עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › לי לישועה (על התנ"ך)

לי לישועה (על התנ"ך) קפב

Li Li-Yeshu’ah (Tanach) 182 · לי לישועה (על התנ"ך) · free full Hebrew text

Open in the reader →

פרשת וזאת הברכה ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתא מרבבות קדש, בהקדים מ"ש במדרש רבה פרשה יתרו וז"ל ד"א עלית למרום שבית שבי וכו' ומשה עלה למרום ונטל את התורה שהיו הכל נושאים עיניהם עליה הוי עלית למרום שבית שבי יכול מפני ששבה אותה נטלת חנם תלמוד לומר לקחת מתנות באדם בלקיחה נתנה לו באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה עמד הקב"ה קלסתרין של משה דומה לאברהם אמר להם הקב"ה אין אתם מתביישים ממנו לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו אמר הקב"ה למשה לא נתנה לך תורה אלא בזכות אברהם שנא' לקחת מתנות באדם ואין אדם האמור כאן אלא אברהם שנאמר האדם הגדול בענקים, הוי ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר בזכות ההר ואין ההר אלא אבות שנאמר שמעו הרים את ריב ה' עכ"ל ועפ"י זה יתפרש הופיע מהר פארן מהר היינו אברהם (גם ההר עם האותיות גימטריא אברהם) ופארן נוטריקון פני אברהם ראו נתביישו שבזכותו נצח הקב"ה למלאכים שהם רבבות קדש, ובמדרש הנז' אפשר לפרש הפסוק בלך לך אל תירא אברהם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד ופירש הרב נחל קדומים דתיבת מגן פירוש חינם אם כן הקב"ה אומר לאברהם אל תירא מקטרוג המלאכים שלא יקבלו בניך את התורה (גימט' תירא) אנכי נותנה לך בחינם כמ"ש המדרש וזה יהיה ע"י משה ר"ת שכרך הרבה מאד דהיינו משה שאנכי עושה לו מגן ממך וגם במתנות חנם יכול על מגן להתפרש לכאן ולכאן:

והם תוכו לרגלך ישא מדברותך תורה צוה לנו וכו' רמז למה שאנו אומרים הרי אנו מקבלים את התורה על דעת רשב"י ור"א בנו ויותם בן עוזיהו ודעתינו כדעתם וכוונתינו ככוונתם וכו' רמז לזה יש"א מדברותך ר"ת "שמעון "אלעזר "יותם ועל דעתם אנו אומרים תורה ציוה לנו משה מורשה קהלת יעקב:

תורה ציוה לנו משה וכו' כתב הרב ראש דוד משם המפרשים דאחד מן הטעמים שלא נכנס משה לא"י הוא משום שאם ידור בעיר אחת אותם בני העיר יאמרו שמענו ממשה שאמר לנו כך וכך בפירוש התורה ושאר בני ישראל שלא היו אצלו לא ידעו או אפשר משה לא אמר להם כך והם לא הבינו ונמצא התורה כשתי תורות ונפיק מינה חורבא אשע"כ משה לא נכנס לארץ ישראל וכשנתן התורה נתנה במדבר שהיו שם כל ישראל כאחד עכ"ד ויתכן שזה רומז הכתוב תורה צוה לנו מורשה לכל קהלת יעקב בשוה דאז במדבר היה משה מלך בישורון והיו יחד כל שבטי ישראל ולא יהיה כן אילו היה נכנס לארץ דאז לא היינו יכולים לומר תורה צוה לנו לכל העם בשוה כי אז היא היתה נעשית כשתי תורות ולא כתורה אחת. נשלם חידושי תורה בעזרת אל גדול ונורא:

יהושע יהושע כתב הילקוט חדש סימן ט"ל ערך יהושע וז"ל כל הל"א מלכים שהרג יהושע היו כלם במשתה אברהם וכו' וכתב המאסף וצריך להשים לב שהאריכו ימים או שמא ר"ל בגלגול נשמה עכ"ל ולפי קוצר דעתי נראה שכונת המדרש הוא על הממלכה ולא על המלכים עצמם כ"א מלכים מאותם הממלכו' כולם היו שם וק"ל:

סי' ב' אם לא תגידי את דברנו זה, כתב הרב נח"ק בנחל שורק בשם המפרשים דפנחס וכלב הלכו לגייר רחב כדי שישא אותה יהושע ורמז הענין בר"ת השיטים שנים אנשים ר"ת אשה כי באשה הלכו ובאשה שמרו יע"ש ואפשר שלזה הזיווג רמזו באומרם את דברינו זה דידוע דיבור רומז לזיווג כמ"ש במשנה ראוה מדברת וזהו מה שאומרים לה על ענין זיווגה עם יהושע את דברינו זה שהגדנו לך על ענין יהושע: