לי לישועה (על התנ"ך) קמ

ואשר לא שת לבו אל דבר ה' ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו בשדה, וא"ו של ויעזוב נראה כמו שפת יתר לכאורה והראב"ע כתב שבלשון קדר יש טעם לוי"ו זאת ומ"ש פי' כמו עזב וע"כ הו' אינה מפרדת הענינים אלא כמו יתירה ממש לפי הפשט שפי' ואשר לא שת לבו עזב את מקנהו ונלע"ד דיתכן לפרש בדרך אחר ואז תהיה הוי"ו מפרדת ומוספת על ענין ראשון והוא דהכונה היא דאשר לא שת לבו אבד את עבדיו ואת מקנהו וזהו אומרו ויעזוב כאדם האומר על מה שנאבד והפסיד במקום אחד עזבתי כל מה שהיה לי במקום פלוני ובאתי בידים רקניות וכשנפרש כן אז וי"ו של ויעזוב מוספת בסיפור ענין חדש שמספר המאורע אחר פעולת אשר לא שתו לבם אל דבר ה' ודו"ק:

פרשת בא ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה וכו' למען שתי אותתי אלה בקרבו, כתב הש"ך הביאו הנח"ק דפרעה היה מתגאה דשמו יתר על שם משה יו"ד וזה רמז לו בס"ת ראו כי רעה נגד ס"ת היו"ד עכ"ד ובזה נפרש הכתוב ויאמר ה' אל משה בא ותהיה שוה למנין פרעה וזה יהיה בשתי אותו"ת יו"ד דהיינו עשר מכות וכשתשים יו"ד אל"ה בקרב"ו תמצא גימטריא פרעה עם הכולל ואז תשוה לו במנין דמשה גימטריא אל"ה בקרב"ו ע"ה וכשתוסיף י' של האותות יתכוין חשבון פרעה ואף על פי שכבר באו שבעה מכות על מצרים עדיין חסרים שלשה כמספר ב"א כמו שכתב הרב בעל הטורים זלה"ה ובאלו השלשה בא והשלים העשרה ותהיה אתה עם האותות כמנין פרעה וגאותו ישפילנו וקל להבין. ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את ה' אלהיהם, יש לדקדק אומרו ויעבדו את ה' אלהיהם שהיה די באומרם אלהיהם או את ה' ואפשר דהכונה אל מ"ש המקובלים בהקדמה ידועה דה' אלהים גימטריא ת"ל שנים שהיו ראוים לישב במצרים ורפ"ו שנים של קושי השעבוד נתמתק שם אלהים ונעשה הוי"ה והשאר ד' פעמים אלהים גימט' שמ"ד נשאר לגליות אחרות עכ"ד בקיצור וזש"ה עד מתי יהיה למוקש ישיבת ישראל במצרים דבשבילם הקב"ה מביא עלינו מכות ובודאי הטעם הוא שכבר נתמתק שם אחד מהחמשה פעמים אלהים ונעשה הוי"ה ב"ה וא"כ העצה היעוצה עכשיו לשלחם זמן מועט כדי שיעבדו לה' אלהיהם דייקא שם הוי"ה שהיה שם אלהים שתיקנו עכשיו ויזבחו לו במדבר ואח"כ יחזרו כי אפשר דשם זה שנתקן עכשיו שהוא גימט' לנ"ו (וגם יהיה גימטריא שם הוי"ה עם האותיות) זהו שמביא עלינו פורענות ועל זה אומרים עד מתי יהיה זה לנ"ו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את ה' אלהיהם וק"ל, ובהקדמה הנז' בא רמז ויהי בשלח פרעה את העם דויה"י בשל"ח גימטריא הוי"ה וד' פעמים אלהים עם הכולל לרמוז שכן יצאו תיקון שם אלהים אחד וד' נשארו עד גליות אחרות, ובזה ירמוז הכתוב לולא ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם כי אמרו רז"ל דאלמלא לא גאל הקב"ה את ישראל היו נטמעין בתוך הקליפות היינו אדם דקליפה וזש"ה לולא ה' דהיינו שם הוי"ה שהיה במקום לנ"ו גימטריא אלהים בקום עלינו אדם דקליפה ח"ו אזי חיים בלעונו וק"ל, ובדרך זה פירש הרב האר"י זיע"א פסוק זכור ה' מה היה לנו שנהפך מדת רחמים למידת הדין חס ושלום:

יהי כן ה' עמכם וגו' ראו כי רעה נגד פניכם, ידוע מ"ש האר"י ז"ל זיע"א בס' נפלאות רבות שאחד מן שמות הקדש שבהם הכה הקב"ה למצרים היה השם הקדוש שפ"ו שבו אחוז דוד בן ישי והוא גימ' ר' יוסי הגלילי וכמ"ש לעיל פ' שמות עיש"ב, ויתכן לומר שאמר לו פרעה הלא כוכב ששמו רעה נגדכם ואע"פ שאתם יש לכם הפנים של רעה דהיינו אותיות שאחר רעה הם שפ"ו ואם כן שם זה הוא שמכה למצרים והוא פנים של רעה מ"מ הנה רעה וגד פניכם אלו הפנים שלכם שהוא שפ"ו ויש כנגדו רעה שכוכב רעה עדיין נגדכם וק"ל, ומ"ש הרב דשם זה אחוז בו דוד בן ישי אפשר דזה רמוז בפסוק "שמרתי "פקודיך "ועדותיך ר"ת שפ"ו:

לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אותה אתם מבקשים, בדרך הלציי יש לפרש כמ"ש בספר הדרת זקנים הביאו הרב מדב"ק ערך א' כי אותה היה שם אשתו של לוי זקנתו של משה