לי לישועה (על התנ"ך) קסד

יברכך ה' וישמרך, כתוב בס' ליקוטי שושנים למהר"ש מאסטרופולי זצוק"ל וז"ל איתא בכתבי האר"י ז"ל שם הוי"ה עולה ע"ב כזה יו"ד ה"י וכו' מצינו שם של ע"ב מילואו מ"ו ושם שורה סוד הנקודות שהם שב"א קמץ חר"ק ר"ל נקודות שב"א הם ך' נקודת קמץ הם י"ו נקודת חרק הם יי סך הכל עולה מ"ו ועל שב"א חונה ט' אותיות ר"ל שי"ן בי"ת אל"ף ועל קמ"ץ שורה ח' אותיות קו"ף מ"ם צד"י ועל חרק שורה ט' אותיות חי"ת רי"ש קו"ף וסוד שב"א הוא סוד שני אדנות בריבוע ושם סוד קמץ שם הוא סוד ח' אותיות בו סוד גדול הוי"ה אלד'ים הוי"ה אדנ' וסוד חי"ת חרק בו סוד י' פ' עם הנושא א' פשוט ית' וית' וכו' עכ"ל האר"י זיע"א והנה זו לדעתי תירץ רבינו בחיי ז"ל ד' קמ"ז וז"ל אם תשכיל לנקוד ג' יודי"ן של יברכך יאר ישא (נקודותיהם עולה מ"ו) דהיינו ממש כמ"ש האר"י ז"ל היינו יברכך יאר ישא נקודותיהם עולה מ"ו, והנה על נקודת שב"א חונה ט' אותיות ועל קמץ ח' אותיות ועל חר"ק ט' אותיות הנה דע חט"ט גי' כ"ו דהיינו הוי"ה ומ"ו שהוא נקוד שב"א, קמץ חרק יהיה מספרם ע"ב כי השם של הוי' עולה ע"ב במילואו פשוטו כ"ו ומילואו מ"ו ומ"ש האר"י ז"ל סוד שני אדנו' בריבוע דהיינו כזה א אד אדנ אדני א אד אדנ אדני גימ' רנ"ב כמנין יברכך ז"ס שתחת יו"ר של יברכך נקוד שב"א. ומ"ש האר"י ז"ל בסוד ח' אותיות הוי' אלדי' הוי' אדנ' וסוד חי"ת וכו' דע סודו הוי' אלד' ים הוי' אדנ' גימ' רי"א כמנין יאר זיס שתחת היו"ד קמ"ץ. ומ"ש האר"י ז"ל וסוד חרק סוד י"פ אל והנושא כו' דע כי י' פ' אל גימ' ש"י והנושא א' הרי שי"א סוד ישא לכן נקוד חרק תחת היו"ד של ישא והענין פלא שכל דברי האר"י ז"ל מרומזים בדברי רבינו בחיי ז"ל ממש עכ"ל מהר"ש מאסטרופולי ז"ל. ולכאורה אינו מובן מ"ש וז"ל ומ"ש האר"י ז"ל סוד שני אדנ' בריבוע דהיינו כזה א אד אדנ אדני גימ' רנ"ב כמנין יברכך ז"ס שתחת יו"ד של יברכך נקוד שב"א עכ"ד דלא פירש למה נקוד שבא ונ"ל דר"ל דר"ת שב"א הוא שני אדנות בריבוע ועוד כי שני אדנו' בריבוע הם ך אותיות כחשבון שני נקודות השבא וק"ל, ומ"ש דשמות הוי' אלד'ים הוי' אדנ' גימ' רי"א הוא עם החי"ת אותיות הקמץ דאל"כ אינם עולים כ"א ר"ג וזהו שכתב האר"י ז"ל סוד חי"ת, או אפשר דשמות הללו לא יש בהן כ"א ח' אותיות בלי הכפל, עוד אפשר דד' שמות הקודש הללו יש בהם י"ז אותיות וכן מספר הקמץ עם הכולל נקודת יו"ד וי"ו הרי י"ו והכולל י"ז ומשו"ה נקוד קמ"ץ:

ומ"ש וסוד חרק סוד י"פ אל והנושא יתברך ויתעלה וכו' לכן נקוד חרק תחת היו"ד של ישא נראה דהכונה היא דתיבת חרק עם האותיות גימ' ישא בדקדוק ועוד החרק היא יו"ד ורומז לעשרה פעמים אל וק"ל. ויהי המקריב ביום הראשון, איתא בפסיקתא רבתי פ' ז' וז"ל ילמדנו רבינו העולה למזבח להיכן הוא הופך פניו כך שנו רבותינו כל העולים למזבח עולים דרך ימין ומקיפים ויורדים דרך השמאל שהיה לו כבש א"ר יולמנא בן עבדי בשם ר' יצחק בששים קנטרים של זהב היה עומד לכ"ג בכל שכה למה שהמזבח היה כפרתם של ישראל אתה מוצא כשאמר הקב"ה שיעשו משכן מיד נזדרזו בו כמו שכתוב ויעשו כל חכם לב וכו' עכ"ל, וכתב החכם המפרש וז"ל ששים קנטרים הם ככרים כדאיתא פ' י"ד והמאמר הזה צע"ג כי הנה פשטות לשון המדרש משמע שהיו עושין חדשים בכל שנה וזה צ"ע כי איך יתכן לנתץ הכבש הישן ולבטלו שהרי אסור לעשות כן כמ"ש לא תעשון כן לה' אלהיכם וחפשתי ולא מצאתי רמז למאמר הזה ושאלתי לגדולי ארץ ואין פותר ולקמן פ' י"ד אצל פרה אדומה אמר שבכל עת שהיו עושים פרה אדומה היו הכהנים הגדולים עושים כבש חדש ע"ש עכ"ל. והנה הרב המפרש הבין דמ"ש כ' יצחק שהיה עומד לכ"ג בכל שנה בששים ככרים קאי אכבש שהזכיר בסמוך דאלת"ה למה הזכיר שהיה לו כבש למזבח אטו לא קאמר שהיו עולים ויורדים למזבח ובודאי שהיה לו כבש ומדהזכיר כבש נראה דאתא לאשמועינן מ"ש ר' יצחק שהיה עומד בס' ככר ועוד הוכחה אחרת למה שהבין המפרש דקאי אכבש היא ממ"ש הפסיקתא פרשה י"ד בענין פרה אדומה דשם נמי קאמר וז"ל תמן תנינא אבא שאול אומר כבש פרה כ"ג עושים אותו