לי לישועה (על התנ"ך) קמח

ולכאורה נ"ל דכונת המכילתא שהביא רש"י ז"ל היא לומר דז' שמות מצינו שנקרא בהם יתרו אעפ"י שלא יהיו בזמן אחד הרי נקראו לו וקאמר בלשון זה נקראו לו ולא קאמר היו לו לרמוז זה הענין שהיו שמות שנקראו לו כל אחד בזמנו ולא יחד ובזה ליכא קושיא על רש"י ולא ידעתי למה הרא"ם לא רצה בזה, אחר זה ראיתי בספר תועפות ראם שהוא פירש כמו שכתבתי והראיה שהביא מאברם אברכם לא הבנתי מה ראיה דאטו מי שיאמר אברהם אבינו נקראו לו שני שמות לאו קושטא קאמר אעפ"י שלא יתכן לומר אברהם אבינו יש לו שני שמות נוכל לומר נקראו לו שני שמות וקל להבין:

ושם האחד אליעזר כתב בנח"ק דמשה עשה תנאי עם אשתו שהבן הראשון יהיה לה וע"כ לא מל אותו והשני היה למשה ומל אותו בזמנו וכ"כ בספר הישר והוא מהמדרש ויש רמז לזה בפסוקי' אש"ר ש"ם האח"ד גרשום ר"ת אשה כי היא קראה לו שם גרשום וש"ם "האחד אליעזר אותיות ומשה אח"ד דהיינו אליעזר:

ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים, עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם, קשה לשון הפסוק מה זה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים הרי כבר אמר למעלה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה ולמה כפל הדברים ועוד בפעם השנית לא הזכיר פרעה ועוד קשה שאחר שמברך ה' הוא אומר עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים מן הראוי הול"ל קודם עתה ידעתי ואח"כ ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים וכו':

ונראה לע"ד שכונת הפסוקים לרמוז למ"ש רז"ל דשר של מצרים לא מת עד קריעת ים סוף ואף עפ"י שהביא עליהם כמה מכות והדרך הוא לעולם שהקב"ה משפיל השר תחילה ואח"כ עושה דין באומה כמ"ש יפקוד ה' על צבא המרום במרום ואח"כ על מלכי האדמה על האדמה אבל מצרים לא כן היה ונקדים עוד מ"ש בזוהר שמות דף י"ט ע"א ע"פ והנה מצרים נוסע אחריהם שהוא השר של מצרים שנקרא בשם מצרים והשתא אתי שפיר מ"ש הכתוב שיתרו משבח לה' על שהוציא ישראל מיד מצרים ומיד פרעה מלך קשה ואומה קשה ולא די זה אלא אשר הציל את העם מתחת יד מצרים דהיינו שר של מצרים שעדיין היה קיים בממשלתו ואפי"ה לקו והוציא את העם וזהו אומרו מתחת יד מצרים שהיה עדיין למעלה והוציא את ישראל מתחת ידו ובזה ניכר כחו יתברך שהוא מושל אפי' במלאכי' שנקראים אלהים ועל זה אמר יתרו עתה ידעתי בענין זה הכרתי כי גדול, ה' מכל האלהים שבהיות השר שלהם קיים לקו במים שהוא הדבר אשר זדו מצרים ובאותו פרק הוא שלקה השר שלהם עליהם ודו"ק:

פרשת משפטים ובשביעית יצא לחפשי חנם, כתבו בתוס' על התורה וז"ל כתוב בדברי קבלה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ודרשינן אחפש לשון חפשי בנרות בנרות של תורה כדכתיב כי נר מצוה ותורה אור וזהו דכתיב ובשביעית יצא לחפשי חנם כלומר בגלות שביעית יצא ישראל לחפשי חנם כדכתיב ולא בכסף תגאלו וזהו גלות זה שהוא שביעית בבל כשדים מדי יון ישמעאל פרס אדום עכ"ד, ויתכן לרמוז דר"ת ז' אומות הנז' מהגליות שכבר עברו הם נרמזים בתיבת בכסף והכונ' ולא בכסף כשכבר יעברו הגליות הנרמזים בתיבת בכסף אז תגאלו דכן אותיות בכס"ף נוטריקון בבל כשדים פרס ואות ס' היינו גימ' ר"ת "מדי "יון "ישמעאל כשאלו הגליות יעברו אז תגאלו וגם תגאל"ו ר"ת "תגמר "גלות "אדום "לעולם "ועד:

במדרש רבה אמר ר"י אמרו ישראל להקב"ה הרב' דיני מצות יש כאן כי יגנוב איש שור או שה לפי שגנבנו שור ועשינו עגל לפיכך ה' בקר שלמנו תחתיו שמתו תחתיו אבותינו במדבר וארבע צאן תחת השה ד' מלכיות שמלכו בנו, וכשגנבנו ליוסף עשינו ד' מאות שנה במצרים, ולמה בשור נותן ה' ובשה אינו נותן אלא ד', בשור נותן ה' שהוא מוציאו בפרהסיא: