לי לישועה (על התנ"ך) קלז

עשר מרומזים באותיות אשב"י שהם ר"ת אלה שמות בני ישראל שהם באים עם ישראל לפדותם מן הגלות וטרם מכה ציץ רפואה פרח נרמז להם בשמות הללו, אח"ז נרמז שם דלפק"ט הממונה של מלאכי חבלה של שלשה רקיעים בתיבות מצרימה שהם אותיות הבאים אחר דלפק"ט חוץ ממ"ם הנוספת וכמ"ש מהר"ש מאסטרופולי ז"ל לפי עניננו:

אח"ד באו מרומזים השלשה רקיעים שר"ת שלהם תש"ב בס"ת א"ת יעק"ב אי"ש (וכן לעיל הנפש לבית יעקב) ואח"כ בא הרמז על השלשת אלפים ור"פ מ"ח (הרמוזים באגר"ף רשע כמ"ש מהר"ש) בחשבון מדוקדק בגימטריא שם יעקב ראובן שמעון לוי יהודה יששכר זבולון בנימין דן נפתלי גד אשר יוסף שעולים עם הכוללים של יעקב ושל השבטים ג' אלפים ג' מאות וחמשים כמנין שלשת אלפים ור"פ מחבלים הבאים לעזרם ועוד שבעים כנגד שבעים נפש יוצאי ירך יעקב ולפיכך בא פסוק זה ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים בתוך הענין אף על פי שלא הזכירם בפרט אלא שבא לומר מחשבון של יעקב ובניו הוציא שבעים כנגד השבעים נפש והמכוון בזה הוא כאילו אמר שבעים אנשי' ועמהם ג' אלפים ור"פ מלאכים להצילם מיד מצרים וק"ל, עוד נרמז שם תק"א הממונה על כל מלאכי החבלה האחרון של שמות השבטים שהוא אש"ר גימטריא תק"א שבתיבת אש"ר נרמז הגאולה בהיות השמות שנגאלו בהם ישראל דע"ב צד"א כשח"ב עולים אש"ר וע"ז בא באחרונה ולא כמו שכתוב בפ' ויגש שנכתב אשר קודם דן ונפתלי וקל להבין:

הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו, ר"ת איוב, יתכן שנרמז בר"ת יעקב איש וביתו באו איוב שהי' במצרים וגם הוא שייך לבית יעקב בהיותו חתנו לוקח דינה בתו לאשה וכמ"שרז"ל:

ויקם מלך חדש על מצרים, כתב בספר הישר שמת פרעה ומלך אדיקם בנו תחתיו ואח"כ כינוהו ג"כ פרעה כדרך כל מלכי מצרים ע"כ, ורמז לזה דתיבת ויקם גי' אדיקם:

ויקח את בת לוי וכו', בב"ר אמר רבי יהודה אמר רבי ביזנא שעשה בה מעשה ליקוחין הושיבה באפריון ומרים ואהרן מרקדין לפניהם ומלאכי השרת אומרים אם הבנים שמחה ע"כ, ולכאורה תמוה מה שבחרו המלאכים בזה הפסוק ומה חכמה איכא ביה, ואפשר לומר דאיכא בפסוק רמז למאי דקמייהו ולעתיד, כי א"ם גימ' יוכבד עם הכולל, וגם ר"ת אהרן מרים בנים, וגם שמחה הוא משה ח"י רמז לה שתלד בן ששמו משה ושיחיה ואע"פ שצריך להשליכו למים, וזהו משה ח' אותיות שמח"ה וגם ס"ת אם הבנים שמחה גימטריא מיל"ה רצה לרמוז שיולד מהול, וגם ר"ת אם הבנים שמחה אותיו' אשה לרמוז כי יוכבד היתה גלגול חוה שנקראת אשה כדכתיב לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת. ובדרך אחר אפשר לפרש ביאת המלאכים לחופה למה כי כאשר ידעו שמשה יעל' לשמים לקבל התור' באו לראות בעצמם בחופת אמו כדי להעיד עליו שהוא ילוד אשה, ולזה אמרו אם הבנים שמחה ר"ת אשה כדי לטעון אחר כך מה לילוד אשה בינינו, בינינו זה כי שם היינו בחופתה ואנחנו עדי ראיה ובתוכנו היתה כשנשאת:

ותרא אותו כי טוב הוא, איתא בפרקי ר"א הובא בילקוט חדש ערך משה וז"ל א"ר נתנאל ראו אבותיו של משה תארו כמלאך אלד'ים מלו אותו לשמונה ימים וקראו שמו יקותיאל עכ"ד והדברים סתומים כי מהיכא תיתי שלא ימולו אותו לח' ועוד מה טעם לשם יקותיאל ועוד קשה שהרי ארז"ל דמשה נולד מהול וכמ"ש בליקוטי תורה למהרח"ו זיע"א פ' זו שכתב דר"ת זמן "העבריות "ותניק "לך הוא מהו"ל ע"ש ולתרץ דקדוקים אלו נלע"ד דאפשר לפרש המאמר בהקדים מ"ש בס' הנז' בטעמי המצות ס"פ לך לך וז"ל סוד המילה צריך אתה לידע כי מילה גימ' אלד'ים פשוט ע"ה וערלה אלדי'ם מלא וה' אותיות כמנין ערלה נמצא שהמוהל צריך לכוין כשרואה ערלת הקטן שרואה בחמשה דינים כולם כי אלד'ים פשוט הוא מה"ד הקשה וכו' ועתה יכוין שבא למתקם בהוי"ה ואדנות גימ' צ"א גימ' המילה ע"ה עכ"ד השייך לעניינינו, ועוד נקדים מ"ש שם בטעמי המצות פ' לך לך דכ"ה וז"ל טעם היות המילה לח' ימים להורות על ז' מלכין דלא אתקיימו עד בא המלך הח' ואיתגליא חסד עילאה וכו' יעו"ש ועפי"ז נבאר המאמר הנז' דאבותיו של משה המה ראו שכבר היה מהול והחסד היה מגולה וממילא תארו כמלאך מלא"ך גימ' צ"א הוי"ה ואדנות שהוא מה שראוי לכוין במילה דבמקום אלד'ים יעשה הוי"ה ואדנות