לי לישועה (על התנ"ך) קע

איתא במדרש מה ראה קרח לחלוק עם משה שלשלת גדולה ראה שמואל שיצא מזרעו שדן את ישראל כ"ב שנה עכ"ל, יתכן לפרש בדרך הלציי דאיכא בתורה כולה ארבע תיבות בטעם שלשלת והם ויתמהמה ויאמר וימאן וישחט ותו לא מידי, ואמרו בגמ' ברכות דל"א ע"ב על פסוק וישחט את הפר ויביאו את הנער לפני עלי דהוו מהדרי על הכהן לשחוט ואמר להם שמואל השחיטה כשרה בזר וכו' וא"כ אלו הד' תיבות רומזות למעשה הנז' ויתמהמה שהיו מתאחרין לבקש כהן לשחוט ויאמר להם שמואל שהזר כשר לשחוט, וימאן שלא רצו הכהנים לשחוט עד שבאו לעלי והודה לשמואל שכך הלכה אז וישחט וא"כ זהו שאומר המדרש שלשלת גדולה ראה חכמת שמואל הנרמזת בשלשלת בארבע תיבות הניתנים למעלה ויתמהמה לשחוט הפר ויאמר להם שמואל וימאן שלא שמעו לו עד ששאלו לטלי הכהן ואז וישחט:

כי כל העדה כולם קדושים וכו' כתב רש"י ז"ל דקרח וכל עדתו באו לבהמ"ד ושאלו על טלית שכולה תכלת ועל בית מלאה ספרים אם צריך מזוזה וכו' ואפשר שענין זה רמזוהו במ"ש כי כל העדה כולם קדושים שהוא כענין בית שמלאה ספרים ואפי"ה אתם מתנשאים על עם ה' כמו המזוזה והלא כולה ספרים כמו כל העדה שכולם קדושים ובתוכם ה' ונראה ממש ענין אחד. ומדוע תתנשאו על קהל ה', כתב רש"י לא אתם לבדכם שמעתם אנכי ה' אלד'יך גם אנחנו שמענו, לכאורה דברי המדרש הנז' תמוהים דמה להם לתלות דבר זה בדיבור אנכי ואפשר לפרשו על פי מ"ש חז"ל במדרש דכל מה שאוכלים ישראל בעוה"ז הוא על זכות האמונה ומפרשים דעל שאר מצות אין הקב"ה צריך לשלם שכרם תכף בעוה"ז דאינו עובר על לא תלין פעולת שכיר כיון ששכרם ע"י שליח והשוכר ע"י שליח אינו עובר על לא תלין והנה כל המצות נאמרו ע"י משה כ"א אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום וא"כ הוי כשוכר ע"י עצמו ומוכרח לשלם השכר בעוה"ז וזהו שאומר המדרש שכל מה שאוכלים ישראל בעוה"ז הוא בשביל האמונה שהוא אנכי ולא יהיה לך שהם עיקר האמונה ועכשיו בא על נכון מ"ש קרח אילו אתם לבדכם שמעתם אנכי אז היה ראוי לשלם לכם שכרכם תכף דהיינו לך המלכות ולאהרן הכהונה ולשאר ישראל ולא כלום כיון שהם לא שמעו כ"א ע"י שליח אין צריך לשלם להם גדולה אבל אין הענין כן כי גם אנחנו שמענו וא"כ אתם ואנחנו במצב אחד יושבים ואין טעם למה שתקחו אתם כל הגדולות ואנחנו לא:

ועבד הלוי הוא, בספרי דרשו הוא למעט כהנים מעבודת הלוי ואפשר לפרש כמ"ש הרב האר"י זיע"א על פסוק והכהנים הלוים שלעת"ל הלוים יהיו כהנים והכהנים לוים וגם ארז"ל דעד שימחה שמו של עמלק בביאת המשיח אין השם שלם כ"י ואין הכסא שלם דחסר מהם אותיות הו"א וזה הוא מה שאומר כשיחזרו אותיות הוא אל מקומם אז ועבד הלוי בעבודת הקודש ככהנים שהם יהיו כהנים:

פרשת חקת ויקחו אליך פרה וכו' בגמרא דרשו על פסוק אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני על שלמה המלך ע"ה שבקש לידע סוד הפרה אדומה ולא עלתה בידו וצריך לידע היכן רמוז הפרה אדומה בפסוק הנז' ואפשר שתיבות והי"א רחוק"ה עולות מספר פר"ה אדומ"ה בדקדוק אח"ז ראיתי שכ"כ הרב מדרש תלפיות ערך גימטריא:

המה מי מריבה אשר רבו בנ"י את ה' וכו', כתבו המפרשים שעל דבר שלא דיבר משה אל הצור גרם השכחה בתורה והיינו טעמא שיצאו מחלוקות אשר רבו בני ישראל וידוע מ"ש מהר"ש מאסטרופולי בליקוטי שושנים דיש קליפה המשכחת הלימוד נק' רי"ב ומשום הכי אמרו בגמרא כשרבי אלעזר שכח תלמודו קרא בס"ת במקום החדש הזה לכם החרש היה לבם לרמוז להם ששלטה בו אותה קליפה שהוא קרא אותיות רי"ב במקום דז"ך וכו' עכ"ד השייכים לנו ואפשר לפרש בזה המה מי מריבה כי תיבת מריבה הם רי"ב לרמוז כי אלו הימים הם גרמו שתשלוט אותה קליפה על דבר שהכה משה את הצור ויתכן שלזה בחר ר"א תיבות החודש הזה לכם להודיע ששכח את תלמודו בהיותם ס"ת שלהם משה שגרם השכחה בהכאת הצור וגם בשבירת הלוחות כידוע ודו"ק: