבנן דבשעה"מ פ' כ"ה מה' שבת כתב לדייק מדברי רש"י שם בסוכה דז"א אסור רק מדרבנן והשיג בזה על הכפ"ת דס"ל דהוא אסור מה"ת עיי"ש ואישתמיט מינייהו במחכ"ת מ"ש התוס' להדיא ביומא (דף ל"ה ע"א) סד"ה הני מילי וכן בשבת (דף ק"ג ע"א) סד"ה כגון דמיעוט ענבים הוי רק איסורא דרבנן וכן לא הביאו מ"ש רש"י בסוכה (דף י"א ע"ב) ד"ה עבר דז"א אלא מדרבנן רק מצינו להמרדכי ז"ל רפ"ג דסוכה סי'