לי לישועה (על התנ"ך) קלח

שהם גימ' מלאך והיינו אומרו תארו כמלאך אלד'ים שכבר נתגלו בו האורות ונתמתק הדין קשה הרמוז בתיבת אלד'ים וא"כ עכשיו לא נשאר להם כ"א להטיף ממנו דם מילה והיו יכולין לעשות דבר זה קודם או אחר ח' ימים אלא כיון שראו שגברה מדת החסד במשה (וכמ"ש מהרח"ו ז"ל שם על פ' כי מן המים משיתיהו) מלו אותו לח' שהוא רומז למלך הח' ונתגלה בו חסד עילאה וגם קראו אותו יקותיאל לרמוז לכל הענין הזה כי ידוע דבמילה יש שדי מבחוץ והוי"ה מבפנים ומילוי דשם שד"י הוא ת"ק והיינו ת"ק מן יקותיאל ועוד י' ו' י' גימ' כ"ו שם הוי"ה ב"ה וכל זה רומז למילה ונעשה ע"י הקב"ה והיינו יקותיאל וגם אל רומז לחסד שנתגלה בו כמ"ש חסד אל כל היום, וענין זה ג"כ רמוז בשם משה נוטריקין מהו"ל שד"י הוי"ה וא"ש ההיב"ב:

הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא, לכאורה יש לתמוה על אריכות הלשון הלא אהרן אחיך הלוי דבאומרו הלא אהרן אחיך היה נראה די, ויתכן דרך רמז דהנה ארז"ל דמשה היה גימ' פרעה חסר יו"ד והביא עליו יו"ד מכות וכו' וא"כ נראה דלא היה ראוי איש אחר לעשות שליחות זה לפני פרעה כ"א משה כי בודאי לא לחנם אמרו דשם משה עם יו"ד הי' עולה גימ' פרעה חלא דיש לדבר זה שרש וענף ואמטו להכי כשמשה לא היה רוצה לעשות שליחותו לפני פרעה הוצרך הקב"ה למנות עמו אהרן וכדי שיהיה ג"כ שמו גימטריא משה אמר לו אהר"ן אחיך הלוי גימטריא משה עם הכולל:

הלא אהרן אחיך הלוי וכו', כתב במדרש תלפיות ענף גלגול וז"ל הלא אהרן אחיך הלוי רמז לו הקב"ה בזה רזא עילאה שאהרן יתגלגל אח"כ ויהי לוי והוא שמואל וכו' ע"ש, הלא אהרן אחיך הלוי גימטריא שמואל עם האותיות:

ויאמר פרעה מי ה' וכו' לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח, אמרו במדרש הביאו הרב לחם עוני וז"ל אמר פרעה להקב"ה תורה היכן היא א"ל לה' הארץ ומלואה עכ"ל, אפשר לפרש דכשבא לומר שישלח את ישראל לקבל את התורה בהר סיני מאת ה' שהיתה גנוזה אצלו כמ"ש רז"ל ההוא אמר לא ידעתי את ה' אותה התורה שגנוז' את ה' אתו עמו, ואמר המדרש שפרעה אמר תורה היכן היא הלא בשמים היא וא"כ המלאכים יזכו בה מדינא דבר מצרא וא"כ לא אשלח את ישראל כי התורה אינה ראויה להם, שהאלקים בשמים ותורה שם וישראל על הארץ ולא יאתה להם, לזה משיב לו הקב"ה לה' הארץ ומלואה וכיון שכן הוא גם הארץ שלי היא כי כבודי מלא כל הארץ והתורה עמדי ולא שייך למטען דינא דבר מצרא כי מה יתרון למלאכים מישראל כולם שוכנים בצדי ובתוכם ה' א"כ לא עדיפי המלאכים מישראל:

עוד אפשר לפרש במדרש הנז' דפרעה ידע דבזכות התור' הקב"ה הי' רוצה לדלג את הקץ ולגאול את ישראל והוא הי' תמה דתורה היכן היא הלא ישראל לא היו עוסקים בתורה כמה שנים ובשביל זה טמא תימא יקרא היכן זכות התורה לגאלם, לזה משיב לו הקב"ה ברמז לה' הארץ ומלואה, שהוא ר"ת הלוי לרמוז ששבט לוי כולו היה עוסק בתורה וזכותם די לגאלם, ונרמז בתיבות אלו כי בזכות התורה העולם עומד כמ"ש הכתוב אם לא בריתי יומם ולילה, ובדרך אחרת אפשר לפרש דפרעה אומר תורה היכן היא וכי אתה עושה תורה שלך פלסתר שכתבת בה ועבדום וענו אותם ד' מאות שנה ואתה רוצה לגאלם עכשיו, השיב לו הקב"ה לה' הארץ ומלואה דארץ רומז לשכינה כידוע (השכינה השלימה המנין) ובשביל השכינה מדלג אני מדלג הקץ וגם הארץ צירופי ה' רצ"א דשם אלהים במילוי אלפין עולה רצ"א והיינו ה' פעמים אלד'ים שנתמתקו בחסדו יתברך ונעשו הוי"ה וזהו לה' ה' ארץ ונשלם המנין:

פרשת וארא וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי וכו', כתב רש"י וארא אל האבות באל שדי הבטחתים הבטחות ובכולן אמרתי להם אני אל שדי עכ"ל, כבר העירו המפרשים על קיצור לשון רש"י שלא כנהוג לכתוב באבות ולשנות לשון הכתוב שאומר אברהם יצחק ויעקב ואם היה רצונו לקצר הלא היה יכול לציין על תיבות באל שדי ותו לא כי על כן כל מעיין ישר הולך יכיר אשר לא על חינם כתב כן