לי לישועה (על התנ"ך) קנ

ויקחו ל"י שהוא בגימטריא מ' מתרומה וישאר תורה ויתפרש כל הפסוק על התורה בדרך פשטי דהיינו שנקבל דברי תורה וחידושים מאת כל איש אשר ידבנו לבו ומה שקבלה נשמתו מהר סיני מכל אדם תקחו את תרומתי כשהיא לשמה, אכן וזאת התרומה אשר תקחו מאתם היינו דוקא דרש רמז ופשט שהם כנגד זהב וכסף ונחושת שהם עיקר העושר של העוה"ז, כמו שהדרש והפשט והרמז הם לבוש הגופני של התורה והגשמי שבה, לא כן בסוד אלוה שהוא רוחני זה לא יתכן לקבל מכל אדם כי הם דברים העומדים ברומו של עולם בשמים ממעל ולזה רומז ותכלת וארגמן תכלת דומה לרקיע וכו' יו"ד דברים מן הי"ג כמ"ש רש"י שרומזים ליו"ד גלגלים ויו"ד ספירות וכו' עשרה עשרה כידוע לי"ח, כי לענין זה של לימוד הסוד צריך ועשו לי מקדש שיהיה איש מקודש ירא אלקים ומקיים כל המצות ובעל מדות טובות שנאמרו בהם וסור מרע כמ"ש מהרח"ו בהקדמתו לשמונה שערים, וזהו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ממש. ועשו לי מקדש וכו', החצר היה מאה אמה אורך על חמשים רוחב והמשכן נתון בתוכו והיה לאחורי המשכן עשרים אמה פנוי מן החצר מצד מערב ועשרים מכל אחד מצדדיו מצד צפון ודרום ומן פתח המשכן עד פתח החצר נ' אמה וכמבואר כ"ז ברש"י ע"ה והרא"ם ז"ל וכל אלו המדות רמוזים בתיבת משכן, והמשכן היה לו ל' אמה אורך ויו"ד רוחב כשתכה ל' על עשרה יעלו ש' מאות, וזהו ש' שבתיבת משכן, אח"ך מן השני צדדים לצפון ולדרום מ' אמות זאת היא מ' של תיבת משכן ולאחוריו כ' אמה נרמזים בכ"ף של משכן והנו"ן היא נ' אמה של חצר מפתח המשכן עד פתח החצר והרי הוא משכן ממש וק"ל:

עוד רמז כל עמודי החצר סביב וכו' הנה העמודים היו מ' לצפון ולדרום עשרה למערב וששה למזרח וד' למסך וכל זה נרמז בתיבת עמודי ע' ר"ל עמודים מ' צפון ודרום ו' מזרח ד' מסך י' מערב:

ועד"ז משום הציבי לך ציונים רמזתי בהיכל מעשה שלמה הע"ה בבית א' שהיה ך' אמה רחבו ומ' אמה ארכו ול' קומתו כמ"ש בכתובים וכל המדות האלו נרמזים בתיבת ההיכל דהיינו אורך מ' נרמזים בד' אותיות הראשונות ההי"כ, שעולים ארבעים והרוחב עשרים באות כ' שהיא כ' והגובה ל' באות ל' של ההיכל, וטעם שבא הענין של האורך בחילוק אותיות ההי"כ אפשר לתת טעם כי פתח ההיכל היה עשרה רוחב וזה נרמז ביו"ד ולו שני פתחים של ה' אמות כל אחד וזה נרמז בשני ההין של תיבת ההיכל וק"ל:

עוד אפשר שהתיבה רומזת כך לארכו של בנין ההיכל שהיה כאריה צר מאחוריו ורחב מלפניו וכן התיבה הולכת וגדלה במספר, ואפשר ליתן טעם לחשבון המידות של בית קדשי הקדשים של בית ראשון שהיה עשרים על עשרים בגובה עשרים כמ"ש בכתובים במלכים (ולפי פירש"י בנביאים אבל בב"ב דף צ"ט משמע שהיה גבוה ל"ו וכן בסוכה ד"ה ע"ב ע' בתוס' ד"ה בשליש הבית), והוא נשתנה כ' על עשרים של אורך ורוחב יעלו ת' אמות ונשתנה חשבון זה בעשרים של הגובה יעלו שמנה אלפים אמה כנגד ח' אלפים פרסה שהוא הקף העולם כחוט משוך על העיגול ממזרח עד שיחזור למזרח כידוע והרמז בזה כי בית קדשי הקדשים היה מקום שממנו חיות וקיום כל העולם בהיות משכן השכינה בתחתונים להשפיע לסם חיות וקיום והעמדה:

ואגב אכתוב רמז במידות בית שני כפי מה שביאר הרמב"ם בהלכות בית הבחירה דבית ק"ק היה גובהו מ' והיו עליו כיור ובית דלפא תקרה ומעזיבה ואורכו ורוחבו כ' על כ' וזה נרמז בתיבת מקדש מ' לגובה מ' אמה וד' לארבע כיסוים כיור ובית דלפא תקרה ומעזיבה וק"ש כו' וק"ש עולים ת' כנגד אורך ורוחב שהיו עשרים על כ' שעולים ת' כנגד ק' וש' של תי' מקדש וק"ל, גם מידות האולם רמוזים בתיבת האולם כזה שהוא י"א אמה רוחב וע' אורך וא"כ תחלק אותיות האולם בדרך זה א' לשם אולם עצמו ה"ו עולים י"א כחשבון הרוחב ול"ם עולים שבעים כנגד האורך, והיינו האולם ממש א' ה"ו ל"ם וק"ל: