לי לישועה (על התנ"ך) קעג

בה"א דהמע"ט כמ"ש רש"י ז"ל שחסרים ה' דוקא מע' ואחד של הכולל שהיה להם לאומות יניקה בהם וזהו שאומר הכתוב לא מרובכם מכ"ל לא בשביל שהיה לכם רוב מצירופי אלק"ים הנרמזים בתיבת מכ"ל כמש"ל חשק בכם כי אדרבא אתם היה לכם מ"ט ממע"ט אלא שהקב"ה בחסדיו שלח את משה עבדו והוסיף י"ו צירופים ונעשה ה' מעט חסר מע' אומות ודו"ק:

פרשת מטות איש כי ידור נדר לה' או השבע שבועה וכו' ככל היוצא מפיו יעשה, יתכן לפרש איש כי ידור לא ידור כי אם לה' ולא לדברים אחרים דלמה ידור הלא יותר טוב שלא ידור ויעשה אותו דבר ואינו צריך שידור כי בזה הנדר קרוב להפסיד שמא לא יוכל לקיים ויחטא לזה לא ידור האדם כ"א נדר לה' שבזה יכול לידור כשהוא בצרה כדי שזכות הנדר יועיל לו וכבר אמרו רז"ל שידור בשעת צרה צדקה או יקבל עליו איזה מעשים טובים או לימוד התורה כדי שבזכות זאת יצילהו ה' וזהו איש כי ידור דוקא נדר לה' או השבע שבועה לה' לאסור איסר על נפשו דוקא דבר הנוגע לנפש אבל שאר דברים לא יחל דברו כ"א ככל היוצא מפיו יעשה שכל מה שרוצה לידור יעשהו תכף ולא יוציאהו בשפתיו כי מה ירויח בזה הלא קרוב להפסד ורחוק לשכר שמא לא יוכל לקיימו מאיזה צד ודו"ק:

במדרש איתא איש כי ידור נדר לה' הה"ד כי לא ידע האדם את עתו עכ"ל הובא בנח"ק ע"ש מה שפי' ונ"ל לפרש בדרך אחרת דהנה קשה בפסוק הכפל כי ידור נדר דהיה די אם יאמר כי ידור לה' או יאמר כי ידור נדר ותו לא לה' למה לי לזה פירש המדרש דטעם לשון הכתוב הוא דכשידור האדם תכף יאמר נדר לה' ויאמר אם יגזור ה' בחיים כי אינו בידו לקיימו שהרי אם ימות גבר היחיה לקיים נדרו וא"כ הדבר מסור ביד ה' וזהו נדר לה' וע"ז אומר המדרש כי לא ידע האדם את עתו ומשום הכי איש כי ידור נדר לה' תכף יאמר אם יגזור ה' בחיים כי בידו הוא לקיים וכן מצינו ביעקב שאמר הכתוב וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי כמי שאומר אם ירצה ה':

הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסור מעל בה' על דבר פעור ותהי המגפה בעדת ה' וכו' יש לדקדק מהו אומרו ותהי המגפה בעדת ה' וכו' והיה נראה די אם יאמר למסור מעל בה' וכו' ל"ל למימר העונש שבא עליהם על ידי העבירה הלא העיקר הוא לומר העבירה שגרמו לישראל ונראה לפרש כמ"ש רז"ל על הכתוב וגם את הבהמה תהרגו אם אדם חטא בהמה מה חטאה אלא מפני כבוד הבריות שלא יאמרו זו היא שנהרג פלוני על ידה ומעין זה מצינו לא תלין נבלתו על העץ כי קללת אלהים תלוי וזה כונת הכתוב הן הנה ופירש"י מלמד שהיו מבזין אותם זו היא שנכשל פלוני על ידה וכיון שהם מתו במגפה משום כבוד הבריות שלא יאמרו זו היא שגרמה מיתה לפלוני משום זה ראוי להרגם ועל זה הדבר כעס משה רבינו עליו השלום עליהם כיון שהם היו יודעים שהיתה מגפה בעדת ישראל על ידם היה להם ללמוד מן אותו ששנינו וגם את הבהמה תהרגו משום כבוד של הבריות וקל להבין:

הן הנה וכו' כתב הרב מראית העין על סנהדרין דליח ממ"ש בגמרא מי פתי יסור הנה חסר לב ואמרה לו אמר הקב"ה מי פתאו לזה (אדה"ר) אשה וכו' וכתב וז"ל אפשר לרמוז שאם תסיר ממספר אשה לב ישאר רע"ה עם הכולל וזה רמז מי פתי חסר לב שחסר לב מאשה ונשאר רעה ובמקום אשה ישאר רעה ודבקתו הרעה עוד יש לרמוז דאם ממספר אשה יסיר ס' ישאר מרה עם הכולל רמז מי פתי יסור הנה יסיר ס' במספר הנה מאשה ונשאר מרה והרמז שבטל התורה ס' מסכתות ועי"ז נדבק ביצה"ר והאשה שנתנה לעזר תשאר מרה לו וזש"ה מי פתי יסור הנה עכ"ל בקיצור קצת ובזה הרי הוא כמבואר רמז הנז' בפסוק הן הנה היו לבנ"י שהם הסירו הנה ובטלו מה שכתוב בתורה וחטאו בנשי מדין ואמטו להכי נשאר מרה באחרונה ותהי המגפה בעדת ה' ובמ"ש הרב ז"ל כשתסיר לב מאשה נשאר רעה בא על נכון לשון רז"ל אשה רעה צרעת לבעלה כשהאשה אין לה דעת וחסרה לב ונשאר רעה והיינו אשה שנעשית רעה במספר מחמת שמסר לה לב הויא צרעת הבית ואולת בידיה תהרסנה כי זאת תורת אשר בו נגע הצרעת ונתץ את אבניו ואת עציו בבית המנוגעת: