לי לישועה (על התנ"ך) רו

סי' קי"ח יסור יסרני יה ולמות לא נתנני פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה זה השער לה' צדיקים יבואו בו, אפשר לפרש במ"ש בזוה"ק והאר"י זיע"א על פסוק ה' יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכח (עיין לעיל מזמור מ') דהחולה להפך לו יו"ד ועשר הרומזים לחכמה העליונה דהחכמה תחיה כידוע נהפכים ב"מ לער"ש דו"י והיינו כל משכבו הפכת, וע"פ זה אפשר לפרש יסור יסרני יה שחפץ לדכאני החלי אותי וממילא נתהפכו עלי סדרי עש"ר יו"ד דאזלו בתר איפכא דוקא אבל למות לא נתנני לא פסק השפע מכל וכל אלא שהצינורות אינן כסדרן ועל כן אני מתפלל פתחו לי שער יו"ד (נוטריקון שער"י) בדרך ישר ומצודק כדי שיבא שער יו"ד צדק ולא הפוך ומעוות ובזה אבא בם אודה ר"ת אב"א אב בחכמה וגם תיבות אלו גימטרי' בינ"ה ע"ה והיינו אודה יה חו"ב ועי"ז זה השער הרומז לת"ת ומלכות יעשו שם הוי"ה ב"ה ביחוד גמור ויושפע לי שפע קדוש בדרך ישר בדרך שצדיקים יבואו בו:

שם מאת ה' היתה זאת, בהקדים מ"ש הרב חיד"א במורה באצבע במ"ש רז"ל דכשאדם עומד במשפט ונותן אמתלא למעשיו הרעים על היותו עשיר או עני או יפה תואר משיבין לו כלום היית יפה תואר יותר מיוסף הצדיק, עשיר יותר מר' אלעזר בן חרסום, עני יותר מהלל, ר"ת הי"א ,ובזה פירש הרב הנז' רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' הי"א תקום, וא"כ זהו אומרו מאת ה' היתה זאת שחטאנו ופשענו שהוא נתן לנו רבוי זהב, שהוא עשנו אביונים, או נתן לנו תואר שהוא ר"ח זא"ת "זהב "אביונות "תואר אבל הי"א היתה בעוכרינו היא שעמדה ונפלאת בעינינו שלשה אלה נפלאו שהיו להם ענינים כאלו במדרגה עצומה ואפ"ה עמדו ביראת ה' הי"א אוצרו וחרד על דברו כל אחד ואחד לפי דרכו. סי' קי"ט אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' אשרי נוצרי עדותיו בכל לב ידרשוהו, אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו וגו', אמרו בפרקי אבות יפה ת"ת עם דרך ארץ ופי' שם דדרך ארץ זה הוא תורה ג"כ והוא מעשה המצות הצריכות להתנהג האדם בארץ וכבר כתבתי שם משם הרד"ק ז"ל דדרך כינוי לתורה כמש"ה את הדרך ילכו בה וזה אומר דהע"ה אשרי אותם שהם תמימים בדרך וכמ"ש יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ אבל דרך זה הוא באותו שהולכים בו בתורת ה' ולא כפשוטו דרך ארץ של בני אדם וזהו אשרי אותו שידרוש דרך ארץ זה שפי' נוצרי עדותיו בכל לב שזהו כונת רז"ל באומרם יפה ת"ת עם ד"א וכך ידרשהו למאמר זה ולא תאמר דאיש כזה יהיה לו חוסר דרך ארץ של הנהגת העולם כי אותם שבדרכיו הלכו אף גם זאת לא פעלו עולה והטעם הוא כי אתה צוית פקודיך בענין ואופן שהדרך ארץ כלול בו ולשמור מאד בו דברים הרב' מהלכות דרך ארץ ותיבת מא"ד רומז לזה ר"ת מהלכות "דרך "ארץ וא"כ אחלי יכונו דרכי זאת תפלתי ותוחלתי ודי לי בזה ובוטחני שלא אבוש בפני בני אדם:

שם ואתהלכה ברחבה כי פקודיך דרשתי ואדברה בעדותך נגד מלכים ולא אבוש, יתכן כי בהיות האדם דורש דרשות בדרך מכוון ורחב ולא יכנם בדרך מעוקם ודחוק הנה כאשר יאמר דרשותיו לפני חכמים המה המלכים כמ"ש רז"ל מאן מלכי רבנן לא יבוש ויכלם בהיות כי פקודך דרשתי, ואתהלכה ברחבה ולא בדוחקות ובזה אדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש וקל להבין:

שם לי קוו רשעים לאבדני עדותיך אתבונן, אפשר במ"ש בשבת דף ל' על פסוק הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא דביום שבת היה מלאך המות מבקש להמיתו והיה לומד ולא היה יבול לו כל זמן שהוא עוסק בתורה יע"ש וזהו לי קוו רשעים לאבדני דהיינו מה"מ לאבדני מהעה"ז עדותך אתבונן הייתי לומד בתורה וניצול ממה"מ:

שם עת לעשות לה' הפרו תורתך, בדרך הלציי יוכל להתפרש הכתוב בבעל תשובה שזדונות נעשין לו כזכיות ונמצא אוצרות רשע חזרו לאוצרות ישע ולהון רב ממצות ומעשים טובים ואם כן הרי עת לעשות שהיא זמן התשובה שיש בה סגולה גדולה לעשות לה' ולעובדו ע"י מה שהפרו את תורתו כלומר באותם הפרה עצמה ובאותו מעשה שהפר התורה בו יש עת שעובד לה' בה ועושה נח"ר לפניו ית' וזהו ע"י התשובה: