לי לישועה (על התנ"ך) ריג

שע"י התשובה תהיה מביא שפע ממדת הבינה הנקראת תבונה כשמשפעת לבניה למדת המלכות וזהו את אשר לפניך שהמלכות מתכנה בתיבת את ואשר כינוי לבינה וק"ל:

סי' כ"ד כי שבע יפול צדיק וקם ורשע יפול באחת, יתכן שרומז לז' אומות שבאו להלחם עם ישראל והם מצרים עמלק מואב כשדים פרסיים יונים רומיים דהיינו אדום הרי שבע יפול צדיק שהוא ישראל וקם שהקב"ה עוזרו וס"ת שב"ע יפו"ל צדי"ק וק"ם הוא עמלק דהיינו גוג ומגוג שעתידין להלחם בישראל באחרונה קודם ביאת משיחנו וזהו אמרו ורשע שהוא ארמילוס הרשע מזרע עמלק יפול באחת שהוא במלחמה אחרונה בביאת משיחנו בב"א:

סי' כ"ח אשרי אדם מפחד תמיד, איתא בילקוט איוב דקט"ז הובא בילקוט חדש ע' חטא ש כח ף שר והוא מהש"ס כל המפחד בידוע שהוא חוטא שנא' פחדו בציון חטאים ואלא הא דכתיב אשרי אדם מפחד תמיד היינו בדברי תורה עכ"ד ורמזתי דר"ת אשרי "אדם "מפחד "תמיד הוא אמ"ת שהיא התורה דבדברי תורה צריך לפחד תמיד, ובדרך אחרת יבא על נכון רמז הנז' במ"ש רז"ל על אותו חכם שהזהיר לבעל תשובה שיקבל עליו לומר לעולם האמת ותו לא ועל ידי שהיה מתפחד תמיד שמא ישאלו אותו אם עשה כו"ש והוא לא יוכל להכחידם היה נזהר מעשות כל רע ובזה אתי שפיר דר"ת אמת הוא אשרי אדם מפחד תמיד וק"ל:

סי' כ"ט גאות אדם ישפילנו, אפשר כי גא"ה גימט' ט' סוף החשבון וסמוך לו עשר שחוזר להיות אחד במספר קטן שפלות אחר שפלות ועוד זאת כי אדם ג"כ ט' במספר קטן ואחריו ג"כ יבא עשר שחוזר להיות אחד ועוד כי אדם במילוי אלף דלת מם הם אותיות מפלת לאדם וזהו כשהוא במילוי מלא רוח וגאם וזהו גאות אדם כשתמצא האדם במילוי דרך גאוה תמצא בו אשה מפלת והיינו ישפילנו:

ס' ל' דרך אניה בלב ים, אמרתי לת"ח בשעת לויה רמז בפסוק הנז' דאני"ה ר"ת אנא ה' הושיעה נא דמי צריך לרחמים כעובר אורח מעבר לים הגדול ובא וראה שכן נרמז בפסוק דרך אניה בלב ים דברי דוד המלך בתהילים דכן בתוך אנא ונא לשונות של בקשה נמצא ה' הושיעה ר"ת י"ה שרומז לחו"ב והיינו בלב נתיבות חכמה וים כינוי לבינה ובזה דרך אני"ה שהיא ר"ת אנא ה' הושיעה נא בתוכה היא לב ים י"ה שיושיע מכל צרה וק"ל:

סי' ל"א אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה ר"ת אחי"ם מו"ם ר"ל דאעפ"י שתהיה האשה אשת חיל ובעלת שלמות גדול מ"מ אם יש לה אחים רשעים הויא מום קבוע דארז"ל יבדוק באחיה כי רוב בנים דומים לאחי אימן:

שם ויהללוה בשערים מעשיה, נראה לכאורה דהול"ל ויהללו בשערים מעשים בלא ה' דתיבת ויהללוה אינו נדבק יפה בתיבות שאחריה, ונ"ל דפירושה ויהלולה לאשת חיל, ומה יאמרו דמעשיה בשערים, והוא מ"ש בגמ' הני נשי במאי זכיין באקרויי ביניהו ונטרן לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא והבתי מדרשות נקראו שערים כידוע, וא"כ זהו השבח של האשת חיל שהיו מעשיה מצויינים בשערים באקרויי בנייהו ונטרן לגברייהו וכו':

או אפשר לומר ג"כ דהיתה עושה כמ"ש בגמ' על משנה דאבות ר' יהושע בן פרחיה אשרי יולדתו שהוליכתו לבית המדרש בעריסה כדי שישמע דברי תורה מקטנותו וזהו מעשיה בשערים וק"ל:

איוב סי' ג' יאבד יום אולד בו והלילה אמר הורה גבר היום ההוא וכו', כתוב בספר קרנים מאמר י"ב אמו של איוב נקראת מדוה ונשמת גבר היה בה ממש איש היבם ואביו נקרא ברים וכו', ואב ואם תמצא בקללה ועליו אמר שלמה דור אביו קלל, עכ"ל, ופירש הרב מאסטרופולי זלל"ה בס' דן ידין שזה רמוז בפסוק הנ"ז כי ס"ת יום אולד בו והלילה הוא מדוה, שם אמו ושם אביו ברים יוצא מאותיות שניות מתיבות אמ"ר הר"ה גבר היום אותיות ברים יעו"ש, ואפשר לתת טעם לשמות הללו על דרך רמז בהקדים מ"ש בספר גולל אור ערך תרח בשם