לי לישועה (על התנ"ך) קצא

הענוה היותר מעולה בעיני ה' היא אותה שאמר משה וזהו אומרו ומ"ה דהיינו מה שאמר משה הוא ה' דורש ממך ובזה תזכה לעשות משפט שה' עמו והלכה כמותו כמו שאמרו רז"ל בדוד וה' עמו שהלכה כמותו מפני שהיה עניו ואהבת חסד אעפ"י שעושה משפט עושה חסד ג"כ כמו שאמרו רז"ל על דוד שהיה מחייב החייב ואם אין לו לשלם נותן לו מכיסו ובזה היה עושה משפט, ואוהב חסד, ובזכות הענוה אמרו רז"ל דהעניו אינו חוזר בגלגול, וזהו והצנע לכת כשילך לעולם האמת שם תהא מנוחתו עם ה' אלהיך לאור באור החיים, אחר זה ראיתי בס' חידת שמשון דף י"ב שכתב קצת מזה בשם רב אשכנזי ז"ל אבל אכתי פש גבן מן החדש כאשר יראה הרואה שם:

חבקוק סי' ב' עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים ויתפוצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו אפש"ל בהקדים מ"ש בגמ' סוכה דף ה' כל מי שיש לו גאוה אומר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם עכ"ד, וא"כ תחילת דבר הכתוב על גוים ויתפוצצו הררי עד שהם גאים לא כן בישראל שחו גבעות שפירושו נשפלו ונעשו ענוים ועי"ז יכול הקב"ה כ"י להלך בעולם הזה וזהו הליכות עולם שאינו אומר אין אני והוא יכולים לדור בעולם וק"ל:

סי' ג' אלוה מתימן יבא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ ופירש"י כשבאת ליתן התורה חזרת על עשו וישמעאל ולא קבלוה תימן עשו פארן ישמעאל עכ"ד ויש להעיר כי לא נמצא רמז לתורה בפסוק הנז' ובשלמא בפרשת וזאת הברכה שדרשו כמו כן ה' מסיני בא וזרח משעיר וכו' כתיב ביה סיני שעליו נתן תורה וגם בסוף קאמר אש דת למו אבל בכאן אין זכר בפסוק כלל לתורה ואפשר לומר דתיבת מתימן נוטריקון תורת ה' תמימה משיבת נפש. מלאכי סי' ג' ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלד'ים לאשר לא עבדו, אפשר לפרש דעסיק קרא בשב בתשובה דבעל תשובה כיון שהוא עצמו היה רשע וחזר בתשובה ונעשה צדיק בודאי יוכל לידע ולהתבונן מה בין צדיק לרשע ההפרש שיש בין חיי הצדיק לחיי הרשע שחיי הצדיק בהשקט ובבטחה אע"פ שיהי' לו יסורין מ"מ לבו בטוח בה' וצדיק באמונתו יחיה שלו ונח לא כן חיי הרשע בחרדה ובהלה בשמחה המביאה לידי דאגה ויכולים לפרש עליהם ארורים הרשעי' שאין טובתם טובה שלהם עצמם אינה שלימה כלל וכמה חילוקים שיש בין ימי הצדיק לימי הרשע כיתרון האור מן החושך וזהו שאומר ושבתם בתשובה ואז וראיתם מה בין צדיק לרשע וכשהאדם עוש' תשובה העבירות נעשים לו כזכיות ונמצא שהוא שוה לצדיק אלא דההפרש הוא דהצדיק מעיקרא עובד אלהים כי כל זכיותיו הכל היה עבודת אלהים אבל בעל תשובה זכיותיו מאשר לא עבדו לאוין הנתקים לעשה ונ"מ דהצדיק מעיקרו נעשה לו כטבע והורגל בעבודת ה' ואינו קשה עליו אבל בעל התשובה בהיות שלא עבדו ולא הורגל קשה עליו יותר עבודת ה' והיינו טעמא דבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. שם הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו' והשיב לב אבות על בנים וכו', כתב הרב מדבר קדמות ערך אליהו בשם קונטרס ר"י ז"ל אליהו ז"ל מושיב כל צדיק וצדיק בג"ע ואותו שבא זמנו לצאת מגהינם יום שלישי או יום שני או אחד בשבת אליהו מוציאו מגהינם וסובל דינו עד שבת (נראה שצ"ל שעת) שהיה אותו צדיק שנפטר צריך לסבול והיינו דאמר אליהו ז"ל הרני כפרת ר' חייא ובניו לכך נהגו לומר במוצאי שבת עכ"ל, ולפ"ז נמצא שאליהו ז"ל יושב במקום הצדיקי' עד ג' ימים קודם כדי שיצא הצדיק בשבת וזה מה שרומז הפסוק הנה אנכי שולח לכם את אליהו וכו' לפני ב"א גימט' שלשה כדי שיבא הצדיק ביום ה' הגדול שהוא השבת למנוחתו בג"ע עם נשמת אבותיו