לי לישועה (על התנ"ך) קצ

בכונה שבני אדם אחרים הרואים מה שיקרה לו יחזרו בתשובה וזהו אומרו אשר עיניך פקוחות על דרכי בני אדם כשאתה עושה דין באיש אחד, או יאמר בדרך אחר בהקדים ענין ידוע ומושכל כי לפעמים עון אחד עשוי בשני אדם יתכן שהעונש של האחד הוא חמור מן האחר כי אינו דומה מי שהניחו אביו בפתח הזונות ושק מעות קשור בגרונו כמ"ש בגמרא מה יעשה הבן שלא יחטא אינו דומה למי שהלך לאיי הים בצער גדול אחר זונה וכיוצא ואינו דומה מי שהוא בתוך אנשים חטאים ורואה עוברי עבירה מכל צד ובביתו ובמשפחתו למי שנתגדל בין החכמים ובמקום קדושים לא יתכן שיהיה העונש שוה כי בודאי דרך בני אדם להדמות לשכניו ומי שהולך כנגד הטבע לעשות עבירה הנה רעתו רבה ובזה יתפרש מ"ש הכתוב אשר עיניך פקוחות על דרכי בני אדם הדרים עמו בשכונתו ובעירו כדי לתת לאיש וכו' וזה הענין ג"כ בעשיית המצוות כי לפום צערא אגרא וקשה הרבה להכניע היצר במקום השכנים הרעים לעשות מצוות ומעשים טובים לא כן במקום אשר אנשיה שרים ונכבדים צדיקים וחסידים הנה קלו עשית המצות בלי ספק ודו"ק:

הושע סי' י"א לא אשוב לשחת אפרים וכו' כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש, ראיתי בספר ישועות יעקב שהביא הקדמ' בשם רז"ל דכשישראל עושים רצונו של מקום נקראים בשם א"ל כמ"ש ויקרא לו אל אלהי ישראל ואז ה' ית' מתכנה בשם הוי"ה ב"ה לא כן כשאינם עושים רש"מ אז הי"ת מתכנ' בשם א"ל ע"ש ובזה א"ש מה שאומר הכתוב כי אל אנכי שהי"ת בעת הזאת מתכנה בשם אל כי לא יש בישראל שם אל כי לא יש איש שיקרא בשם אל, ואפ"ה לא אבוא בעיר ולא אשוב לשחת אפרים מכח רחמיו יתברך. סי' י"ד כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו, ידוע מ"ש רז"ל כל העוסק בתורת עול' כאילו הקריב עולה וכל העוסק בתורת חטאת כאילו וכו' כדכתיב זאת התורה כו' וכן דרשו ונשלמה פרים שפתינו, ואפשר לפרש תחילת הפסוק בסגנון זה דהיינו אחר שנחרב בית המקדש שאין לנו הקרבנות לכפר על עונותינו יכול להתכפר בעסק התורה הנקראת טוב כמ"ש כי לקח טוב נתתי לכם מכפרת על כל עון, ובזה אתי שפיר כל תשא עון וקח טוב דהיינו בעסק התור' ובזה ונשלמה פרים שפתינו. יונה סי' א' מי יודע ישוב, אפשר שמלת מ"י רומזת למדת הבינה שמשם התשובה ובזה מתפרש מ"ש בפרקי אבות אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני והכונה כשהאדם רוא' שבעונותיו הדין מתוח נגדו ואין השכינה עמו דתיבת אנ"י רומז לשכינת [עוזנו והוא מרגיש כי אין אנ"י לי ר"ל כי רואה שאין השכינה עמדי אז צריך להתעורר ולשוב בתשובה כדי שתהיה מ"י לי מדת הבינה ע"י התשובה כדי לייחד שם הוי"ה ב"ה אשר בעונותי הייתי ח"ו כנרגן מפריד אלוף וכשאני חוזר בתשוב' הדין מתהפך לרחמים ואותיות שם הוי"ה ב"ה מתיחדים ביחוד גמור וזש"ה וכשאנ"י שהיא השכינה חוזרת לעצמי אז מ"ה אנ"י יחוד זו"ן ע"י התשובה. מיכה סי' ו' הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך, אפשר לפרש כמ"ש רז"ל גדול הנאמר במשה ממ"ש בא"א ומדוד וכו' ובמשה נאמר ונחנו מה וכו' כל אחד משלשתם אמרו מדרגה אחת מענוה ושלשתם ר"ת אד"ם וזה ר"מז הפסוק הגיד לך אד"ם דהיינו אברהם דוד משה מה טוב להיות עניו ועד היכן הגיע מעלתם ומ"מ