לי לישועה (על התנ"ך) רח

סי' קכ"ד לולא ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל וכו' יתכן לפרש בהקדים מ"ש מהרח"ו זלה"ה בליקוטי תורה בטעמי תורה פ' לך לך בסוד המילה כי מילה גמט' אלהים פשוט ע"ה מדה"ד הקשה ועתה יכוין שבא למתקן בהוי"ה ואדנות גימטריא צ"א גימטריא המילה הבאתי דבריו לעיל פ' שמות וידוע דעיקר השלמות להיות ישראל הוא המילה שהיא מורה על קבלת אלהותו ית' אמונה שלימה בלתי פניה וכמ"ש הרמב"ם (הביאו הרב מדב"ק ערך מילה) וזש"ה לולי ה' שם הוי"ה ב"ה שהיה במקום לנ"ו אלהים מדה"ד הקשה היא שעמדה ליקרא ישראל וחוזר ואומר לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם דע"י מצות מילה אדם ניצול מאויביו וכמ"ש הרב מנות הלוי דקצ"ג (הובא במדביק שם) והיינו בקום עלינו אדם, ועוד אפשר לומר דרומז למ"ש רז"ל על פסוק שש אנכי על אמרתך כשהיה דוד במרחץ ראה עצמו ערום מן המצות ושמח במילה וזה יהיה בדרך הלציי בקום עלינו אדם דהיינו בהיותינו ערומים בלא לבוש וכיסוי בלתי אם גוויתינו דאז נראה מציאות שם האדם בכל תואריו אז אנו אומרים לולא ה' שהיה לנו, ועוד רמז למ"ש רז"ל שבמילה יש הוי"ה מבפנים ושדי מבחוץ וזהו לולא ה' דהיינו הוי"ה שבפנים במקום אלהים ועוד בקו"ם עלינ"ו גימטריא שד"י כי ע"י דבר זה נעשה אדם שלם כי לא נקרא אברהם אבינו ע"ה שלם עד שמל וכמו שאמר הכתוב (פ' לך לך) התהלך לפני והיה תמים:

סי' קכ"ח אשרי איש ירא ה' ההולך בדרכיו יגיע כפך כי תאכל אשריך וטוב לך, בהקדים מ"ש הרב קול יעקב שכתבתי לעיל שביראת שמים וגם ברודף אחר המצות ליכא בהם טענת מי הקדימני ואשלם וגם אמרו רז"ל ששמחת המצוה משתלמת בעוה"ז כמש"ל והיינו אשרי איש ירא ה' וגם ההולך בדרכיו מבקש מצותיו והולך אחריהם ברצון ובשמחה כמ"ש רז"ל על בלעם כי הולך הוא כי חרה אף ה' עליו על שהיה הולך מרצונו ובשמחה וא"כ מאחר שיש בו המדות הללו שהוא ירא ה' וגם הולך בדרכיו יתברך יגיע כפך כי תאכל כי אין בו טענת מי הקדימני ואשלם ומתנת חנם ואשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא שהוא מקבל שכר גם בעולם הזה מן שמחת המצות:

שם יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך וראה בנים לבניך שלום על ישראל:

בהקדים מ"ש המפרשים הביא דבריהם הרב פני דוד פ' עקב דהישועה הנעשית בשם הוי"ה ב"ה אין אחריה עוד גלות כמ"ש מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו לא כן במזמור אחר נאמר ישועות יעקב בשוב אלהים דהיינו ישועות הרבה שיש אחריהם גלות בהיותה נעשית בשם אלהים ובזה יבא על נכון יברכך ה' מציון כשתבוא לנו התשועה מאת ה' בשם הוי"ה תהיה תשועה עולמית כל ימי חייך וגם אמרו המפרשים כשהנס נעשה ע"י שם הוי"ה ב"ה יכולים בעלי הנס לראותו כמ"ש התיצבו וראו את ישועת ה' בשביל שהיתה ע"י שם הוי"ה ב"ה היו יכולים לראותו וזהו ורא"ה בטוב ירושלים בעיניך תראה וגם כל ימי חייך שהיא תשועת עולמים ויהיה שלום על ישראל לעולם ועד וק"ל,:

סי' ק"ל, שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה', ה' שמעה בקולי תהינה אזניך קשובות לקול תחנוני, אפשר כי ר"ת שמעה "בקולי "תהינה הוא שב"ת כי מי שצריך להתפלל על צרתו בשבת ואינו יכול דאין שואלין צרכיו בשבת ה' יראה מעמקי לבו מה שצריך ויענהו, וזהו ממעמקים קראתיך ה' וכו' בשבת ואע"פ שאינו בדיבור מ"מ כשמתפלל תפלת שבת והוא בצרה ר"ל לא יבצר שהקול שלו יהי' קול תחנונים אף על פי שדבריו שבחים ותהלות וה' ישמע לקול תחנוניו לקול דייקא:

סי' קל"ט פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה, בספר תהלים כתוב פלא"ה וקרי פליאה ויתכן לומר שרומז למ"ש בספר ליקוטי שושנים למהר"ש מאסטרופולי בשם האר"י זיע"א וז"ל ג' ש' נ' פל"א י"ה הם שמות המרגלא גש"נ כתר פלא חכמה י"ה בינה אריך או"א והשמות הללו מבטלים זדים ואוובים בשמע"ך וכאשר האויבים שולטים על האדם השמות בצירוף זה י"ש פנ"ה לא"ג וכאשר יכוין האדם באותיותיו א"י של אהי"ה ב"י של בי"ט אז השמות הגדולים בתכלית הקירוב כזה ג' ש' נ' פל"א י"ה וכאשר האויבים שולטים על האדם הם בריחוק כזה י"ש פנ"ה לא"ג ממש