עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › לי לישועה (על התנ"ך)

לי לישועה (על התנ"ך) קסט

Li Li-Yeshu’ah (Tanach) 169 · לי לישועה (על התנ"ך) · free full Hebrew text

Open in the reader →

בלי אזהרה ונתן להם עצה הגונה לינצל מן היצר הרע האחדות ועסק התורה בשתים ועלתה לו פרי לנצח ליצר הנדמה לצדיקים כהר גבוה וזהו שאומר הכתוב ועליתם את ההר כי יכול תוכלו להלחם בו ואז כשלא יהיה לכם היצר הרע וראיתם הארץ מה היא אז תוכלו באמיתות לראות מהות הארץ ומה היא באמת וכו':

ואשכול ענבים אחד ומן הרמונים זמן התאנים, הנה ר"ת אלו הפירות הם רע"ת וסימנ' מילת' כי רצונם להוציא דיבה רעה על הארץ. אך בה' אל תמרודו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צילם מעליהם וה' אתנו אל תיראום, אפשר לפרש כמ"ש הרב מד"ק מערכת יו"ד אות ל"ה ישראל תחת ממשלתו יתברך והיא שעמדה לנו כי האומות תחת השרים וכשתתמלא סאתם מעביר ראשון השר ואח"כ מאבד האומה אבל ישראל עמו בהיות שה' הוא מלכם גמירי דלא כליא שבטא ולא יכלו ישראל כשם שהקב"ה חי וקיים לעד כך הם חיים וקיימים לעד עכ"ד, וא"כ יתכן שזהו כונת יהושע לומר לישראל אך בה' אל תמרודו כלומר הזהרו בדבריכם שלא תחובו כנגד ה' כי כל זמן שאתם ממליכים הי"ת עליכם אתם לא תיראו את עם הארץ בהיות שהי"ת מסיר השר שלהם ומאבד האומה, סר צילם דהיינו השר שלהם מעליהם ואנחנו נבטח בשם ה' כי הוא השולט עלינו וה' אתנו אל תיראום ודו"ק:

ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו, כתב הרב השל"ה כי המגולגלים נקראים אחרים והדין נותן שיקראו כך כו' ע"ש וכתב הרב פני דוד משם האר"י ז"ל דנתעברה בו רוח יהודה וזהו רוח אחרת עמו דהיינו רוח יהודה ע"כ, ובמ"ש הרב השל"ה דהמגולגלים נקראים אחרים א"ש למה קרא לרוח יהודה רוח אחרת וק"ל:

ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה, אמרו במדרש כל המקיים מצות חלה כאילו ביטל ע"ז עכ"ל הביאו הרב דבש לפי ערך חלה ופי' משם הרב קרבן שבת דהקב"ה ציוה על חלה תרומה ובכורים להורות כי הוא יתברך ראשון לאפוקי דעת הטועים דהעולם קדמון ולכן המקיים מצות חלה להורו' שהקב"ה קדמון מבעל ע"ז עכ"ד, ואפשר לומר בדרך אחר דאדם הראשון חטא בע"ז ג"ע ש"ד כידוע ומי גרמה לו כל החטאים הללו היא האשה אשר נתנה לו לאכול מן העץ וא"כ יתכן דנגד ג' עבירו' אלו נתנו לאשה ג' מצות לעשותם ולתקן מה שהיא גרמה בנזקין ע"ז ג"ע וש"ד והג' מצות חלה נדה הדלקה יתקנו כל אחת השייך לה מג' עביר' הנז' דנדה מכפרת על ש"ד כי הדם הוא בנפש יכפר, הדלקה שמסוגלת להיות לה בנים הגונים וחכמים שהוא עיקר פריה ורביה אשר ל"ו כדת תכפר על ג"ע כדומה לה, וחלה שהיא ראשית ומורה על היות הקב"ה קדמון לכל קדומים יכפר על ע"ז, והשתא אתי שפיר מה שאמר המדרש כל המקיים מצות חלה כאילו ביטל ע"ז דהיינו עון ע"ז דאדם הראשון ובודאי בהיות מתוקן עון אדם הראשון ביטול גדול הוא לעבודה זרה עצמית שאלמלא נתקן כל הפגם שפגם אדם הראשון כבר היינו נגאלין גאולה שלימה ורוח הטומאה עבר מן מארץ ובטל מן העולם:

פרשת קרח ויקח קרח וגו' מדרש פליאה מה ראה קרח לחלוק עם משה, פרשת פרה אדומה ראה ע"כ, ונ"ל לפרש שהפרה צריכה להיות תמימה באדמימות ובשתי שערות לבנות נפסלת היפך דון תכלת שטלית שכולה תכלת פסולה ובחוט של תכלת אחד יכשר וכן בהרת כמ"ש בילקוט הראובני וזו היא הסבה שחלק על משה שראה דברים סותרים, ועוד אפשר לומר שראה בפרשה שתיבות לטמא מעפר שרפת החטאת הם ר"ת למש"ה להודיע שלא נגלה הסוד של הפרה כ"א למשה דוקא כמ"ש רז"ל, וזה היה לו לקרח לחלוק עם משה למה לו לבדו יהיה הסוד כי כל העדה כולם קדושים, ובזה מדוקדק אומרו פרשת פרה אדומה ראה ולא אמר פרה אדומה ראה ששם רמוז שמו בר"ת להודיע שלו לבדו נתגלה סודה.