לי לישועה (על התנ"ך) קנג

וזהו לעשות את השבת שתיבת את תעשה ממנה השבת ע"י שתוסיף אשה ודברים אלו צריכים להיות דוקא לשם שמים ולקיים זרעא מעליא לדורותם ברית עולם לקיים מצות בוראו ורמז זה עפ"י סודן של דברים נכון מאד כי תיבת את רומז לשכינת עוזנו ומשום כבוד השכינה דוקא צריך נכבד את אשתו כמו שאמרו המקובלים ולפייסה ולשים שלום בינו לבינה כאשר האריכו חכמי המוסר ואמטו להכי א"ש דתיבת את בהצטרפות אשה נעשה השבת וק"ל:

ואפשר לרמוז ולומר בהקדים מ"ש רז"ל דיעקב ועשו חלקו העולמות ויעקב לקח לחלקו עוה"ב ועשו עוה"ז והקשו המפרשים דא"כ האיך ישראל אוכלים מעוה"ז ומשופרי שופרייא ותירצו דאם לא היו ישראל מקבלים את התורה לא היה העולם מתקיים וא"כ הוי כמציל מזוטו של ים ועוד תירצו דכשמברכים על מה שנהלים קונין אותם בקנין גמור כמ"ש בברכות ר' לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב והארץ נתן לבני אדם ל"ק כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה ולשלשה ל"ו בא בשמירת שבת דכל מי ששומר שבת נותנים לו נחלה בלי מצרים וא"כ בתלתא הוי חזקה שבת ברכה תורה ושלשתן ראשי תיבות שב"ת ויתכן לפרש פסוק הנז' ושמרו בנ"י את השבת ישראל סבא את השב"ת ר"ת "תורה "ברכה "שבת ובזה יוכלו לעשות את השבת ברית של תורה במה מענגו בכל מידי דמיטב ומעלה על שולחנו כמו סעודת שלמה בעת מלכותו ואין בזה שום ערעור לבני עשו:

ויעשהו עגל מסכה וגו', כתב הרב פני דוד דעג"ל בר"ת "גדולה "עבירה "לשמה שלא היו ישראל ראוים לאותו מעשה אלא להורות תשובה לציבור כידוע, ואפשר להוסיף כי העג"ל ר"ת "עשאוהו "להורות "גודל "התשובה. לך רד כי שחת עמך אשר העלת ממצרים, סרו מהר מן הדרך אשר צויתים עשו להם עגל מסכה, לשון הפסוק תמוה לכאורה באומרו אשר העלית מארץ מצרים מה טיבו לכאן ועוד אומרו סרו מהר מה הלשון אומרת מהר ועוד מן הדרך אשר צויתים מה זו הדרך ויספיק לו' סרו ממצותי וכדומה ואפשר לפרשו בהקדים מ"ש מהר"ם מאסטרופולי זלה"ה בספר ליקוטי שושנים וז"ל איתא בפליאה משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ונתנה לא נאמר אלא ומסרה אלו הן עיירות הסמוכות שהלכו ישראל לקבל התורה ובאו וקבלו כי לא קבלו את התורה כל זמן שהיה ד' פעמים אלהים בהם שלש מאות מ"ד ולא קבלו כ"ז שלא קבלו עליהם הארה מן ה"פ הוי"ה הרי ק"ל ומן ה"פ א"ל הרי רמ"ח ומי' פ' אהי"ה הרי ר"י ותקנו תתק"ל שנים בסוד ב' שחסר מן ונושנתם ומזה קבל ה' אלהים, כי הוא צדיק יסוד עולם שהוא נפש ע"כ, ופירש הרב ז"ל וז"ל לדעתי כתיב בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני ויסעו מרפידים וכו' ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר וכו' ויש לדעת מסר"ה נוטריקון "מדבר "סיני "רפידים "הר ככתוב בקרא וזהו שאמר ומסרה ליהושע אלו הן העיירות הסמוכות וכאחד קבלו כ"ל בהר סיני ומ"ש כ"ז שהי' ד"פ אלהים וכו' סודו ישראל היו ראוים לישב במצרים ת"ו שנים והיו רק פ"ו:

והנה ת"ל גימ' ה"פ אלהים וישראל היו רק פ"א אלהים פ"ו שנים עד שקבלו עליהם ה' הויו"ת וה"פ א"ל ועשר פ' אהי"ה הסוד הגדול הזה רמוז בקרא הנ"ל ויסעו מרפידים דע רפידים גימ' שמ"ד כי כל זמן שהיה להם אור זה לא היו ראוים לקבל התורה ויחנו במדבר סיני סינ"י גימט' ק"ל כמנין ה"פ הוי"ה במדבר גימט' רע"ח כמנין ה"פ א"ל ויחן שם ישראל נגד ההר, הה"ר גימט' י' פ' אהי"ה הכל עולה תתק"ל כשני אדם הראשון ושתי שנים חסרים מן ונושנתם וזהו שאמר שתקנו תתק"ל שנה ומשה קבל ה' אלהים דע כי ה"פ אלהים ת"ל וז"ש ומשה עלה אל האלהים סוד אל הוי"ה אלהים והנה ת"ל גימט' צדי"ק יסו"ד עול"ם כמנין נפ"ש והענין פלא גדול והוא רחום יכפר עד כאן לשון הרבהקדוש הנ"ל:

ועל פי דבריו ז"ל יבא על נכון שאומר הקב"ה למשה לך רד ר"ד רומז לד' פעמים אלהים, כי אלהי"ם בריבוע עולה ר' וד' הוא ד"פ כלומר מה שתקנו כשנסעו מרפידים גימט' שמ"ד כמנין ד"פ אלהים כבר נתקלקל ונמצא כי חזר דין ת"ל שנים של גלות מצרים עליהם שהוצאת אותם אחר פ"ו שנים דוקא שחת עמך תיקון זה שעשית והעלת אותם שלא בזמנם מארץ מצרים, ועוד זאת רעה חולה עשו סר"ו מה"ר ר"ת סיני רפידים הר ומדבר שהיה הדרך אשר הולכתי אותם לקבל הארה