לי לישועה (על התנ"ך) קסג

שנה יעלו קכ"א והיובלים י"ז הרי קל"ח שנה כמנין וביע"ן בדקדוק, ואע"פ שאפשר ששמרו איזה שמיטו' מהם המנין הראוי קל"ח לא שמרו ודו"ק. פרשת במדבר לגרשון משפחת הלבני וכו' פקודיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקודיהם שבעת אלפים וחמש מאות, יש לדקדק אומרו פקודיהם שני פעמים בענין הזה ואילו כשנמנו בני קהת לא אמר אפי' פעם אחת כ"א במספר כל זכר וכו' שומרי משמרת הקודש ולא קאמר פקודיהם כלל וגם בבני מררי יש שינוי דשם נאמר ופקודיהם פעם אחד דוקא ואפשר ליתן טעם לזה במ"ש בגמרא דבני קהת היו מועטים שהיה הארון מכלה בהם ומדבר זה נלמוד דכל מי שהיתה טרדתו יותר קדושה היה יותר קרוב ליענש מהאחרים וא"כ בני קהת שטרדתם היתה משמרת הקודש הארון והשולחן והמנורה קדשי קדשי' היו יותר קרובים ג"כ למות אם ח"ו היו עוברין על איזה פרט מעבודתם ואחריהם במדריגה היו בני מררי שעבודתם היתה גופו של משכן הקרשים והאדנים והעמודים וכו' ואחריהם במדריגה שלישית היו בני גרשון שהיתה עבודתם המכסים המסכים וקלעים וכו' ואם כן איפא בני גרשון היו יותר רחוקים מעונשים וממילא כשנפקדו במנין זה חשבונם היה חשבון קרוב לעמוד יותר משאר משפחות הלוי שהיו מסוכנים יותר מהם ועל כן יפה אומר הכתוב פקודיהם שני פעמים כמו שרוצה לומר חשבונם הוא חשבון עומד וקיים לא כן בבני מררי היה האפשרות של המיתה מדריגה אחת יותר קרובה מבני גרשון ע"כ אמר ופקודיהם פעם אחת דוקא אבל בבני קהת שהיה הקרוב הקרוב אל משכן ה' לא אמר פקודיהם כלל וכלל לא כי חשבונם לא היה דבר עומד וקיים וטעם הדבר מפורש בכתוב שהיו שומרי משמרת הקודש כי סביביו נשערה מאד והם היו עלולים בר מינן לחסר מנינם על כן לא אמר פקודיהם כלל וקל להבין:

פרשת נשא איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה' ואשמה הנפש ההיא, ק"ק דכיון דאומר איש או אשה מתיקון הלשון הול"ל יעשה בלשון יחיד וכמ"ש אח"כ הנפש ההיא בלשון יחיד, ואפשר לפרש דרצה לרמוז כאשר איש ואשה ואחד מהם פגום מאיסורי עריות והמה יעשו בן סורר מכל אשר בו מום והם חטאות האדם בגוף ונפש ולא די שמביאין לעולם כלי פגום ועלול לקבל טומאה אלא שכביכול מטריחין כלפי מעלה לסייע אותם לעשות בריה טמאה וזהו למעול מעל בה' דהיינו בשותפות ה' כביכול ומביאין לעולם נפש מלאה גילולים וזהו ואשמה הנפש ההיא וכו', כה תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך וכו', לקמן כתבתי בשם האר"י זיע"א ומהר"ש מאסטרופולי ז"ל בתיבות יברכך יאר ישא ונקודותיהם יע"ש, ועתה נ"ל רמז בתיבות בני ישראל לשלש ברכות הללו יברכך יאר ישא והנקודות שרומזים לשם הוי"ה ב"ה דהיינו יברכך גימטריא רנ"ב שלו דאותיות הם ר' מישראל דנ"ב מן בני הרי רנ"ב כנגד יברכך עוד יאר הם ג' אותיות מישראל וגם ישא יש בתיבות בני ישראל נשאר ל' מישראל דרומז לשם הוי"ה ב"ה עם הד' אותיות שעולה ל' כידוע ובזה אתי שפיר לשון הפסוק ושמו את שמי על בני ישראל ועי"ז ואני אברכם באותם אותיות עצמם של שמי ושם בני ישראל אברכם:

ובתיבות של ברכת כהנים יש רמז לכל שבעה שמות שאינם נמחקים דהיינו הוי"ה אהי"ה אלהי"ם י"ה א"ל שד"י אדנ"י בפסוק ראשון יברכך ה' וישמרך ר"ת גימטריא כ"ו שם הוי"ה ב"ה וס"ת גימטריא מ"ה שהוא במילואו בפסוק שני יאר ה' פניו אליך ויחונך ר"ת גימטריא אהי"ה אלהי"ם ובפסוק ג' ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום ר"ת גימטריא תל"ז כמנין שם אדנ"י י"ה א"ל שד"י עם י"א אותיותיהם והכולל הרי כל ז' שמות הקודש רמוזים בברכות הללו שעליהם אמר הכתוב ושמו את שמי על בנ"י ואני אברכם: