לי לישועה (על התנ"ך) קצט

אך דהיינו מיעוט גרם להם לישראל לקבל התורה שנקראת טוב שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם וקל להבין:

סי' ע"ג ואהי נגוע בל היום ותוכחתי לבקרים במ"ש רז"ל דנכון ליסר הקטנים בבוקר והיא סגולה שיזכור כל היום מן המוסר ההוא אבל כשמיסרו לעת ערב הנה הוא ישן ושוכח ובזה פירשו פסיק חושך שבטו שונא בנו ואוהבו שיחרו מוסר וגם זה אומר הכתוב כשתוכחתי לבקרים אז מועלת שכל היום אני נגוע ובזה מועיל המוסר סי' ע"ו משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה, אפשר לפרש בהקדים מ"ש הרב פני דוד פ' משפטים וז"ל שידוע מרז"ל והמפרשים שהקב"ה כשהיה רוצה ליתן את התורה רצו המלאכים לזכות בה מדינא דבר מצרא ואמרו רז"ל כל הדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה במעשה שמים וארץ ובשותף ליכא דינא דבר מצרא וכו' עכ"ד השייך לענינינו וידוע מ"ש רז"ל אלמלא התורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וכו' וא"כ אם התורה היתה נמסרת למלאכים שאינם שייכים בארץ כ"א בשמים הארץ היתה מתבטלת ובהאי פחדא יתבא ארעא כי יראה פן יקבלו המלאכים את התורה ואם. כן כשהקב"ה ציוה לנו הדינים כדי שישראל יהיו דנים דין אמת לאמתו ויהיו שותפים להקב"ה במעשה בראשית אז הארץ יראה ושקטה. שם עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם, בהקדים מ"ש הרב האר"י זיע"א דנשמת הרשב"י זיע"א היתה בחינת משה רבינו ע"ה בפעם שנית שעלה להר וגם ידוע דכשחטאו בעגל ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב ומשה יקח לקחם משה כל אותם האורות לעצמו ומחזירם לישראל משבת לשבת כמ"ש ישמח משה במתנת חלקו וזה רמז בפסוק עלית למרום פעם שני שבית שב"י ר"ת שמעון בן יוחאי כדרז"ל ובאיזה פעם אני אומר באותו פעם שלקחת מתנות באדם דהיינו עדיים של ישראל שהיא היתה פעם שניה, (ואני מסופק דדבר זה ראיתיו במפרשים). סי' ע"ז קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים והאזן אלי, בהקדים מ"ש הרב מדרש תלפיות ערך ברכת המזון שכתב משם הרב כנפי יונה שיכוון בכוס של ברכה שכוס גימטריא פ"ו כמנין שם אלהים שהוא דין ויכוון שמילוי כוס כזה כ"ף ו"ו סמ"ך גימטרי' רל"ב כחשבון ד' מילויים של שם הוי"ה ב"ה שהם ע"ב ס"ג מ"ם ב"ן ועל ידי זה בא ברכה בכוס ומיחד בזה דינא ברחמי כמ"ש הכתוב כוס ישועות אשא דהיינו כוס שהוא גימטריא אלהים, ואח"כ ובשם ה' שהם עסמ"ב אקרא בסוד ה' הוא האלהי"ם, ע"ש בערך כוס שהרחיב יותר ובזה אפשר לפרש כפל הפסוק קולי אל אלהים ואצעקה כשאני צריך להתפלל מתוך צרה הבאה ממדת הדין אז אני מכוון לשתף חשבון קול"י שעולה קמ"ו עם חשבון אלהי"ם שהוא פ"ו ושניהם עולים רל"ב כשם הויו"ת עסמ"ב ובזה משתף דין עם רחמים ומאזין אלי, וק"ל:

סי' ע"ח האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי, אפשר לומר כמ"ש רז"ל כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה וכו' וכן המצות שלא באו מעולם ליד האדם כדי לקיימן לימודם עולה לנו במקומן וזהו אומרו האזינה עמי תורתי לקיים המצות כראוי ואם לא אפשר לפחות הטו אזניכם לאמרי פי דהיינו לימוד התורה ונשלמה פרים שפתינו, וג"כ עמ"י נוטריקון "עול "מצות "ידו"ד אם עשיית מצות ידו"ד בתרי"ג מצות עשה ולא תעשה הכתובים בתורה אם תהיה נזהר בהם ה' יהיה בעזרך וזהו אומרו עמ"י עזרי מעם ידו"ד יהי' הוא בעזרך עד שתקיים המצות:

שם ויהפך לדם יאוריהם וכו' ויך כל בכור במצרים, איכא למידק במקראות אלו דלא מצינו שהוזכרו בהם כ"א ז' מכות שהם ד"ץ ע"ד בא"ב וחסר השלישית של הסימן שנתן בהם ר' יאודה דצ"ך עד"ש באח"ב דהיינו כנים שחין חשך וזה מן התימה למה לא הוזכרו אלו הג' מכות בתהלים, ובודאי הלא דבר הוא וכעת לא מצאתי מה לומר כ"א על דרך רמז בפסוק לא