לי לישועה (על התנ"ך) קפו

סי' י"ז ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל, כתב ילקוט חדש בשם תיקוני ז"ח וז"ל היינו שלקח לסיוע השכינה בה' תיבות של קיש שמע ישראל ה' אלהינו ה' בכונה זאת לקח האבני' ואח"ך בתיבת אחד כששם האבנים בכיסו נעשו אבן אחד ונשלם גם תיבת אחד שבשמע ישראל ובזה אתי שפיר מ"ש בילקוט שמואל וז"ל ויגש הפלישתי השכם והערב כדי לבטלם מקריאת שמע שחרית וערבית עכ"ל דמזלי' חזא דבק"ש שם נמצא כח להמיתו והוא היה ירא שילמדו ק"ש כדי שלא ימיתו אותו בכונה שהרגו דוד וק"ל:

סי' כ' אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם ה', כתב בס' גולל אור דהלל ושמאי היו גלגול דוד ויהונתן ע"ש ויתכן לרמוז במ"ש שנינו אנחנו, שנינו גימטריא הילל ושמאי בדקדוק והכונה כי שנינו שהוא גימטריא שמינו יהיה בשם ה' שהוא מחלוקת לש"ש העתיד להיות בינינו ואינו מזיק לשבועתנו שנשבענו על אהבתינו כי זה המחלוקת הוא בשם ה'. שמואל ב' סי' כ"ד ויבא גד אל דוד ויאמר לו התבוא לך שבע שנים וכו' מקשים העולם שבדברי הימים א' כ"א פסוק י"ב כתיב אם שלוש שנים רעב וכו' ונראים סותרים זה את זה. ואפשר ליישב כי כונת הכתוב בשמואל באומרו שבע שנים היא על שמיטה של שנים דהיינו שבשנה הו' של שמיטה שנאמר עליה וצויתי את ברכתי בשנה הששית ועשת התבואה לשלוש השנים יהיה רעב ואז לא יש תבואה לשלש השנים דהיינו שנה ששית שביעית ושמינית וזה כונת הכתוב באומרו התבוא לך שבע שנים רעב דהיינו השבוע של שנים שהיא השמיטה שדרכה להיות בה ברכה בשנה הששית לשלוש השנים תהיה רעב ולעולם ההיזק אינו מגיע כ"א לשלוש שנים כמו שבא מפורש בדברי הימים, ובזה שני הכתובים באו בסגנון אחד ודו"ק, ובזה אתי שפיר התבוא לך שבע שנים שנאמר בשמואל דמן הראוי היה לו לומר היבואו לך שבע שנים אלא שכונתו על השמיטה וע"כ אמר התבוא לך בלשון נקבה שהוא מדבר על שבוע שנים כמ"ש רש"י ז"ל בפסוק מלא שבוע זאת שפירש שבוע של ימים שיטינ"ה של ימים:

מלכים א' סי' ב ושלמה ישב על כסא דוד אביו ותכון מלכותו מאד, כתב הרב נחל שורק דר"ת דוד אביו ותכון מלכותו מאד הם גימט' צ"א מספר הוי"ה אדנו"ת והוא רמז ליחוד קוב"ה ושכינתי' דבימיו היתה סיהרא באשלמות' ויחוד גמור וכו' עכ"ד ויתכן לומר דתיבת מא"ד היא גימט' שם מ"ה שהוא בת"ת ויבא על נכון מלכותו מאד דהיינו יחוד ת"ת ומלכות וא"ש ההי"ב. מלכים ב' סי' י"ז ויאמר אליהו התשבי ליושבי גלעד חי ה' אלקי ישראל אם יהי' השנים האלה מטר כי אם לפי דברי, אמרו בגמ' דאחאב השיב לו לווטא דמשה רבך לא מקיימ' שאמר ועצר את השמים ולא יהי' מטר וכו' ופי' הרב פרשת דרכים דרך ה' דרוש כ"א מכח קושיות שקשה על הש"ס ממקום אחר שאמרו ג' מפתחות ביד הקב"ה ובמקום אחר אמרו שהמפתח היה ביד אליהו באותו מצב וממקומות אחרים דיש שני מיני מטר בשני אוצרות דאוצר הטוב ביד הקב"ה דוקא והאחר ביד המלאך הממונה דאמרו בנדה ברי שמו וכתב דזה הי' יודע אחאב ואמר לו דהגשמים באותו זמן היו יורדים בשפע מאוצר הטוב ואם כן לא נתקיימה כלל קללת מרע"ה, ואליהו אמר לו להראותך שהגשמים היורדים בזמנך הם מאוצר שאינו טוב תדע לך שלא יהיו עוד כ"א על פי דברי וא"כ אילו היו אותם גשמים מאוצר הטוב לא הייתי יכול למונעם בי המפתח דוקא ביד ה', וא"כ מזה תדע