לפלגות ראובן חלק א קג

הגדול וכאן בשעה שערש"מ והיינו שעושים מעט ויש להם זכות שיהיו נענים בגרמא של הצדיקים כי אז נאמר עיני ד' אל וגו' ואזניו אל שועתם משום כי פני ד' בעושי רע לא קראן בשם רשעים כי אינם רשעים רק עושי רע שזכותם מועט וע"י שצעקו אלה הצדיקים וד' שמע ומכל צרותם הצילם להמון העם ואכמ"ל במה שאינו נוגע לעניננו. ויתפרש לפי"ז מ"ש שתי עיניו היינו האחת על הצדיקים והב' על יתר העם הנענים והבן. ויתפרש עפי"ז ג"כ מ"ש (תהלים קל"ח) כי רם ד' ושפל יראה היינו שהשי"ת מביט ומשגיח על העניו והשפל. וגבוה היינו המתגאה ממרחק יידע יש לפרשו מלשון שבר כמו וידע בהם את אנשי סכות (שופטים ח'). והיינו שמעניש הרשעים המתגאים. ואומר עוד אם אלך בקרב צרה ידעתי שמ"מ תחייני ותצילני מן הצרה אף שעל אויבי תשלח ידיך בכ"ז ותושיעני ימינך רק בכ"ז תפלתי לד' כי ד' יגמור בעדי ד' חסדך לעולם שתרחם גם עליהם ומעשי ידיך אל תרף ודו"ק]: פלג ה

ויתיישב מעתה גם משה"ק הגרי"ס הנ"ל דהנה לפי"ז על הצדיקים תמיד מביט בשתי עיניו ואדרבא בשעה שקטנים הם בערכם אז מביט גם על צרכי נפשם וכנ"ל וצריך להשגיח בב' עיניו. ויומתק ביותר עפ"י מה שמצינו מעתה ג' מדריגות בנים היינו העושים לגמרי כנ"ל שתורתן אומנתן וכן יש לומר דהני שעושים ואינם עושין לגמרי מכונים עבדי ד' בלשון נסמך כמ"ש גבי מרע"ה משה עבדי. עבד ד' אברהם עבדי עבדיו הנביאים. והיינו בלשון נסמך עבד ד'. וכבר כתב בעל אפיק"י ח"ב ד' ל"ב בהג"ה אות ז' לחלק דעבדים סתם בלשון נפרד הוי לגנאי אבל בלשון נסמך עבדי ד' לטיבותא הוא לגבי' וכמ"ש כה"ג בברכות (דף ל"ד ע"ב) גבי רחב"ד שמשו"ה תפלתו נשמעת מפני שהוא דומה כעבד לפני המלך ע"ש ודו"ק

ולפי דרכנו הנני מפרש האי קרא מ"ש כי לי בנ"י עבדים שלא כמ"ש באפיק"י שם ורק דהוא תרי אנפי כי לי בנ"י עבדים פשוטים שא"ע רש"מ כלל. עבדי הם היינו אלה העושים רש"מ וא"ע לגמרי שמתנהגים במנהג ד"א וכנ"ל וב' מינים הן והבן. ומין הג' הוא עבדים בלשון נפרד והלא המה הפחותים מדלת העם שא"ע כלל רש"מ. ומעתה שפיר מדייק קרא כדכתיב יראה כל זכורך את פני האדון ד' היינו שמכונים בשם עבדי האדון ד'. ובכלל ערש"מ הן ומביט עליהן דוקא בב' עיניו להמציא להם ס"ד בב' עניניהם גם יחד. ולא תיקשי מאלה הצדיקים גמורים שתורתן אומנתן שעליהן א"צ להביט רק בעין אחת כמובן אשר אדרבא למעליותן שא"צ להטריח את ד' בעד עניני נפשם הכל כמובן וקצרתי. ונקדים עוד הנלענ"ד בע"ה ליישב משה"ק בטו"א באבני שוהם ריש מס' חגיגה דלכאורה מ"ש לקמן (ד ע"א) רגלים פרט כו' ולסומא דע"כ מיירי בסומא על ב' עיניו רבנן הוא דפליגי על ר"י וס"ל דסומא בא' מעיניו חייב וממעטי רק סומא על ב' עיניו והקשה על רש"י מנחות (דף צ"ד) סומא אינו סומך שפי' שם אליבא דר"י והו"ל לפרש אליבא דרבנן דפליגי עליו משום דקייל"ן יחיד ורבים הלכה כרבים עיי"ש

