לי לישועה (על התנ"ך) קס

דאליהוא בן ברכאל הבוזי היה אליהו הנביא ז"ל וידוע מ"ש הרב האר"י ז"ל דרוחות נדב ואביהוא נתלבשו בפינחס כמ"ש יהי נא פי שנים ברוחך נ"א ר"ת נדב אביהוא, ואם כן כשראה איוב מיתת בני אהרן אז אמר האומר שהוא אליהוא אף לזאת יחרד לבי והכונה היא אליהו אמר לאיוב שהיסורין שסובל כדי לתקן נפשו שהוא גלגול תרח כידוע, וכשראה איוב שמתו בני אהרן, אז אמר אליהו וזה לך האות שיש בעולם ענין זה של הגלגולים שהרי לזאת גם אני יחרד לבי לתקן נשמותם שתקנם במעשה זמרי. בזאת יבא אהרן אל הקדש, כתב רש"י בזאת גימט' ת"י שנה רמז לבית ראשון והרא"ם דקדק דלמה לא מנה בית שני וגם יש לחקור למה לא נזכרו שנים של מדבר ושל שילה והנה לפי דברי רש"י יבוא הרמז על נכון בתיבת בזאת יבוא בזאת גימ' ת"י שנה ותיבת יבא ר"ת יתקיים בית א' להגיד שבמנין כזאת נתקיים בית א.' שם בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר, כתב הרב מדרש תלפיות ע' זכות משם המפרשים וז"ל בפר בן בקר זכות אברהם ואל הבקר רץ אברהם איל זכות יצחק ולא נזכר זכות יעקב לפי שביום זה יום הכפורים צריך לשחד לס"מ שרו של עשו שלא יקטרג ואם יזכור יעקב יזכיר ס"מ שרו של עשו שרימה אותו בבכורה ובברכה עכ"ד, ואפשר שגם זכות יעקב נזכר ברמז שכתב הנח"ק על פ' ונשא השעיר עליו את כל עונותם ארז"ל את כל עונותם עונות תם זה יעקב מלמד שביום הכפורים נוטל כל עונות ישראל ומשים על פ' עכ"ד, ובזה נפרש מ"ש הכתוב בפ' וישלח ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני ואפשר דס"מ א"ל ליעקב שלחני שעיר המשתלח כי עלה השחר אותו שחר הידועה שעולה ביום כפור ויעקב משיב לו לא אשלחך גדי עזים מן הצאן כ"י ר"ת יום כפור כי אם ברכתני שתעלה לבית דין של מעלה ותאמר יש לך אומה בעולם שדומים למלאכי השרת וכמ"ש רז"ל שכך אומר השטן ביוה"כ ובזה משים עצמו שקרן ומשלם מביתו עונות ישראל ואז ישלח לו יעקב שעיר המשתלח עם עונות ישראל. והיתה זאת לכם לחוקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם, כתב הרב י"מ מח"ד ח"ב פ"א (הובאו דבריו בחידושים שבסוף ספר פרח שושן) דטעמא דגזר דינו של אדם נחתם ביום הכפורים הוא מפני שבו נימול אברהם ובו נעקד יצחק ובו נתנו הלוחות שניות הנז' ע"ש ויתכן לרמז במלת עול"ם ר"ת "עקידה "לוחות "מילה. פרשת קדושים איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו, כתב הנח"ק דרשו רז"ל והביאו רש"י ז"ל איש למעוטי אשה שרשות אחרים עליה ואפשר שלזה סמך ואת שבתותי תשמרו כשם שהאשה פטורה משום דרשות אחרים עליה כך אתה פטור מכיבוד אב ואם אם יאמר לך חלל שבת עכ"ד ובדרך אחר אפשר ג"כ שאעפ"י שפטרתי האשה מכיבוד אב ואם משום שרשות אחרים עליה אעפ"י כן בשבת חייבת לשמור שלא לחללו ורמז לזה ר"ת את שבתותי תשמורו הוא אש"ת שאעפ"י שרשות אחרים עליה היא חייבת לשמור השבת. הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא, אפשר לפרש שלא יאמר אדם איני מוכיח לחבירי על דבר קל עד שאראה את חבירי עובר על עון ופשע אז אכי מוכיח אותו לזה אומר הכתוב הוכח תוכיח על כל דבר ודבר ולא תשא כלומר ולא תמחול עליו אפי' חטא שהוא שוגג אלא תוכיחנו אפי' על דבר קל:

פרשת אמור איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום וכו' הרמב"ם ז"ל בספר המצות מנה לשתי ומצות ל"ת כהן בעל מום עובר וכהן בעל מום קבוע שעבדו וכמ"ש בסי' מ' ומ"א, והרמב"ן ז"ל חלק