לי לישועה (על התנ"ך) קנב

המצוה עצמה דהיינו הכנסת אורחים, היינו מפני שבזריזות שאדם עושה במצות אין בו דין מי הקדימני ואשלם, ובדין הוא שיטול שכרו ודו"ק:

פרשת כי תשא כי תשא את ראש בני ישראל ונתנו וכו' איתא בגמרא ב"ב אמר משה לפני הקב"ה במה תרום קרן ישראל א"ל בכי תשא ופירש"י קח מהם כופר לצדקה ואפשר לפרש דמשה שואל במה יתעשרו וזהו במה תרום קרנם דהיינו ממונם בלשון הגמ' ומשיב לו הקב"ה שיעשו צדקה שכן ארז"ל עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר וכן כתוב ובחנוני נא בזאת וכו' ואם כן במצות צדקה תרום קרנם ויהיו עשירים שאפי' עושים אותם על תנאי זה מועיל להם לא כן מצות אחרות דאינו כן ורמז לזה צדקה במילוי צד"י דל"ת קו"ף ה"א ע"ה גי' כי תשא בדקדוק לרמוז לפירש"י דכי תשא ר"ל צדקה ראש רומז לקרן ראש הממון כמ"ש רש"י בסוף פ' ויקרא ע"פ ושלם אותו בראשו והיינו כי תשא צדקה ובזה ראש בנ"י תרום:

ועוד יתכן לפרש דהקב"ה רמז לו מה שאמר משה כשעשו את העגל, ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא וכו' וזהו אומרו בכי תשא אתה עליך למסור את עצמך עליהם, עוד אפשר לרמוז כמ"ש רז"ל אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד היו נגאלים וזהו אומרו במה תרום קרן ישראל מן הגלות המר א"ל בכי תש"א ר"ת "את "שבתותי "תשמרו, ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתותי תשמורו, איתא בספרי ואתה דבר לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח והוא תמוה כי איך סלקא דעתין שישלח שליח בזה יותר מן שארי דברות ועוד למה לא דרשו כזה בפסוק ואתה תצוה אל בנ"י ובמק"א:

ואפשר לפרש בהקדים מ"ש בפי' הפסוקים אשר בסוף ספר הכונות הנדפס על פ' הנז' שכתב דטעם שאמר בכאן ואתה דבר הוא מפני שאמרו רז"ל דמשה אמר לפרעה שיתן לישראל יום מנוחה בכל ז' ימים לטובתו כדי שעבדיו הם יתחזקו לעובדו בו' ימים בדרך יותר מעולה ובחר לו השבת והיו ישראל עושים את השבת להנאתן ועל כן אמר הקב"ה ואתה שעשית דבר זה להם במצרים אמור נא להם שאל ישמרו עכשיו להנאתן כ"א לשם מצוה ע"ש וא"כ אפשר דזוהי כונת הספרי שלא יעלה על דעת משה להזהיר ענין זה ע"י שליח להכריזו כיון שאינו אומר להם עכשיו כ"א זירוז בעלמא שאותו השבת שכבר היו רגילים לשמור במצרים לא ישמרו אותו כי אם לשם מצוה ואינו דומה לשאר דברות שבודאי לא יעלה על דעתו של משה לעשותו ע"י מלאך אבל בדבר זה אדרבא הסברת פנים יש לשלוח הציווי על ידי שליח בהיות שגם במצרים הוא לא עשה הפעולה הזאת כי אם על ידי אחר שפרעה ציוה להעשות כן ועל זה יפה מזהירו ואתה דבר אל בני ישראל לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח:

אך את שבתותי תשמרו כי אות היא ביני וביניכם וכו', יתכן לומר כמש"ל דאלמלא שמרו ישראל שני שבתות כהלכתן מיד נגאלים ואפשר לומר כי שמות ד' מילויים של שם הוי"ה ב"ה הם עסמ"ב עולים רל"ב וכשתוסיף שמות אהי"ה אדנ"י אלהי"ם שד"י שעולין תפ"ו סך הכל תשי"ח גימטריא שב"ת הי"א וזה יהיה שבתותי תשמרו כי אות הי"א שהוא יותר על שבת בחשבון שמותי ואעפ"י דקרינן הי"א ביו"ד הרי כתוב הוא בוי"ו ואלו האותיות יתוקנו בשמירת שבת שתגרום הגאולה דידוע כי אותיות אנו ה"י וי"ו ואל"ף הם האותיות שיחזרו למקומם בביאת הגואל כשימחה שמו של עמלק כמ"ש רז"ל שאין השם שלם והכסא שלם עד שימחה שמו של עמלק כמ"ש כי יד על כס יה שחסר אות אל"ף מכסא וי"ו ה"י מן השם ושלשתם הם בתיבת הו"א ויתכן לצרף לזה משרז"ל דבא עמלק להלחם בישראל על שלא שמרו שבת ודו"ק כי קצרתי וא"ש ההי"ב:

ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורתם ברית עולם, רמזו הקדמונים כי בני ישראל את השבת ר"ת ביאה רמז לעונתן של ת"ח בליל שבת ובדרך הלצה יש לרמוז כי כשתסיר תיבת את מתיבת השבת ישאר מנין אש"ה והיינו ושמרו בנ"י את מן השבת באשר שם שם לו אשה עצורה