ונפלאתי עליו כי להדיא מבואר ברמב"ם פ"ב מה' חגיגה ה"א דגם סומא באחת מעירו פטור ואיך קאמר דקייל"ן יחיד ורבים הלכה כרבים אשר ע"כ נראה לומר בטעמא דהרמב"ם דפסק כר"י ולא כרבנן שהוא עפימ"ש בריש המסכת הכל לאתויי מאי וכו' הניחא למ"ד כו' אלא למ"ד כולן תשלומין דראשון לאתויי מאי לאתויי סומא בא' מעיניו ודלא כהאי תנא כו' ואב"א לעולם כדאמרי מעיקרא כו' יעו"ש בסוגיא הרי דתלוי בב' תירוצי דמשני בגמ' איך לפרש מ"ש במתניתין הכל חייבין בראיי' חוץ מחשו"ק והסומא אם נימא דהכל אתא לאתויי סומא בא' מעיניו ע"כ דרבנן דמתני' פליגי אדר"י ולאב"א ל"פ מתני' אדר"י ואדרבא מפרשי מ"ש במתני' דסומא פטור מיירי לפי"ז גם בסומא בא' מעיניו ול"פ רבנן אדר"י כלל

ונוכל לומר לפי"ז דגם האי תנא דברייתא דממעט לי' סומא מרגלים ג"כ לא פליג אדר"י וס"ל ג"כ דסומא בא' מעיניו פטור אלא דמ"מ פטר לי' מהאי קרא דרגלים ונ"מ לענין קרבן חגיגה לפי"מ דפליגי הר"מ והתוס' בכל הני דפטירי מראיי' דלהר"מ ז"ל פטורים גם מחגיגה ולדעת התוס' איכא הרבה מהן דחייבים מיהת בחגיגה וע' טו"א בא"ש שם (ד' ג') ד"ה ההוא. וע' מנה"ח מצוה פ"ח שכתב דאפשר דסומא בא' מעיניו אה"נ לדעת התוס' חייב בחגיגה עיי"ש מילתא בטעמא ומסיק שם דהסומא בב' עי גם לדעת התוס' פטור מחגיגה דאיתמעט מרגלים עיי"ש וא"כ אפשר דמשו"ה הוא דממעט לי' תנא לסומא בב' עיניו מקרא דרגלים אבל אה"נ דס"ל גם בסומא מא' מעיניו דפטור מיהת מראיי' וכנ"ל. אלא אף אי נימא דלהאי תנא דברייתא ס"ל באמת דסומא בא' מעיניו חייב מ"מ אפשר דלית הילכתא כוותי' דס"ל דבכה"ג לא דרשינן מסורת ע' סנהדרין (דף ע"ב) ומהתם אין להוכיח דרבנן פליגי אדר"י דאפשר דסוגיא דסנהדרין אזלא להאי אוקימתא קמא דריש חגיגה דמוקמי לתנא דמתניתין דפליג אדר"י אבל לשינויא בתרא דס"ל גם לתנא דמתניתין כר"י דסומא בא' מעיניו פטור ודאי דהילכתא כוותי' ומשו"ה מפרש רש"י במנחות שם לפי ההלכה ומה"ט פסק גם הרמב"ם כוותי' דר"י דסומא בא' מעיניו פטור וי"ל עוד בזה וקצרתי: פלג ו

ומעתה בוא נבוא להמשיך הענינים בע"ה בדרך נחמד מאחר דמסיים בשלהי מו"ק דכל