לי לישועה (על התנ"ך) קעב

יכול בכשפים ליעקב, וזהו כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל בימי בלעם עכ"ל וכן ר"ת "לא "נחש ביעקב הוא לבן:

נאם שומע אמרי אל ויודע דעת עליון אשר מחזה שדי יחזה כופל וגלוי עינים, וכתב רש"י לעיל פסוק ד' דלא היה לו כח לעמוד על רגליו ונופל על פניו לפי שהיה ערל ומאוס להיות נגלה עליו בקומה זקופה עכ"ד ודורשי רשומות רמזו דס"ת יחזה נופל וגלוי עינים הוא מילה לרמוז שהיה חסר לו מצוה זו כדי שיוכל לשרות עליו הקדושה ואנן בדידן נוסיף דתיבות אלו ר"ת ענו דידוע דהעניו שכינה עמו לא כן רשע הזה היה לו רוח גבוה וכתותי מכתת שעוריה וראוי לגדעו כאשרה על כן לא יקומו רשעים לפני אלהים כי כפול יפול לפניו:

אלא דמדרש הנז' שהביא רש"י לכאורה הוא חלוק על מ"ש הילקוט חדש ע' מילה סי' כ"ד בשם אבות דר' נתן דבלעם נולד מהול ואיך קאמר דהיה ערל אלא דלפי עכ"ד יכולים להשוות דבריהם ולומר דאעפ"י שהיה מהול מצד הטבע ולא עשאו למצוה ולא הטיפו ממנו דם מילה נקרא ערל והראיה ממה דק"ל הנודר מן הערלים דאסור במולי אומות העולם ומותר בערלי ישראל וכו' דאין המילה נקראת אלא על שם ישראל וא"כ בלעם אעפ"י שבולד מהול ערל נקרא בהיות שלא בעשה לשם מצוה ולשמוע לדברי ה' ובזה המדרשים לא פלגן בהדייהו, ואפשר דזה כוונת הכתוב נאם שומע אמרי אל דבלעם כיון שכבר היה מהול ההוא אמר שנקרא שומע אמרי אל כאילו אותה המילה בעשית לשם מצות השי"ת וזה שקר גמור לקושטא דמילתא מ"מ הוא היה רוצה לטהר את השרץ ולהיות חזיר טהור ובהמשיך טעותו היה חושב דהיה בו קדושה כישראל דבמילה יש להם הוי"ה מבפנים ושדי מבחוץ כידוע וזהו רמז באומרו ויודע דעת עליון הנרמז בשם הוי"ה ב"ה והטעם שהיה טועה בו בלעם הוא אשר מחזה שדי שהוא במילה מבחוץ יחזה וכו' שבתיבות אלו בס"ת נרמז תיבת מילה כמש"ל והוא היה רואה המילה מבחוץ והיה חושב שעי"ז יודע דעת עליון הוי"ה מבפנים בהיות ששומע אמרי אל לפי דעתו שעשה מצוה כדלעיל:

אחר שכתבתי זה ראיתי באבות דר' נתן ד"כ דמפסוק זה עצמו הביא ראיה דבלעם נולד מהול דז"ל שם אף בלעם הרשע יצא מהול שנאמר נאם שומע אמרי אל עכ"ל ולא פירש מהיכא משמע שהיה מהול ובכל מה שכתבתי אתי שפיר ונכון, וכתב שם הרב כסא רחמים וז"ל בקונטריס כתבתי דיש ורז"ל שאמרו שהיה ערל וכך הם פשט דברי רש"י ז"ל פרשת לך לך ופ' בלק אמנם הרב מחזור קטן בפ"י דכ"א רצה להסכים דברי רש"י ז"ל גם אי אמרינן דנולד מהול וסייעיה הרב המובהק מהר"י ב"ן נר"ו ממתניתין ע"ש ואכמ"ל עכ"ל וספר מחזור קטן אין בידי כעת אלא דממ"ש דהריב"ן סייעיה ממתניתין ניכר שישובו הוא כמש"ל והסיעתא היא מהמשנה דנדרים דל"א הנודר שאיני נהנה מהערלים אסור במולי אוה"ע ומותר בערלי ישראל ככל הכתוב אחת למעלה ואם כנים הדברים אנכי אשמח שכיוונתי לדעת קדושים, אח"ז בא לידי ספר הנז' וראיתי שתירץ דבלעם היה קוסם ופגם במילה והיה נחשב כערל ולענ"ד נראה כמ"ש:

פרשת פינחס ברש"י ואלה בני שותלח וכו' צא וחשוב ותמצא בפ' זו נ"ז משפחות ומבני לוי ח' הרי ס"ה וזהו שנאמר כי אתם המעט וכו' ה"א מעט חמשה חסרים ממשפחות כל העמים שהן שבעים אף זו הבנתי מיסודו של ר' משה הדרשן עכ"ל ויומתק ענין זה בהקדים מ"ש מהר"ש מאסטרופולי ז"ל בפרח שושן על המדרש ובני ישראל יוצאים ביד רמה פרמה עבד להו ופירש הרב הנז' דמק"ך צירופי אלד'ים היו לישראל מ"ט ולפרעה היתה לו יניקה מע"א צירופים ומשה לקח ממנו י"ו ועם מ"ט שהיו להם לישראל נעשו ס"ה כמנין שם אדנות עש"ד באורך והשתא אתי שפיר שישראל שהיו ס"ה משפחות הוצרכו לס"ה צירופי אלהים והוא הנרמז באומרו כי אתם המעט כי מע"ט עם הכולל גימטריא ק"ך וגם מכ"ל ע"ה גימטריא אלד'ים עם האותיות וגם שם רומז כיצד היו מחולקים הצירופים דהיינו מ"ט מתיבת מע"ט היו לישראל (וע' עם הכולל שמשלים מעט לק"ך) וע"א לעמים ועכשיו חזרו פה המרומזים