לי לישועה (על התנ"ך) ריב

הריבוע תכפול ויעלו תקע"ו אלפי אלפים 576000000 מ"ם תכה מ"ם פעמים ו' מאות שכך נחשבת מ"ם סתומה באותיות מנצפ"ך ויעלו כ"ד אלף תכה כ"ד אלף בכ"ד אלף כמ"ש למעלה ויעלה תקע"ו אלפי אלפים בדקדוק, תי"ו תכה ת' על יו"ד שהיא עשרה יעלה ד' אלפים תכה סך זה על ששה יעלה כ"ד אלף כשתכפול ותכה כ"ד אלף על כ"ד אלף יעלו תקט"ו אלפי אלפים בדקדוק והוא פלא, והנני מוסיף להפליא כי תקע"ו במספר קטן יעלה ח"י והיינו טי"ת במספר קטן בחשבון אמת וגם כשתצרף חשבון כל הג' אותיות תקע"ו אלפי אלפים לכל אחת יעלה אתשכ"ח אלפי אלפים ואותיות אלו עולים במספר קטן ח"י ג"כ שהוא ט' במספר קטן כמספר אמת כי שפת אמת תיכון לעד והוא פלא כי אלו האותיות הם ר"ת ישפת "אמת "תיכון "כל "חשבונותיה ובמ"ש הרב מדרש תלפיות בחשבון ת"י נ"ח יש ט"ס שכ' אם תחלוק חלל התיבה כחללות המקום תמצא חמשה עשר אלף וכו' זה ט"ס הוא דצריך להיות מאה וחמשים אלף ואז יעלה החשבון גם מה שכתב הסא"ה ששה עשר קבין הוא ט"ס וצריך להיות ששה וכל ענין זה כתבו גם כן בערך אמת אבל שם הלשון כולו הוא מלא טעיות לאו סיפיה רישיה ולאו רישיה סיפיה:

שם באורה צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות, אפשר לפרש כפל הענין דקשה לכאורה כיון שאמר באורח צדקה שם החיים ודאי שלא תהיה שם המות בנתיבה אבל הענין הוא כי אמרו רז"ל אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא אלו גבאי צדקה והטעם הוא כיון שלפעמים אפשר ישגה ולא יעשה כראוי ויתנו לעני אחד יותר מן הצריך יותר ממנו וכן עזה"ד וא"כ יאמרו הגבאים מה לנו ולצרה להכנס בתגר זה ומי יודע לכוון רום בני אדם ולהכיר העני הראוי והצריך יותר כדי שלא לעשות עול בחילוק ואם באולי נשגה והיה כי יצעק אל ה' וישמע תפילתם והנה עבדיך מוכים מכת מות ומה לנו לזאת הסכנה הלא שב ואל תעשה עדיף, לזה בא הכתוב לומר באורח צדקה חיים שכרה גדול ולא תירא להיות גבאי כי דרך נתיבה אל מות לא יאונה לצדיק כל און אם יעשה אדם מה שבידו:

סי' י"ז אדם חסר לב תוקע כף עורב ערובה לפני רעהו, אפשר לרמוז כי הבן אדם משלשה עשר שנים ואילך כבר מכירתו מכירה וערבנותו ערבנות וזה נרמז באומרו אדם גימטריא מ"ה חסר לב כשתחסר ממנו ל"ב ממ"ה ישארו י"ג ואז תוקע כף וגם עורב ערובה להיות ערב לפני רעהו סי' י"ט יראת ה' לחיים ושבע ילין בל יפקד רע, בגמרא דרשו סוף פסוק זה על הישן אחר שהשביע נפשו מלימוד התורה שלא יחלום חלומות רעים ואפשר לפרש גם התחלת הפסוק בענין זה בהקדים מ"ש האר"י ז"ל דהנשמות בלילה כשהצדיקים ישנים עולות בסוד מיין לשכינת עוזינו ומקבלות שם חיות לחזור לגוף בסוד חדשים לבקרים וגם ידוע שתיבת יראת ה' הם כינוי לשכינה וזה פי' הפסוק יראת ה' לחיים יראת ה' מקבלת הנשמות ליתן להם חיים בלילות ומי שהשביע עצמו מן התורה גם לא יחלום חלומות רעים כמ"ש בגמרא ובזה עולה כל הפסוק בענין א' וזה יתיישב הרבה עם מ"ש האר"י ז"ל שהלימוד קודם לישן מועיל כדי שהמזיקין יניחו הנשמה לעלות דאל"כ יעכבו אותה והיינו טעמא שבאים עליו חלומות רעים ודו"ק:

סי' כ"ג כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך, אמרו רז"ל כי ארבע גליות נמשכו ממה שהקב"ה דילג הקץ במצרים ק"ץ שנים ויצאו ברד"ו ועוד אמרו שגאולת מצרים וגם הגאולה העתידה היא ממדת הבינה הנרמזת בתיבת אש"ר וכו' ואפשר לפרש בזה מש"ה כי תשב ללחום מלשון מלחמה שאתה רוצה לפרוק מעליך עול המושל הגלות החיל הזה ולעורר את האהבה ולהביא הגאולה וכמו שרצו לעשות כמה גדולים מישראל בין תבין את אשר לפניך מה שמדת אש"ר לפניך הקדימה גאולת מצרים לפני הזמן גם לפניך גימ' ק"ץ שכ"כ היו השנים שהקדימה לפני הזמן וגאלנו, עוד אפשר לפרש במ"ש בזוה"ק פ' פנחס דרנ"ה ע"ב ובעשור לחודש השביעי הזה תענו את נפשותיכם תקינו ביה ה' עינויין בגין דתתלבן ה' זעירא מה' עילאה וכו' והאי איהו רזא דלשון של זהורית בגין דכל חובין דישראל מטון לגבי מלכות ותשובה דאיהי בינה מלבנת לון עכ"ל וזהו כי תשב מלשון תשובה ללחום מלשון לחם ליתן שפע לשכינת עוזינו מלכותו בכל משלה בין תבין את אשר בין תבין