לפלגות ראובן חלק א קטז

הא לא אתיא כותי' דר' ישמעאל כמו שהוכיחו התוס' במשנתנו וכיון דפליג על ר' יוסי הא אפשר ללמוד מתמיד דלית לי' לפי"ז סברא שכבר דחתה ושפיר איצטריך קרא כן הי' אפשר להקשות לכאורה אבל באמת ז"א דכבר מסיק שם בחגיגה סמי מכאן ר' ישמעאל יעו"ש וס"ל ג"כ דעולת תמיד הוי ותל"מ: פלג טו

אחר כל החזיון הזה נבוא להמשיך הענינים בע"ה והוא מכיון שהוכחנו משלהי חגיגה דסתם מתני' שם ע"כ לא אתי' כותי' דר' יוסי אליבא דרבא דס"ל דמצוה לאומרה בפני ע"ה ואשר ע"כ כתבנו שם בטעמא דהרמב"ם דפסק כרבנן דר"י דאלו מושכין ואלו מניחין ומעתה א"ש מ"ש בסוגיא דיבמות לדחות מהא דפסח מילה ותמיד דאין ללמוד מהם דעדל"ת שיב"כ משום דהוי קודם הדיבור וכבר כתבנו דעיקר הלימוד הוא רק מהקטרת התמיד וא"כ לכאורה תיקשי למה לא משני טפי דשא"ה שכבר דחתה דיתיישב גם לאינך תנאי דס"ל שם דעולת ראי' הוא. אמנם למשנ"ת א"ש היטב משום דהסוגיא כאן ביבמות ג"כ ס"ל דלא כר' יוסי בהא דלחה"פ ולדידהו ל"ש כלל האי סברא שכבר דחתה וכמשנ"ת והיינו שלפי שאמרו לקמן (דף ח') לדייק ממתני' דקתני פוטרות ול"ק פטורות ופוטרות משום דס"ל דערוה גופה ל"צ קרא דאין עדל"ת שיב"כ והיינו דלא יליף מהקטרת התמיד ומכיון שמוכחינן משלהי חגיגה דתנא דמתניתין ס"ל כרבנן דר' יוסי והלכתא כוותייהו לכן בעי לאוקמי גם תנא דמתניתין דריש יבמות ג"כ כרבנן דר' יוסי ולדידהו הא לית להו סברא שכבר דחתה לכן משני שינויא אחרינא דשא"ה שכן לפני הדיבור ודו"ק היטיב כי נכון הוא בע"ה: פלג טז

אמנם כ"ז לא א"ש רק אליבא דרבא דס"ל במנחות (דף צ"ט) דמצוה לאומרה בפני ע"ה ולדידי' מוכח ממתני' דשלהי חגיגה דלא כר' יוסי אבל לר' יוחנן שם דס"ל אסור לגלותה לע"ה כבר כתבנו בריש דברינו דא"ש מתני' גם אליבא דר' יוסי ורק שהזהירו לע"ה שלא יגעו וכו' למען לא ילמדו מזה דהלכה כר' יוסי וכנ"ל ולדידי' אדרבא י"ל דמכאן הוכיח את דבריו דאסור לגלות לע"ה משום דס"ל לדינא כר' יוסי ותיקשי מתניתין דשלהי חגיגה למה הזהירו שלא יגעו בשולחן וכו' ע"כ דאין לגלות זה לע"ה. ולשיטתי' נראה להמשיך מכלתין בע"ה לריש מו"ק בטו"ט וכמו שנאמר דהנה התם תנן משקין בית השלחין במועד ובשביעית א ובגמ' שם ע"ב פריך בין למ"ד משום זורע ובין למ"ד א משום חורש זריעה וחרישה בשביעית מי שרי וכו' לל' ומשני מתניתין בשביעית בזה"ז וכו' ולכאורה קשיא בשלמא למ"ד משום זורע שפיר פריך אבל לרבה דאמר משום חורש מאי פריך ומנין פשיטא לי' דאסור וברש"י פירש משום דסמיך אקרא דבחריש ובקציר תשבות ועדיין י"ל דס"ל להאי תנא כמ"ד דהאי קרא דבחו"ק תשבות מידרש לשבת ולקציה"ע דדחי שבת ולא על שביעית וכן הקשה בס' תועפות ראם אכן עיין בס' טל חיים מ"ש לתרץ דלרבה בע"כ ס"ל דלוקין על חרישה דאל"כ תיקשי הא דתנן במכות דחייב משום חורש בשביעית האיך משכחת לה הא איהו ס"ל דגם במחפה ליכא איסור לרבנן משום זורע רק אליבא דר"ע חייב משום מקיים וע"כ דלדידי' צ"ל דחורש בשביעית לוקה ורבי סתים לן במכות שם כר"ע דס"ל דחורש בשביעית לוקה ומסתמא גם מתני' דריש מו"ק ג"כ כר"ע מתוקמא דדריש קרא דבחו"ק על שביעית דאל"כ תיקשי סתמא אסתמא אע"כ דאתיא כר"ע ומשו"ה פריך שפיר ומשני בשביעית בזה"ז וכו' ע"ש

