לי לישועה (על התנ"ך) רט

וכוונת ב"י של בי"ט א"י של אהי"ה מקרבין להדדי הטה אלד"י אזנך עכ"ל האר"י זיע"א ודבריו סתומים וכ' א' מגדולי תלמידי הקדוש מהר"י שרוג ז"ל שמעתי ממורי לשון מבטלים זדים שמע"ך ר"ת "שבירה "מגירה "עקירה "כניעה כי אנו מתפללים ומלכות זדון מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכניעם הרי שבירה מגירה עקירה כניעה בסוד ה' שמעתי שמע"ך יראתי וזהו אומרו מבטלין זדים בשמע"ך עכ"ל לדעתי ז"ס נפלא ונורא בתהלים ס"ט קרבה אל נפש"י גאל"ה למען איב"י פדני נפשי להפך ישפ"נ גאלה להפך הלא"ג וזהו קרבה אל נפשי גאלה למען איב"י פדנו ר"ל אותיות נפש"י ואותיות גאל"ה בל יהיו בתכלית הריחוק רק בתכלית הקירוב למען איב"י פדני ר"ל אני מכוין לשם א"י של שם אהי"ה וב"י של שם בי"ט זה איב"י והנה הנשאר מאהי"ה בהלקח א"י הוא ה"ה והנשאר בשם בי"ט בהלקח ב"י הוא ט' הרי אותיות הטה וזהו סוד באמרו הטה אלד"י אזנך שכ' האר"י ז"ל והוא פלא עכ"ל הרב הקדוש מהרשמ"א זצ"ל ובדרכו דרך הקודש יתכן דבכאן ג"כ דוד המלך ע"ה היה מתרעם על אשר שמות המרגלא לא היו כסדרן ממש וע"כ היה מבקש ע"ד זה רחמים פלא י"ה דעת ממני ידעתי שהם כסדר לא כן נש"ג ב"ה לא אוכל לה עוד אפשר לפרשו על דרך במופלא ממך אל תדרוש ואין לנו עסק בנסתרות:

שם גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם, אפשר שרומז למה שאנו רואים בדורות הראשונים של העולם שהיו חיים כמה מאות שנים ואפי"ה כל ימים שחיו ימים שיוצרו לחיות ולא אחד בהם לא יש שום אחד שהיה אלף שנים יומו של הקב"ה ואפי' אחד מהם שהוא מתושלח חסר לו ל"א שנים לאלף שיחיה שהיה תתקס"ט שנים ולא הגיע לאלף וזהו ולא אחד בהם. סי' קמ"ד לדוד ברוך ה' צורי המלמד ידי לקרב וכו' חסדי ומצודתי מגיני ובו חסיתי, כתב הרב מדב"ק מע' ד' אות כ"ג וז"ל הראה הקב"ה לדוד ברוח הקדש מזמור למנצח בנגינות כתוב על טס של זהב מופז עשוי כצורת המנורה וכן הראה אותו למשה רבינו ע"ה והיה דוד המלך ע"ה נושא אותו כתוב ומצוייר וחקוק במגינו בטס של זהב בצורת המנורה וכשהיה יוצא למלחמה והיה מכוון סודו היה נוצח ואויביו נופלים לפניו עכ"ל, ובזה נפרש פסוקים הנז', ברוך ה' צורי אשר צר לי צורת המנורה ובזה למד אותי לנצח במלחמה המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה וה' חסדי ומצודתי שעשה לי חסד כזה ואעפ"י שהיה מגיני משגבי ומפלטי לי עם כל זה אני בה' בטחתי ובו חסיתי דוקא וק"ל:

סי' קמ"ו מעודד ענוים ה' משפיל רשעים עדי ארץ, יתכן שרומז למ"ש ביומא דל"ה עני ועשיר ורשע באים לדין וכו' נמצא הלל מחייב את העניים ראב"ח מחייב את העשירים ויוסף הצדיק מחייב את הרשעים והיינו מעודד ענוים שהם יוסף הלל וראב"ח כדי להשפיל רשעים עדי ארץ ולחייבם ואפשר שלזה רומז הפסוק לעיל מיניה הרופא לשבורי לב שהוא ר"ת הלל וס"ת א"י "יוסף "אלעזר שע"י אלו הצדיקים אותם שנותנים טענות שהיו שבורי לב ע"י יצה"ר כי יצ"ר ל"ב האדם רע נעשים כאילו מתרפאים משבר זה ע"י הוכחת הלל יוסף וראב"ח וק"ל:

סי' קמ"ח בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים, כתב הרב יוסף תהילות דלא אמר בחורים עם בתולות כמו זקנים עם נערים כדי לרמוז דלא יפה להם להיות בישיבה אחת אלא מופרדים על כן אמר וגם בתולות עכ"ד ויתכן דלזה בא הרמז בר"ת בחורים וגם בתולות זקנים זבו"ב שהוא שם הקליפה המסיתה לזנות כמ"ש בס' קרנים להודיע שצריך הרחקות לינצל מהקליפה הנז' וע"כ לא יהיו בחבורה אחת אנשים ונשים:

משלי סי' ב' כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך, אפשר לרמוז כמ"ש המקובלים דהבינה נקראת תבונה מן התפארת ולמטה, ועוד אמרו כי קול הוא כינוי לתפארת, וא"כ זהו שאומר הכתוב אם לבינה תקרא כשתתן קולך דהיינו ת"ת יקרא תבונה וק"ל:

סי' ג' כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה, בהקדים מ"ש מוהרחזו בשער ההקדמות