לי לישועה (על התנ"ך) קצג

לא קמו איש מתחתיו עומד אינו יכול לישב יושב אינו יכול לעמוד וכמ"ש רז"ל, והנה זה אומר הכתוב בחנת לבי כשראית העינוי שלי במצרים וכמ"ש ראיתי את עני עמי וכו' אומרת כנסת ישראל בחנת לבי וראית את עניי וראית ג"כ שהאמנתי בך כשאמר משה שאתה גואלינו וכמ"ש ויאמן העם כי פקד ה' את העם וזהו פקדת לילה שהוא רומז לגלות וגם פקדת עליהם חשך כלילה והטעם צרפתני בל תמצא כשהיו מתים הרשעים לצרפני בל תמצא שלא יראו המצרים עונש זה, ועוד טעם אחר כשאשאל מהם כלי כסף וכלי זהב שהם שכר טורחי וכמ"ש בגמרא במעשה דגביהא בן פסיסא לפעולת אדם פעולתי אשר עבדתי בה ועוד שאתה הבטחת לאברהם אבינו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול בדבר שפתיך ובזה החשך שראיתי כל מצפוני מצרים זמותי בל יעבור פי המצרי לא ישיבני לעבור פי ולשקר בי וישלם לי לפעולת אדם וגם דבר שפתיך שהבטחת לאברהם כי על כן שמרתי ארחות פריץ ופשפשתי כל מצפוניו ומששתי את כל כליו ועי"ז אצא ברכוש גדול כדי שתמוך אשורי במעגלוחך כשנקבל תורתך בל נמוטו פעמי כי אם אין קמח אין תורה ויהיה לי במה להתפרנס בל ימוטו פעמי:

סי' י"ט יראת ה' טהורה עומדת לעד משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, אפשר במ"ש רז"ל על פ' והיה אמונת עתך חוסן וכו' שדרשו על סדר המשניות ואח"כ אמרו אם יראת ה' אוצרו אין ואם לא לא וזשה"כ יראת ה' טהורה אז משפטי ה' אמת צדקו יחדיו אבל אם לא יש יראת ה' טהורה אז תורתו אינה מועילה לו:

אי נמי בדרך אחר דבעינן יראת ה' טהורה שתהיה עומדת לעד לאפוקי מי שהיה ירא שמים כל ימיו ובסוף יצא לתרבות רעה וכמ"ש על יוחנן כ"ג ששימש שמונים שנים בכהונה גדולה ובסוף נעשה צדוקי דזה אינו מועיל וא"ת אם כן כל המע"ט וכל המצות אשר עשה לא תזכרנה לו והלא כשעשאם היה בלב שלם ואיך יאבד זה טובה הרבה ברגע קטון לזה משיב כי לא תפחד כי משפטי ה' אמת ועולה לא נמצא בכל אלה והענין הוא כמ"ש בשם האר"י זלה"ה דאלעזר בן דורדיא הוא היה נשמת יוחנן כהן גדול שתיקן בשעה קטנה כל מה שעשה בחייו והוא היה היפך יוחנן כהן גדול ממש אבל בהצטרפות שניהם נמצא חיי אדם צדקו יחדיו דנעוץ סוף אלעזר בן דורדיא בתחילת יוחנן כהן גדול ותמצא צדיק שלם ואם כן מצינו שמשפטי ה' אמת צדקו יחדיו אחד בחבירו אין בהם נפתל ועקש כי אם הם הנחמדים מזהב ומפז רב וכו' ומה שיש לאדם לעשות כשרואה איזה מעשה תמוה דנראה ח"ו שאינו ישר דרך משל כמ"ש בילקוט חבקוק ה' שמעתי שמעך יראתי שאמרה חנה רבש"ע אברהם עשה רצונך ונתת לו בן לק' שנים אחאב עבד ע"ז והוליד ע' בנים וכו' מה שיש לעשות לרואה דברים כאלו אשר היו תמוהים בעיניו הוא להמתין זמן מה עד שיראה כיצד דינו יתברך יעלה ויבא דין אמת וצדק שהרי בנו של אברהם יצאו ממנו זרע רב וזרעו מלא הגוים ובני אחאב כפשע בינם ובין המות ונהרגו בבת אחת ולא נשאר לבית אחאב משתין בקיר וזש"ה גם עבדך נזהר בהם בראותי משפטי ה' ומה אני עושה אני שומרם כמו ואביו שמר את הדבר עקב רב כי לא יוכל האדם להבין נפלאות תמים דעים ויטעה בהם וזש"ה שגיאות מי יבין מנסתרות נקני שלא יעלה על דעתי ח"ו טעות בדינך הצדק גם מזדים חשוך עבדך שלא אפרש מעשיך שלא כראוי ואל ימשלו בי אז אתם יהיו לרצון אמרי פי וכו':

סי' כ"ב אלי אלי למה עזבתני וגו' אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי וכו' בך בטחו אבותינו בטחו ותפלטמו וכו' ואנכי תולעת וכו' כי אתה גוחי מבטן מבטחי וכו' יש לפרש הכתובים במ"ש במכילתא פ' בשלח וז"ל זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו עמי ינהוג במדת רחמים ועם אבותי נהג במדת הדין ומנין שאין אלי אלא מדת רחמים שנאמר אלי אלי למה עזבתני ואומר אל נא רפא נא לה ואומר אל ה' ויאר לנו עכ"ד ור"ל דאל או אלי נאמר על חסד ורחמים (וצ"ע למה לא הביא ראיה מפסוק חסד אל כל היום) אבל כשאומר אלהי פשיטא ליה דמורה על מה"ד וע"ז מפרש שנהג עם אבותינו במדת הדין ובזה נפרש מ"ש דהע"ה אלי אלי מדת חסד למה עזבתני ולא נהגת עמי כי אם במדת הדין אלהי אקרא יומם ולא תענה אני קורא שתנהג עמדי במדת יום שהוא חסד כמש"ה חסד אל כל היום ולא תענה ומ"מ במה שאתה נוהג עמי במדת לילה דהיינו מה"ד יש לי טענה ולא דומיה לי ולא אחשוך פי מלטעון ולומר מה הוא הטעם אשר אתה קדוש יושב תהילות ישראל