חזינן מזה דס"ל לרבי כר"ע דדריש קרא דבחו"ק על שביעית ולא על שבת והוא משום דר"ע לשיטתי' דס"ל בפסחים (דף ה') דהבערה לחלק יצאת וא"כ לא מבע"ל האי קרא דבחו"ק על חילוק מלאכות ע' בסוגיא דשבת (דף ע' ע"א) ובמה שכתבנו ריש ברכות מזה באורך וי"ל דס"ל לר"ע דנקצר ביום כשר ומשום הכי ל"ד שבת וכמש"ש במנחות (ד' ע"ב) כלל אר"ע כל מלאכה שאפשר לעשותה מע"ש אינה דוחה את השבת ומשו"ה דריש לי' לקרא דבחו"ק על שביעית ולשיטתי' ג"כ דבפסחים (דף ס"ט) אית לי' לר"ע האי סברא דשכבר דחתה שחיטה את השבת וס"ל ג"כ כר' יוסי דהוי גמר מעשה ואין ללמוד לדידי' מהקטר חלבים ואימורים דחביבה מצוה בשעתה ידחה את השבת דשא"ה שכבר דחתה וכו' והיינו כנ"ל דמשום דמוכחינן אליבא דר' יוחנן האי סתמא דשלהי חגיגה כר' יוסי אלא שהזהירו לע"ה אל תגעו בשולחן משום שאין לגלות להן והלכה כר' יוסי וממילא לפי"ז אין ללמוד דחביבה מצוה בשעתה ידחה את השבת מעתה אין לדרוש קרא דבחו"ק על קציה"ע שידחה שבת כיון דנקצר ביום כשר וע"כ דהאי קרא קאי על שביעית וחרישה בשביעית אסורה ומתני' דקתני משקין בית השלחין בשביעית ע"כ קאי על שביעית בזה"ז וכדמוקמינן לה בגמ' ודו"ק: פלג יז

ולא עוד אלא שעפי"ז אפשר נמי לפרש מאי דמסיימינן מס' מו"ק במ"ש ר' לוי כל היוצא מביהכנ"ס ונכנס לביהמ"ד וכו' זוכה ומקבל פני שכינה דאתיא ג"כ כותי' דר' יוסי הנ"ל דמדינא יוצא בק"ש שו"ע ורק מאן דמחמיר ע"ע ולא סגי לי' במה שקרא בביהכנ"ס ק"ש שו"ע לחוד ונכנס ג"כ לביהמ"ד ללמוד תורה משו"ה זוכה ומקבל פני שכינה דאי דינא הכי הוא א"כ מאי עדיפותא דידי' וע"כ דס"ל להלכה כר' יוסי ואית לי' ג"כ סברא דשכבר דחתה וחביבה מצוה בשעתה לחודא אינו דוחה את השבת ולא מידרש קרא דבחו"ק על קצירת העומר שידחה את השבת